סימן תלג /// סעיף ט
- אומר השו"ע מרתף של יין שמסדרין בו את החביות שורות שורות וע"ג שמים עוד שורות ושורות עד לתקרה, א"צ לבדוק אלא את השורה העליונה ואת השורה שמתחתיה.
- והבה"ל אומר שמה שפסק השו"ע הוא כהרמב"ם והרא"ש שפסקו כרב, אמנם דעת הגאונים רב שרירא ורב האי והרי"ץ ועוד כשמואל שצריך לבדוק את השורה העליונה ואת השורה הפנימית שרואה את התקרה, והגר"א ג"כ דעתו כך, והרמב"ם עצמו בפיהמש"נ פוסק כשמואל, ולכן קשה לדחות דעת כל הני רבותא.
- אך זה דוקא במרתף שמשתמשים בו באמצע הסעודה שלפעמים השמש יורד עם פיתו להביא ממנו יין, אבל אם זה מרתף שלא משתמשים בו בסעודה כלל, א"כ זה נחשב למקום שאין מכניסים בו חמץ.
סימן תלג /// סעיף י
- אמר השו"ע שבתי כנסיות ובתי מדרשות צריכים בדיקה בליל "ד לאור הנר מפני התינוקות שמכניסים שם חמץ.
- השמשים אינם נזהרים בזה אלא מנקים את הביהכנ"ס, וצריכים להזהירם שיעשו כתקנת חכמים.
- מבואר כאן במ"ב שהחיוב על בדיקת החמץ בבתי הכנסת מוטלת על הגבאים.
- השמשים יכולים לברך על הבדיקה, אמנם אינם צריכים לבטל לפי שאינם יכולים לבטל חמץ שאינו שלהם, (וצ"ב מצד אחד אינם צריכים ומצד שני כותב המ"ב שאינם יכולים).
- רואים במ"ב שבמקום שיש חשש שמא יבוא לאוכלו אפילו שאין חשש שמא לא ביטלו בלב שלם, מ"מ החיוב בדיקה הוא לא מספק אלא חיוב ודאיי, ולכן יכול לברך השמש בביהכנ"ס.
- אם השמשים לא בדקו בלילה לאור הנר, הם יכולים מלכתחילה לבדוק ביום י"ד לאור החמה, שהרי בדרך כלל יש בביהכנ"ס אור בגלל ריבוי החלונות, אך אם יש זכוכית בחלונות צריך לפתוח את החלונות כדי שיכנס האור.