מדוע חרש אינו יכול להוציא ידי חובה בתקיעת שופר? │ האם מי שיצא ידי חובת תקיעת שופר יכול להוציא אחרים ידי חובה? │ ומדוע אשה פטורה מתקיעת שופר?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ראש השנה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקפ"ח סעיף ד' – סימן תקפ"ט סעיף ה']
תקיעה אחת עולה לשני אנשים
תקיעה אחת יכולה לעלות לשני אנשים לכל אחד מה שהוא צריך, ויש נידון במשנה ברורה ובביאור הלכה, האם מועיל לחלק את אותה תקיעה לשני אנשים, כגון, באופן שאדם אחד שמע את חציה הראשון של התקיעה, ואדם שני שמע את חציה השני של אותה התקיעה, האם שני האנשים צריכים לשמוע כל אחד מהם את כל התקיעה, או שמספיק שכל אחד מהם ישמע חלק מהתקיעה, ואומר הביאור הלכה, שאפילו לפי השיטה בסוף סימן תקפ"ז הסוברת, שמספיק תחילת התקיעה או סופה, כגון, שתחילת התקיעה הייתה בלילה, וסופה של התקיעה הייתה ביום שיוצא בזה ידי חובה, אבל כאן שצריך לחלק את התקיעה לשני אנשים, הדבר גרוע יותר, משום שכל אחד מהם לכולי עלמא צריך לשמע את כל התקיעה כולה, ומביא הביאור הלכה בשם הנהר שלום שחולק וסובר, שבאמת הדבר יהיה תלוי בשתי השיטות לעיל בסוף סימן תקפ"ז, ולפי השיטה הסוברת שמספיק לשמוע את תחילת התקיעה או סופה, וכגון שחלק מהתקיעה בחיוב וחלק מהתקיעה לא בחיוב, כך גם בשני אנשים, הם לא צריכים כל אחד מהם לשמוע את כל התקיעה כולה, אלא מספיק מה שאחד מהם שומע את חלקו של התקיעה, ואם יש בה שיעור, יוצא ידי חובה.
טלטול השופר בשבת וביום טוב
יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת, לא תוקעים בשופר, והשופר לא עומד לתקיעה, וממילא לא הוקצה למצותו, ומבאר המשנה ברורה שהטעם הוא, גזירה שמא יקח את השופר בידו ללכת ללמוד את התקיעות אצל בקי, ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים, וכן מותר לטלטל את השופר רק לצורך גופו ומקומו, כגון לשאוב בו מים וכדומה, כיוון שהשופר נידון ככלי שמלאכתו לאיסור שהרי עצם פעולת תקיעת השופר יש בזה משום שבות, וממילא הוא כלי שמלאכתו לאיסור, ואם כך, הדין הוא שמותר לטלטל אותו רק לצורך גופו ומקומו, אבל ביום טוב אפילו שאין איסור טלטול כיוון שהשופר עומד לתקיעה ביום טוב, אבל אסור להשתמש בו, כיוון שהוקצה למצותו.
חרש שוטה וקטן בתקיעת שופר
אדם שאינו מחויב בעצם הדבר, כגון, קטן, חרש, שוטה, אינם יכולים להוציא ידי חובה מישהו אחר שהוא בר חיובא, אבל אדם שהוא מחויב אלא שהוא כבר יצא ידי חובה, יכול להוציא ידי חובה את מי שלא יצא ידי חובה.
חרש שוטה וקטן פטורים, וחרש הוא אפילו מדבר ואינו שומע, אפילו שהוא לא מוגדר כחרש לכל דיני התורה שהרי הגדרת חרש לכל התורה צריך שהוא גם לא ידבר וגם לא ישמע, אבל בכל זאת הדין הוא, שהוא לא יכול להוציא מישהו אחר, משום שהוא לא בפרשה של תקיעת שופר, כיוון שהמצוה היא לשמוע, והוא לא יכול לשמוע.
קטן אפילו בן י"ג שנה, כל זמן שלא הביא ב' שערות, אינו יכול לתקוע להוציא אחרים, ומוסיף השער הציון, אף על פי שיש 'חזקה דרבא' שכל שהגיע לשנים הגיע לשערות, זה רק לעניין דינים דרבנן, אבל בשופר שזה דאורייתא, כל עוד שאנו לא יודעים שהביא ב' שערות, אינו יכול לתקוע להוציא אחרים.
אשה בתקיעת שופר
אשה פטורה משופר, משום שהוא מצות עשה שהזמן גרמא.
טומטום ואנדרוגינוס בתקיעת שופר
אנדרוגינוס מוציא את חברו אנדרוגינוס, כיוון שכולם שווים בכך שיש להם זכרות ונקבות, אבל אינו יכול להוציא זכר אחר, כי אולי האנדרוגינוס נקבה והשני זכר, וטומטום שהוא ספק זכר או נקבה, אינו מוציא אפילו את מינו, כי יתכן שהוא זכר וחברו נקבה, וטומטום ואנדרוגינוס אפילו שחייבים לתקוע, לא יברכו, כיוון שברכה היא דרבנן, וספיקא לקולא.
מי שחציו עבד וחציו בן חורין, אינו מוציא אפילו את עצמו, כיוון שצד עבדות שלו לא מוציא צד חירות שבו, ולכן, צריך שיתקע לו בן חורין.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א