האם אומרים 'אבינו מלכנו' בשבת שבעשרת ימי תשובה? │ האם אומרים 'צדקתך' בשבת שבעשרת ימי תשובה? │ ומה הדין לעניין אכילת פת גויים בעשרת ימי תשובה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ראש השנה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תר"ב סעיף א' – סימן תר"ג סעיף א']
אמירת 'אבינו מלכנו'
מתענים למחרת ראש השנה, וזו תענית ציבור, ובכל הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, מרבים בתפילות ותחנונים, ואומרים 'אבינו מלכנו' בשחרית ובמנחה, אבל לא בשבת, וכן במנחה של ערב שבת לא אומרים אותו, ואפילו בברית מילה שלא אומרים תחנון, בכל זאת אומרים אותו, וכן 'ק-ל ארך אפיים', וכן 'למנצח'.
וידוי בעשרת ימי תשובה
אומרים וידוי בכל יום שלשה פעמים לפני עלות השחר, חוץ מערב יום הכיפורים שאומרים אותו רק פעם אחת, משום שעתידים לומר אותו שתי פעמים, פעם אחת במנחה, ופעם אחת במעריב, ועוד, משום שערב יום הכיפורים הוא יום טוב, ולכן אומרים אותו פעם אחת, ולא נותנים חרם בימים האלו, כדי שלא לעורר כוחות הדין, וכן לא משביעים אדם בבית דין עד לאחר יום הכיפורים.
זמן קידוש לבנה לחודש תשרי
קידוש לבנה אומרים במוצאי יום הכיפורים, משום שקידוש לבנה יותר טוב לעשות כשאדם מבושם והוא בשמחה, ובמוצאי יום הכיפורים יוצאת בת קול ואומרת, 'לך אכול בשמחה את לחמך', אבל יש מהאחרונים שהסכימו, שיותר טוב לעשות קידוש לבנה לפני יום הכיפורים, כדי שיתווסף לאדם עוד מצוה שתכריע אותו לכף זכות, ובשבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים, המנהג לומר בו 'צדקתך'.
זהירות מאכילת פת גוי בעשרת ימי תשובה
אדם שאינו נזהר מאכילת פת של גוי במשך כל השנה, יזהר בזה בעשרת ימי תשובה, ומי שנמצא בדרך, ואין לו פת ישראל עד יותר מארבעה מיל מהמקום שהוא נמצא בו, ורוצה לאכול, מותר לו לאכול פת פלטר של גוי בעשרת ימי תשובה, כפי שמותר במשך כל השנה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א