בית כנסת הנמצא במקלט שרובו מתחת לפני הקרקע – האם ניתן לעמוד מבחוץ ולשמוע את תקיעת השופר?

מֵהלכות שמיעת קול השופר

* יש להקפיד לשמוע את כל התקיעות בשופר מתחילתן ועד סופן. ולכן, אין להשמיע כל רעש בשעת התקיעות, כיון שהן המשמיע את הקול והן העומדים בסמוך אליו עלולים שלא לשמוע חלק כלשהו מהתקיעה.

* ישנו כלל האמור בנוגע לקריאת התורה וכדומה, שלא ניתן לשמוע כראוי קול הנשמע בצוותא עם קול אחר; אך בנוגע לתקיעת שופר לא נאמר כלל זה, משום שיש בה חביבות מיוחדת, ומרוב החביבות, יש באפשרות השומע לרכז את שמיעתו בקול אחד מתוך שני הקולות.

* בתקיעה בתוך בור או מערה, בצאת קול התקיעה החוצה, עלול להתלוות אליו אליו קול הֵד המטשטש את קול השופר, והעומדים בחוץ ושומעים קול נוסף זה לא יצאו ידי חובתם. ונחלקו הפוסקים, האם חשש זה קיים גם בקול תקיעה הבא מחוץ לבור אל תוכו. ומרתף, דינו כבור, אך אם יש בו חלונות הפונים החוצה, יתכן שאין דינו כבור. וספק זה מצוי בבתי כנסת שבמקלטים, או בקומות תחתונות של בתים פרטיים, אשר רוב גובהם מתחת לפני הקרקע, וחלונותיהם סמוכים לתקרה, מעל פני הקרקע. ואף בתוך בית כנסת רגיל, אם יש בו תקרה אקוסטית המפזרת את גלי הקול – יש לבדוק אם בכל המקומות נשמע רק קולו הטבעי של השופר.

* כבד שמיעה, שאינו מסוגל לשמוע דיבורים כי אם קולות – אף אם מסוגל לשמוע דיבורים באמצעות מכשיר שמיעה – פטור מתקיעת שופר; ולכן, אינו יכול גם להוציא אחרים ידי חובתם.

* תקיעה שתקעו את חלקהּ בהכשר וחלקה בִּפְסוּל – אף אם אורך החלק הכשר בפני עצמו הוא כאורך הנדרש לתקיעה, התקיעה פסולה.

* מי ששמע את כל שלושים הקולות הנדרשים לקיום מצוַת תקיעת שופר בבת אחת, ממספר רב של בעלי תקיעה – לא יצא ידי חובתו, משום שלא שמע את ה'תקיעות' במקום הראוי להן, לפני ה'שברים' וה'תרועות' ולאחריהם.

זמן תקיעת שופר

* בתקופה מסוימת גזרו הגויים שלא לתקוע בשופר, ובמשך הבוקר של ראש השנה עקבו אחר היהודים, ולכן תיקנו חכמי אותו הדור לתקוע בתפילת מוסף; ותקנה זו נותרה בעינה אף לאחר ביטול הגזירה, מחשש שתתחדש.

* במקומות רבים, ואף במקומות שבהם התפללו גדולי ישראל, נהגו לאכול מעט לאחר תפילת שחרית בימי ראש השנה, לפני תקיעת שופר. ויש שהחמירו בדבר.

* מדאורייתא, מצוַת תקיעת שופר נוהגת אף בשבת, אולם, חכמינו ז"ל גזרו שלא לתקוע בשבת, מפני החשש שיוציאו את השופר לרשות הרבים, ואף יטלטלוהו שם.

* שופר אסור בטלטול בשבת, כדין 'כלי שמלאכתו לאיסור', ומותר לטלטלו לצורך שימוש בגופו או במקומו. ובזמננו, יתכן שאסור לטלטלו כלל. ופעמים שהשופר שנחשב כ'מוקצה מחמת חסרון כיס'.

* קיום המצוות הוא עבודת השי"ת, והעבודה במקום שאינו נקי, היא דרך בזיון; אך יש שהוכיחו ממקורות שונים, שאין איסור בקיום מצוה במקום שאינו נקי.