יודע מה, עידו? בא נראה אותך משתמש בכוחות המיוחדים שאתה טוען שיש לך, בוא נראה אם אתה מחזיק מעמד…. לעידו לא לקח יותר מעשר שניות לענות, "ישיבה" שם בין כל הדתיים אין שום סיכוי שאני יתמודד עם כוחות רגילים, שם אני יצטרך את כל כוחות הנפש המיוחדים ששמורים להישרדות, אוקיי, עלי, שבוע בישיבה, אמר. 'אם אתה שורד ניצחת' אמר מתן.

לראשונה בחייו חש עידו תחושה של חוסר אונים, הוא בחור טוב ממשפחה בעלת מעמד גבוה, ואין לו אפילו קצה של מושג מה הוא עושה כאן עכשיו, איזו שטות שהגעתי לכאן, למה הבטחתי למתן שאני ינסה אפילו?

אבל הכבוד שלו לא נתן לו לסגת, הוא התאושש במהירות מההלם והחלטה חזקה התנחלה בליבו, הבטחתי נסיון של שבוע, אני יעמוד בו!!

3 ימים קודם, בקצה המגרש השכונתי עמדו עידו ומתן אחרי משחק סוער כשהם שקועים בוויכוח הנצחי שלהם, תמיד מתווכחים, לא משנה על מה, הפעם זה היה על נושא קצת יותר מורכב מיעילות ההרכב של הקבוצה ששיחקה כאן קודם, הם לא הצליחו להגיע לעמק השווה בוויכוח הדרמטי האם יש כוחות אנושיים נסתרים שכמעט תמיד לא באים לידי שימוש רק במצבי קיצון של הישרדות כפי שטען עידו, או שהכל אגדות אורבניות משומשות ואין דבר כזה אלא כל אחד מכיר את יכולותיו ומה שהוא יודע על עצמו תמיד זה מה שהוא יכול בלי שום כוחות מיוחדים שטמונים באדם כמו שטען בלהט מתן,

יודע מה, עידו? בא נראה אותך משתמש בכוחות המיוחדים שאתה טוען שיש לך, מלהג מתן לעידו בנחת, מה המצב הכי קיצוני שאתה יכול לדמיין את עצמך עומד מולו, אני מממן, בוא נראה אם אתה מחזיק מעמד…. לעידו לא לקח יותר מעשר שניות לענות, "ישיבה" שם בין כל הדתיים אין שום סיכוי שאני יתמודד עם כוחות רגילים, שם אני יצטרך את כל כוחות הנפש המיוחדים ששמורים להישרדות, אוקיי, עלי, מאנפף מתן אני מממן את המסע, שבוע בישיבה, אם אתה שורד ניצחת.

ועכשיו הוא כאן בפתח הישיבה עם קיטבג צבאי ענק בתוכו כל מה שיכל לחלום שיצטרך כולל ציוד טיפוס על ההימלאיה ועכשיו צריך להתמודד…. הוא יראה למתן שהוא הצליח לשרוד כאן שבוע, בינתיים כבר חמש דקות שהוא כאן ואף אחד עוד לא טרף אותו וזה כבר מעודד….

 

עידו החליט להתחיל, הוא אמנם הביא שק שינה אבל צריך גם לדעת איפה הוא יכול לפרוס אותו, עידו ניגש לפרצוף שהיה נראה לו הכי פחות מפחיד ושאל אותו, "תגיד מה עושים כאן?"

הפרצוף הפך לקצת יותר נחמד כשחיוך רחב נשפך עליו כשהוא מדד את עידו מלמעלה ללמטה אבל במקום לענות הוא הציע לו ברוב נדיבות להוריד את הקיטבג ולבוא אחריו, הם ירדו קומה והפרצוף שבמהלך ההליכה הקצרה התברר שנושא את השם חיים שאל אותו בכניסה לחדר הקפה איזה משקה אפשר להציע לו,

חיים גלגל את השיחה בנעימות ובמומחיות כמה דקות ואחרי שהקרח הפשיר קצת הוא השחיל לו במרווח שבין משפט למשפט, "אגב, אם אתה באמת רוצה לדעת מה עושים כאן בוא היום בערב לחדר של ראש הישיבה שהוא במקרה אבי, אני כבר יראה לך איפה החדר, שם תוכל לקבל תשובה אמיתית ומפורטת, בינתיים אני יסדר לך מיטה לנוח קצת צהריים".

