האם מותר לאבל תוך שבעה להתרחץ ולטבול בערב יום הכיפורים? │ היכן מקומו של הווידוי בתפילה? │ ומדוע אין צריך לפרט את החטאים בווידוי?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ראש השנה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תר"ו סעיף ד' ברמ"א – סימן תר"ז סעיף ב']
אבל בתוך שבעה ברחיצה בערב יום הכיפורים
כתב השולחן ערוך, מי שמת לו מת בין ראש השנה ליום הכיפורים, וכן אם נעשה אבל בערב יום הכיפורים ממש, שהדין הוא, שאבל אסור ברחיצה, בכל זאת מותר לו לרחוץ ולטבול בערב יום הכיפורים, משום שיום כיפור מבטל שבעה, ולכן, מאחרים את המנחה של ערב יום כיפור לצורך כך, ורוחץ אחרי מנחה, ואומר הרמ"א, אפילו שנהגו שלא לרחוץ כל שלושים יום וממילא אמנם יום כיפור מבטל שבעה, אבל עדיין האבל בתוך שלושים וגם בשלושים נהגו שלא לרחוץ, על זה אומר הרמ"א, שטבילת מצוה מותר בתוך השלושים, והטבילה בערב יום כיפור מוגדרת כטבילת מצוה.
אמירת ווידוי לפני סעודה המפסקת
צריך להתוודות במנחה לפני סעודה המפסקת, וטעם הדבר הוא שמא ייחנק בסעודה או שתיטרף דעתו ולא יוכל להתוודות אחר כך, ומביא המשנה ברורה, שיש עוד שיטה שסוברת, שצריך להתוודות גם לאחר התפילה לפני החשיכה, וראוי להחמיר כדעה זו, וזו היא 'תפילה זכה' שאומרים בזמננו.
מקומו של הווידוי בתפילות יום הכיפורים
הווידויים של ערב יום הכיפורים ושל יום הכיפורים, יחיד אומר לאחר שסיים תפילתו לפני שאומר 'אלוקי נצור', ושליח ציבור אומר את הווידוי בתוך התפילה.
פירוט החטאים בווידוי
אין צריך לפרט את החטא, אלא כשאומר סתם 'חטאתי', יצא ידי חובת ווידוי, ואם מתפלל בקול ורוצה לפרט, הרשות בידו (ואף על פי שהרמ"א כתב שאין לפרט החטא בקול רם, שם מדובר בחטא שאינו מפורסם לרבים ואין זה כבוד המקום שמגלה לרבים שחטא כנגדו, אבל חטא המפורסם לרבים, רשות בידו לפרט ברבים אפילו בקול רם) ואם מתוודה בלחש, נכון לפרט את החטא, אבל כשמתפלל בקול רם, או שליח ציבור שחוזר על התפילה, אין לפרט את החטא, ומה שאומרים 'על חטא' בסדר א – ב, לא נקרא שמפרט הווידוי, כיוון שכולם אומרים זאת בשווה, וממילא זה כנוסח התפילה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א