סימן תל"ג /// סעיף א' 1
- אומר השו"ע שצריך שהבדיקה תהיה לאור הנר ולא לאור הלבנה.
- הזמן שבודקים הוא ליל י"ד, שאז האנשים נמצאים בביתם, וגם אור הנר יפה לבדיקה.
- וכתב השעה"צ בשם הב"ח שהטעם שדוקא בליל י"ד ולא בשאר הלילות ששייך בהם את הטעמים הנ"ל, זה משום שרצו לקבוע תאריך אחד לכולם, והלבוש כתב שזה משום שקודם ליל י"ד לא מקפידים על החמץ כ"כ.
- כתב החוק יוסף שרשאי מלכתחילה לבדק בליל י"ג את הבית לאור הנר, וישאיר חדר אחד שלא יבדוק, ובהגיע ליל י"ד יבדוק את החדר הזה בברכה.
- תיקנו לעשות את הבדיקה דוקא ע"י הנר, משום שהוא יכול להכנס לחורין וסדקים.
- אם יכול לבדוק היטב ע"י מישוש או מטאטא, כתב הא"א מבוטשאש וכן הגרש"ז והגרי"ש שלא צריך נר, אלאל לאחמ"כ יעשה ע"י העברה בעלמא, משא"כ הגרנ"ק כתב שאף שמקומות כאלה צריכים לבדוק ע"י נר.
- מי שבדק ביום י"ג צריך לחזור ולבדוק בליל י"ד כתקנת חכמים, אמנם לא יברך בליל י"ד, משום שיש אומרים שיצא במה שבדק בי"ג.
- בדק בליל י"ג היטב לאור הנר, אם שמר היטב שלא יכניסו חמץ אחר הבדיקה, ל"צ לחזור ולבדוק בי"ד, ואם רוצה להחמיר יבדוק בלא ברכה.
- מי שבדק בליל י"ג ושכח לברך ובהגיע ליל י"ד הוא לא בודק, א"כ משמע מהשעה"צ שיוכל לברך בשעת השריפה בי"ד ביום כדין מי ששכח ולא בירך בליל י"ד.
- אומר השו"ע מי שלא בדק בליל י"ד, יבדוק ביום י"ד ע"י נר, משום שע"י הוא יוכל להגיע לחורים וסדקים.