באיזה לשון מזכירים את יצחק אבינו בתפילת מוסף? │ באיזה אופן מתפלל אדם מוסף של ראש השנה ביחידות? │ וכיצד סדר התקיעות למלכויות זכרונות ושופרות?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ראש השנה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקצ"א סעיף ז' – סימן תקצ"ב סעיף ב']
זכירת יצחק אבינו במוסף של ראש השנה
במוסף של ראש השנה אומרים, 'ועקידת יצחק היום לזרעו תזכור', וזה הנוסח הטוב, ומי שאומר 'לזרע יעקב תזכור', הוא משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות, והרי הוא טועה, אבל בדיעבד יצא ידי חובה, דהיינו, כשאומרים לזרעו של יצחק, יש לכאורה משמעות שגם עשו בכלל דבריו, שהרי גם עשו הוא בכלל זרעו של יצחק, ולכן יש אומרים, 'ועקידת יצחק לזרע של יעקב תזכור', להדגיש שעשו לא יהיה בכלל, ועם כל זה אומר השולחן ערוך לומר, לזרעו של יצחק תזכור, ולא לומר לזרעו של יעקב.
תפילת מוסף של ראש השנה ביחידות
אסור להתפלל תפילת מוסף ביחידות, אלא רק לאחר ג' שעות היום, ואומר המשנה ברורה, שזה לא נכון, וגם לאחר ג' שעות אסור להתפלל ביחידות, אלא רק במניין, ולכן אומר המשנה ברורה, שדין זה יתכן ביחיד שגר בישוב, ואינו יכול ללכת למקום שיש מניין, ולכן אם מתפלל ביחידות, יתפלל מוסף לאחר ג' שעות ולא קודם, משום שבג' שעות הראשונות, ה' דן את עולמו, ושמא יעיינו בדינו, ומי יצדק בדין? אבל כשמתפלל בציבור, הן ק-ל כביר ולא ימאס.
לכאורה קשה, מדוע מדובר דווקא על מוסף, הרי גם שחרית אסור לאדם להתפלל בתוך ג' שעות ראשונות כי אז הוא מתפלל ביחידות, וה' דן את עולמו, אז שלא יתפלל גם שחרית? ומבאר המשנה ברורה, שרגילים העולם להתפלל שחרית בבוקר בתוך ג' שעות ראשונות, וממילא גם כאשר הוא מתפלל ביחידות, תפילתו תקובל בתוך שאר תפילות שחרית שמתפללים באותם שעות, אבל תפילת מוסף שרגילים להתפלל אותה אחרי ג' שעות, אם הוא יתפלל אותה לפני ג' שעות, יש חשש שמא יעיינו בדינו.
תקיעת שופר בתפילת לחש של מוסף
יש מקומות שנהגו לתקוע בשופר בתפילת הלחש של מוסף, ואומר המשנה ברורה, שלא לנהוג כך לכתחילה, אלא לתקוע רק בחזרת השליח ציבור, ומשלימים את התקיעות למאה תקיעות לאחר התפילה, ושיטת השולחן ערוך, שתוקעים למלכויות פעם אחת תשר"ת, ולזיכרונות תש"ת, ולשופרות תר"ת, ועכשיו נוהגים לתקוע למלכויות תשר"ת ג' פעמים, ולמלכויות תש"ת ג' פעמים, ולשופרות תר"ת ג' פעמים, ולאחר שתקעו, אומרים 'היום הרת עולם', כיוון שבתשרי נברא העולם, וכן 'ארשת שפתינו', ואפילו בשבת שלא תוקעים, אומר 'היום הרת עולם', אבל לא אומרים 'ארשת'.
סדר התקיעות
שיטת הרמ"א, שתוקעים למלכויות זכרונות ושופרות, לכל אחת מהם תשר"ת פעם אחת, ואומר המשנה ברורה, שיוצאים בזה ידי חובה, כי יש כאן את שתי סוגי התרועה, שהרי יש בזה גם שברים וגם תרועה, ואין חוששים שכוונת התורה לתרועה והשברים הם הפסק, או שכוונת התורה לשברים והתרועה היא הפסק, כיוון שכבר יצאנו ידי חובתנו מן התורה בתקיעות דמיושב שהם כוללים את כל הספקות, וממילא, רק מחמת שזה הפסק, לא הטריחו את הציבור לתקוע את כל השלושים תקיעות בכל אחד ואחד, וכן נוהגים במדינות אלו לתקוע פעם אחת תשר"ת למלכויות זכרונות ושופרות.
תקיעות ליחיד במוסף
יחיד שמתפלל ביחידות, גם אם יש לו מי שיתקע עבורו והוא עצמו לא צריך לתקוע, בכל זאת לא יתקע על סדר התפילה, אלא אם לא שמע תקיעות דמיושב מהשליח ציבור, תוקעים לו לפני תפילת מוסף, כדי לערבב השטן שלא יקטרג עליו בשעת תפילתו, ואינו צריך לתקוע שוב, ואם אין לו מי שיתקע לפני התפילה, יכוון במה שישמע לאחר התפילה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א