"כל ראש לחלי וכל לבב דוי"
הרב יעקב הייזלר
הכיצד לב יהודי יוכל להכיל את עוצמת הכאב והיגון הנשמע בימים קשים וכואבים אלו?
נהרי דמעות נשפכו בימים האחרונים מכל הציבור בכל אתר ואתר בארץ ובעולם כולו, החל מאז היוודע השמועה בליל ל"ג בעומר לאחר חצות הלילה עד לאמש כאשר ליוו את מ"ה הנפטרים ז"ל לקבורת עולמים תחת דמעות חמות וכואבות שניגרו מעין כל.
אוי מה היה לנו? זוהי השאלה הנשאלת מאת כל יהודי ויהודי באשר הוא בימים ובשעות קשות אלו…
ראיתי את הדמעות הרבות והחמות שניגרו בערב שבת קודש בעת הלווית ש"ב האברך החשוב והמופלא הרה"ח ר' אלעזר מרדכי גולדברג זצ"ל, ומיד לאחר מכן בעת הלוית האברך הרה"ג רבי יהודה לייב רובין זצ"ל בן ידידנו הרה"ג ר' יום טוב שליט"א כאשר כל ראש היה לחלי וכל לבב דווי…
אוי! אין אחד בעולם כולו שיכול לפטור את עצמו מהמקרה הזה ולהיות שאנן לנפשו… הרי זוהי צרת כלל ישראל. דומה שאין אחד שלא מכיר את אחד מהנפטרים או בני משפחתם ולבו אין מתמלא בעוצמות של כאב לאור המקרה הנורא ה' ירחם עלינו.
"ואין אתנו יודע עד מה" מילים אלנו נשמעו כסדר בימים אלו מהמונים רבים מכל החוגים והעדות כאחד ממש עד שאינם יכולים עד לרגעים אלו להכיל את עוצמת היגון והכאב.
אולם, דומה שגם במקרה הקשה הזה, זכינו לחסדים גלויים ממרומים, ורבו העדויות מאנשים רבים שהיו תחת ההריסות דקות רבות או שהיו קרוב להריסות וזכו להינצל ברגע האחרון מגיא התופת בחסדי ה' כי גבר עליהם…
מאות או אפילו אלפים העידו בימים האחרונים כי הם היו רגע כמימרא לפני הכניסה למיתחם הדמים, וברגע כמימרא שהתעכבו בחוץ או מאן דהוא שעיכבם בחוץ מלהיכנס למיתחם בסיבות שונות ומשונות, ומשום כך זכו להינצל מחיים למוות בחסדי ה' כי גבר עליהם.
כותב השורות אף זכה להינצל בס"ד מהמקרה הקשה, התכנית שלי היה להגיע לקראת חצות הלילה לאירוע הענק של תולדות אהרן, אולם התעכבתי מחמת עזרה ליהודי חסידי קשיש בעיה"ק טבריה שלא הצליח להגיע לביתו לאחר עריכת השוה"ט של כ"ק אדמו"ר מטאלנא אשדוד שליט"א שנערך בביהמ"ד דחסידי קרלין בטבריא שם השתתפתי, וזאת מחמת חוסר שיווי משקל בגופו, וכך התעכבתי עוד כמחצית השעה עד שהבאתי אותו לביתו, ומשום כך התאחרתי להגיע למתחם של תולדות אהרן, והגעתי למקום ממש עם תחילת האירוע הנוראי מכל…
איני יודע מדוע זיכה אותי הקב"ה במצווה גדולה זו של עזרה ליהודי זקן, אך זוהי המציאות ועובדה קיימת, והרי אמרו חז"ל הק' "כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים", ואולי מחמת מידה כנגד מידה זכיתי להתאחר בכמחצית השעה להגיע לאחר האירוע הקשה ולהינצל מאותו פורענות.
כפי שאמרנו "ואין אתנו יודע עד מה" – קשה ואין המקום כלל להוכיח בימים אלו בשל מי באה הצרה הזאת, וכל שכן לא אנשים זעירים כמוני, אך כבר כתב הרמב"ם (פ"א מהלכות תענית ה"ג) שאדם האומר על מקרה רע שהוא מקרה שקרה הרי הוא אכזרי, שכן כל פורענות שבאה לעולם מטרתה כדי לעורר את בני ישראל לתשובה שלימה.