בערב אחרי מנוחה וארוחה קלה התייצב עידו בפתח חדרו של ראש הישיבה כשבליבו מתח קל, עד עכשיו היו נחמדים אלי כאן למרבה ההפתעה, אבל כנראה עכשיו מתחיל המשהו האמיתי, איתו אני יצטרך להתמודד,

נקישה קלה על הדלת והוא בפנים, מול דמות רצינית ולבבית כאחד, ואחרי כמה מילות נימוס הוא ניגש ישר לעניין, "שאלת היום שאלה חזקה מאד, אתה אפילו לא יודע כמה השאלה שלך לא סתמית וכללית, מה עושים כאן שאלת, נכון?"

ובכן, שמעת פעם על בית חרושת לאנשים?

עידו היה מופתע, לא, לא שמעתי אף פעם, יכול להיות דבר כזה בכלל?

ראש השיבה התרווח על כסאו ועידו הרגיש שגם שרירי גופו מתרפים להם, בסך הכל לא כל כך נורא כאן….

בית חרושת לאנשים, המשיך ראש הישיבה, זה לא מה שאתה מדמיין, מכונה שמכניסים לתוכה מולקולות כרומוזומים עור בשר ועצמות מערבבים קצת ויוצא איש…. את זה יכול רק הבורא לעשות, בית חרושת לאנשים לוקח את הגופים המוכנים כשבתוכם נפש מבולבלת, לוקח גוף שכל הזמן מנסה למשוך לחומריות עם נשמה שרוצה קצת יותר ולא מסתפקת בכל מה שהגוף מספק לה, ומשלים ביניהם, בין הגוף לנשמה, עושה סדר, הבנת עידו? אנחנו כאן בישיבה עושים סדר, באים לכאן נערים שאין להם מושג מה הם רוצים מעצמם,

כמוני למשל? קטע אותו עידו, ראש הישיבה לא ענה רק חייך חיוך קצרצר והמשיך,

הם נמצאים כאן שנה שנתיים ושלש ויוצאים בני אדם מהוגנים, עם דרך ברורה לחיים, מתחתנים עם בחורות טובות ומחזיקים מעמד, יוצאים מכאן ללימודים סדירים, מוצאים עבודה ועובדים בה יותר מחמישה חודשים ברצף… זה לא נראה לך בית חרושת לאנשים, מול הג'ונגל שהולך במקום שבו אתה מסתובב כל היום?

עידו הנהן בתגובה וראש הישיבה המשיך,

אני רוצה להסביר לך את זה קצת יותר לעומק, למעשה הישיבה במתכונת הזו של בית חרושת לאנשים זה דבר שמציל את האנושות כולה, ואל תסתכל עלי ככה, לא רק שלא נסחפתי אלא שגם אני יכול להוכיח לך את זה, אתה מאמין בתנ"ך?

לקח לעידו ארבע שניות להתאושש מההנחתה והוא השיב מיד, בטח, בטח שאני מאמין,

יפה, המשיך ראש הישיבה, אתה יודע מי על פי מקורותינו היה הראשון שהקים ישיבה? שאל,

 

משה אולי? ענה עידו בהיסוס, רגע רגע, נראה לי כתוב משהו על יעקב עם ישיבה, לא?

יפה, אני רואה שמושגים בתנ"ך יש לך, אבל לא, עוד לפני משה ואפילו לפני יעקב, שם בן נח היה הראשון שהקים ישיבה מיד אחרי המבול הנורא שהחריב את כל העולם, הדבר הראשון ששם עשה מיד כשיצא מהתיבה היה להקים ישיבה, יודע למה?

ראש הישיבה לא חיכה שעידו יענה והוא ענה מיד, העולם שלפני המבול היה עולם מושחת, עולם שכל אחד עשה בו מה שהוא רוצה, גזל, רציחות, זנות, לא היה שום מעצורים, כל מי שקורא את התיאורים שכתובים במקורות על מה שהיה שם ויש לו קצת שכל וקמצוץ רגש מתפלא, איך אפשר להגיע למצב כזה של השחתה, מאיפה יש לאנשים אומץ לזה בכלל, מה הם לא הבינו שהם הורסים לעצמם, שאי אפשר לחיות בעולם כזה?

