סימן רס"ה
- יש איסור לבטל כלי מהיכנו, פי' הדבר שאסור בשבת לקחת כלי ולהפוך אותו למוקצה, משום שזה דומה לשבירה.
- ולכן אורמ השו"ע שאסור לקחת כלי בשבת ולהניח אותו מתחת לנר שהוא יקבל את הניצוצות של השמן, משום שהניצוצות הם מוקצה, וכשהם נופלים לכלי הם אוסרים את הכלי בטלטול.
- להניח כלי מתחת לנר משעוה כדי שלא יפול וישרוף מתיר המ"ב. על אף שאתה מבטל את הכלי מהיכנו. משום שאפשר לנער את האיסור מיד מהכלי, וכמו שמותר לכפות כלי ליד התרנגולים שיעלו עליו, משום שבקלות מורידים את התרנגולים ממנו, משא"כ בשמן שנופל אתה לא רוצה לזרוק את השמן שהרי אינך רוצה להפסידו.
- אסור להניח את הכלי מתחת לגחלים בוערות שנופלות מהאש, אפילו שלאחר שהם כבר לא יבערו תוכל לנער אותם מהכלי, משום שאתה מבטל את הכלי בזמן שהם בוערים, ולהפיל את הגחלים מחוץ לכלי, אומר השו"ע הרב שא"א, משום שאתה גורם שהם יכבו, וזה איסור כמו חותה בגחלים.
- בהנ"ל מתיר המ"ב במקום הפסד להניח את הכלי., ולכן אומר המחצה"ש שיהיה מותר להניח את הכלי מתחת לפחמים שהרי זה יכול להדליק ולגרום להפסד מרובה, משא"כ המ"ב לא מגדיר זאת כהפסד מרובה.
- ביטול כלי מהיכנו לזמן, גם אוסר המ"ב.
- ביטול כלי מהיכנו לכל היום במקום הפסד מרובה, מביא המ"ב מחלוקת אחרונים בזה, וכותב הביה"ל שקשה מאד להקל בזה.
- מותר לבטל כלי מהיכנו במקום צער בעלי חיים, ומבאר המ"ב שזה משום שצעב"ח זה דאו', ואילו ביטול כלי מהיכנו זה איסור דרבנן.
- יש שתי אפשרויות לבטל כלי מהיכנו, א' — המ"א אומר להשים דבר היתר (כזה שאפשר לטלטל את הכלי בשבילו) לפני ששמים את הדבר איסור, כך שזה לא נחשב שביטלת את הכלי מהיכנו, משום שאפשר לטלטלו אגב הדבר המותר שבתוכו, כגון להשים גרעין טוב בקעריה לפני ששמים את הקליפה, ב' — המהרי"ל אומר להשים כלי מתחת לשולחן ובשבת אחרי האכילה יסיר את השולחן, ואז הכלי עומד מעצמו מתחת לנר, ואע"פ שהוא גורם את העניין שהכלי יתבטל מהיכנו, מ"מ משום שהוא לא עושה זאת בידיים לכן שרי, וכן משום שהוא לא מתכוין לכך שהשמן יכנס לכלי, אלא שלא יהיה על השולחן.
- אם בסוף לא נטף מהכלי שמן, אע"פ שהוא הניח אותו שם ובמחשבתו שיפול השמן, הכלי לא נאסר במחשבתו.
- אם הניח כלי בשבת כדי שהמוקצה יפול לתוכו, אומר השפת אמת שחייב לקחו משם לפני שיפול המוקצה ויבטל אותו, אמנם הגרש"ז אומר שיש להסתפק האם הוא עובר על האיסור בעצם מה שהוא שם את הכלי שם ולא במה שהוא שם את המוקצה לתוכו, ומ"מ בשוגג אם הוא שם לא צריך לקחתו.
- האם בחתיכת עץ שאינה כלי יש איסור ביטול כלי, הפמ"ג סובר שאין את האיסור, משום שלא גזרו אלא על כלים, משא"כ השעה"צ אומר שדבריו מחודשים, משום שחז"ל אסרו לגרום איסור טלטול לדבר שהיה מותר לטלטלו מקודם.
- הנחת אשפה בפח ריק בשבת, דעת הגרי"ש שאין איסור מצד שאתה מבטל את הכלי מהיכנו, משום שהפח מיועד לכך, ואילו הגרנ"ק סובר שאין להניח בו או בשקית אשפה חדשה את הזבל משום שהוא מתבטל מהיכנו, אך מצדד שאם מניח עם האשפה גם דברי היתר כגון שאריות של אוכל מותר.
- מגבת נייר, האם מותר להשתמש משום שאני מבטל כלי מהיכנו, הגרש"ז מתיר, ובמגבת חד פעמית ג"כ מותר, משום שהיא מיועדת בשביל להשתמש ולכלות אותה.
- ביטול כלי מהיכנו לשעה זה גם ביטול, ולכן אומר החזו"א שאסור לבטל כלי אפילו אם אני יכול להניח אח"כ בכלי איזה דבר היתר ולקחת אותו.
- מותר לקחת דבר היתר מכלי שיש בו דבר היתר ואיסור, ואף שעי"ז הכלי נהיה איסור, אומרים הגרש"ז והגרנ"ק שאין זה נחשב לביטול כלי מהיכנו, משום שהוא לא עושה דבר בעצם הכלי, אלא הוא רק לוקח את ההיתר והאיסור נהיה ממילא.
- כשאדם שם את הכלי במקום שעוד זמן מה הוא יאסר מהיכנו, אומר הגרש"ז שאע"פ שעכשיו עדיין הוא לא עשה ביטול של הכלי, מ"מ חז"ל גזרו שהדבר יחשב ששברת את הכלי עוד לפני שהכלי נשבר הילכתית.
- להניח כלי היתר במקום שעוד מעט יפול לתוכו כלי איסור ויאסור אותו, מתיר התהילה לדוד משום שעדיין יהיה מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו.
- אסור להשתמש בכלי ובשמן שנטף בשבת, שו"ע, ואומר המ"ב שאפילו אם יש בכלי הרבה שמן של היתר מע"ש, מ"מ המעט שמן שנוטף פוסל את כל השמן משום דהוי דבר שיש לו מתירין שאפילו באלף לא בטיל.
- אם יפול השמן מהנר מבעוד יום, אומר הא"ר שהכלי נחשב למוקצה כבר מבעו"י, ואפילו אם המשיך להישפך בשבת.
- אסור לנגוע בנר שדולק כשהוא תלוי, ואפילו שהוא לא יזוז כלום, מ"מ אומר הרמ"א שהנגיעה היא אסורה, פן יתנדנד ע"י הנגיעה ויטה, ויעבור על מבעיר, או ירחיק את הפתילה ע"י הנגיעה ויעבור על מכבה.
- אם הנר הוא קבוע ולא תלוי, אומר הביה"ל שמותר לנגוע בנרות על אף שהם דולקים.