אולם, ברצוני להביא בזה מדבריו של עמוד ההוראה מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א, כפי ששמעתי אותו זועק מנהמת לבו במוצאי שבת בעת מסע הלויתו של ידידי ורעי הבלתי נשכח, איש החסד ואציל המידות, הרה"ח ר' אלעזר גפנר זצ"ל מותיקי תושבי קרית ויזניץ בשכונת הר נוף בעיה"ק ירושלים ומחשובי חסידי דזיקוב ויזניץ שזעק לפני אלפים באמרו: "יהודים שואלים על מה עשה ה' לנו ככה?
"והנה אין לנו אפשרות להסביר את דרכי ה' עמנו, כי נעלמים הם מכל חי, וכמוש"כ (ישעיהו נ"ה ח-ט) "כי לא מחשבותי מחשבותיכם, ולא דרכיכם דרכי, כי גבהו שמים וארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם", וקל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא.
"אמנם דבר אחד יש לנו לדעת בבירור, שהאסון הנורא הזה הוא "קול שופר ממרום" הקורא לנו להזדעזע ולערוך חשבון הנפש, ולא נבראו רעמים אלא לפשט עקמומיות שבלב, ולב יודע מרת נפשו במה צריך חיזוק.
"ונראה שעיקר החיזוק המוטל עלינו בימים אלו הוא בענייני בין אדם לחבירו, כי ידוע שבימי הספירה מתו כ"ד אלף תלמידי רבי עקיבא על "שלא נהגו כבוד זה בזה" (יבמות ס"ב:), ורק בל"ג בעומר פסקו מלמות מאחר שחזרו בתשובה, וא"כ בכל מה שנוסיף להרבות כבוד זה לזה, נבטל מידת הדין, ואם נוהגים להיפך הרי חלילה מותחים את מידת הדין על ישראל ה"י, ועל כן יש לעורר עכשיו להרבות אהבה ואחווה ושלום ורעות, ואם כי כבר אמרו חז"ל "כשם שפרצופיהם שונים כך אין דעותיהם שוות", מכל מקום על כבוד ה' כולנו מתאחדים, ויהי כבוד ה' לעולם.
מרן הגר"מ שליט"א הוסיף ואמר: "וביותר יש להתחזק באמונה מהקב"ה שהנהגתו למעלה מהשגתינו, ובוודאי אותם הנשמות כבר מילאו תפקידם בזה העולם, אבל מ"מ צריכים אנו להתעורר לקול השופר, ולתקן שורש החטא דבין אדם לחבירו שעל זה אנו נתבעים בימים אלו, ולא לומר שזהו מקרה.
"ויש לדעת שהנהגת הקב"ה עמנו הוא למעלה מדרך הטבע הן לטב והן למוטב, וכמוש"כ "ונפלינו אני ועמך", והיינו שתמיד נהיה מופלאים מכל האומות או לטובה או ח"ו להפך, וא"כ אדרבה גם מתוך הצרות הללו יש לראות שאנחנו קשורים לקב"ה ודבוקים בו, ולכן נוהג הוא עמנו בהנהגה המיוחדת לעמו.
כדברים האלו ממש שמענו בימים אלו בשם הרבה מגדולי ישראל שליט"א שזעקו מנהמת לבם הטהור שאחד הדברים שעלינו להתעורר הוא עניין בין אדם לחבירו, חלילה לא לפגוע בזולת, לעזור לבחור המתקשה בלימודיו, לעודד ולסייע לאברך בכולל המתקשה בהבנת הסוגיא, לסייע לכל יהודי בשטיבל, בשכונה בכל מאי דאפשר אם במילה טובה, אם בצדקה כפי היכולת ואף מעבר לכך, להשתתף בשמחות הזולת גם כאשר הדבר לא קל ולוקח לנו זמן יקר, ומי כבר מדבר מלפגוע או חלילה לרדות ולצער יהודי שעוון גדול הוא מנשא והדבר רק מעורר קטרוגים במרומים.
אוי, מי יתן ונתחזק בכל מה שמעוררים אותנו עיני העדה זקני דורנו שליט"א המכירים את המצב של כלל ישראל היטב, ושומה עלינו לשמוע בקולם ולהתחזק בדברים אשר יורנו לעת הזאת.