התשובה היא, כיון שהאדם, כל אדם, בנוי מגוף ונשמה, גוף שהוא חומרי ונשמה שהיא רוחנית, הגוף צורך אוכל סיפוקים והנאות גשמיות, הנשמה לעומת זאת צורכת גם היא אוכל סיפוקים והנאות אבל רוחניות, וכמו שאתה מבין שגוף רעב מתנהג בצורה מסויימת, עצבנית, חסרת מנוחה, וכן הלאה, כך גם הנשמה, כשהיא רעבה היא מתנהגת בצורה דומה, רק שכשהנשמה עצבנית זה קצת יותר הרסני, כי הנשמה לא מסתפקת בסטייק עסיסי או בלקרוע איזה ג'ונגל באפריקה עם אופנוע אלפיים חמש מאות סמ"ק, אבל כיון שהאדם לא מכיר דבר אחר והוא מרגיש את חוסר הסיפוק שהנשמה צורחת לו מבפנים הוא מנסה לתת לה את מה שהוא מכיר, וזה לא עוזר, אז מתסכול הוא עולה שלב,

להמשיך, או שהבנת את העיקרון?

עידו הנהן ואמר בשקט, אתה בעצם אומר שהרדיפה הבלתי פוסקת אחרי הנאות מהנאות שונות מכל הסוגים ומכל המינים במקור זה בכלל לא מגיע מהגוף אלא מהנפש?

אהה, ראש הישיבה רק הנהן קלות,

אז מה זה קשור לכאן, לישיבה? ובכלל מה הפתרון לכל זה, הרי אם בנאדם לא ילמד לספק את הנפש שלו זה לא ייגמר, עידו נשמע כמעט מתוסכל,

ראש הישיבה חייך הפעם חיוך רחב והוא היה נראה ממש מרוצה, אני רואה שאתה מתחיל לקלוט את הכיוון, הוא אמר,
בכלל לא, ענה עידו,

ראש הישיבה נרכן קדימה לכיוונו של עידו ולחש לו כמעט בתוך האוזן, אם הבנת עד כאן אז הכל מתחבר, דיברנו על שם בן נח שאחרי המבול מנסה להביא את העולם למקום שפוי יותר ולעצור את ההידרדרות שהעולם הגיע אליה לפני המבול, וזה ממש פשוט, שם הבין שהדרך היחידה לספק את הנפש ולגרום לה להירגע ולא לנסות לדרוש כל הזמן סיפוקים שהאדם לא יודע איך לתת לה זה רק על ידי התחברות למקור של הנשמה, על ידי דרישת האלוקים, והעיסוק ברצון האלוקים, ולכן הוא הקים ישיבה, הבנת עידו?

הבנת עכשיו למה הישיבה מאז ועד היום היא בית חרושת לאנשים?

 

בישיבה לוקחים את האדם על שני חלקיו גוף ונשמה ופשוט משדכים ביניהם, הופכים אותם למשהו אחד רגוע שליו ומרוצה.

ראש הישיבה התרווח על כסאו בחזרה ונתן לעידו להתאושש כמה שניות מההלם שבאמת, עידו נותר זקוף על הכיסא והמצח שלו לא הפסיק מלהתקמט ולהתיישר ממאמץ החשיבה והנסיון להכיל את מה שהוא שמע כאן בשעה האחרונה,

לאחר דקה של שקט פנה איליו ראש הישיבה ואמר לו, עידו, נראה לי ששמעת מספיק להיום עכשיו תלך לנוח קצת ולחשוב על מה ששמעת כאן, מחר בבוקר תכנס לבית המדרש וחיים הבן שלי יחכה לך ויישב אתך קצת ללמוד איזה קטע מהגמרא שלומדים כאן בישיבה, לילה טוב.

עידו נעמד ופנה לצאת מהחדר מהורהר, בדלת עצר אותו ראש הישיבה, עידו, ועוד משהו שחשוב לי שתזכור בקשר למה ששמעת כאן היום, כל מי שנמצא כאן, אפילו לשבוע כמוך, יש לו את הזכות הנדירה להיות שייך לשושלת הזו, להיות חלק מהשרשרת המוזהבת של כל הדורות מאבות האומה שלנו שלמדו בישיבה לאורך כל הדורות עד הנערים הרבים שאתה רואה אותם כאן לומדים בישיבה היום, אתה בוודאי מסכים איתי שזו לא זכות שמוכרים אותה בעשר שקל באיזה קיוסק מזדמן, לא כך?

עידו הנהן קלות ויצא כשהוא סוגר אחריו את הדלת בעדינות.

עידו הסתכל בשעונו וכשראה את השעה, תשע בערב בסך הכל הוא החליט לצאת לסיבוב קצר בפארק הסמוך לישיבה לנשום אוויר צח ולחשוב קצת, דבר שהוא היה חייב אחרי שיחה מלאת תובנות כאלו.