סימן רס"ז /// סעיף א
- בתפילת מנחה בע"ש לא נופלין על פניהם, משום שזה סמוך לשבת.
- גם כשמתפללים מנחה גדולה לא נופלים על פניהם.
- מי שאוכל אחרי חצות לא אומר על נהרות בבל, אלא שיר המעלות כמו שאומרים בשבת.
- מי שנוהג להניח תפילין במנחה, אומר הביה"ל שלא מניח במנחה של ע"ש ויו"ט.
סימן רס"ז /// סעיף ב
- היות ומקבלים שבת באמירת החזן ברכו, לכן אומר השו"ע שמקדימין להתפלל מעריב יותר מוקדם מבימות החול, ויאמר את הקבלת שבת מוקדם, משום שרוב הציבור טועה וחושב שמקבלין שבת בברכו או בקבלת שבת אף שכבר החשיך היום ונכנסה השבת.
- אדם שמתפלל מעריב בליל שבת ביחידות, כיצד יקבל שבת, אומר התורת שבת שבאמירת -אשר בדברו מעריב ערבים- כיון שהוא מזכיר שעכשיו לילה, וגם נחשב כהזכרת קדושת היום, בזה שעשאו שבת באמירתו, ואילו הדרישה חולק וסובר שרק אחר שסיים שמונה עשרה של מעריב הוא מקבל את השבת.
- אפילו אם הוא מתפלל מעריב מוקדם יכול לקבל שבת לפני המעריב. ובלבד שיהיה מפלג המנחה ולמעלה.
- אף הנוהגים להתפלל כל השבוע מעריב בזמן, מ"מ בע"ש יכולים הם להתפלל מפלג, משום שיש מצוה להוסיף מקודש על החול, וכבר קיבל שבת, א"כ יכול לסמוך על הסוברים שהלילה הוא מפלג, אמנם הגר"א כתב שגם בליל שבת יש להקפיד להתפלל מעריב בזמן, ואפילו המתפלל ביחידות, ולמעשה הגריש"א כותב שנוהגים רוב בני אשכנז להתפלל בזמן, ורק במקרים מיוחדים יש להקל.
- אדם שיש לו ילדים קטנים שקשה להם להישאר עד מאוחר, אומר הגריש"א שאביהם לא יתפלל פלג, אלא יקדש ויקדים לאכול מבעוד יום, ואח"כ ילך ויתפלל בזמן, והסטייפלער אמר למוסד שיש שם ילדים קטנים, שקשה להם לצום כמה שעות, שיתנו להם מזונות ופירות קודם הלילה ויתפללו מעריב בזמן, וכ"כ הגרש"ז, ואילו השבה"ל והגרנ"ק כתבו שאפשר להקל להתפלל פלג במעריב של ליל שבת.