באיזה אופן מותר לתקוע בשופר בתוך שופר? │ מה הטעם שהתירו לתקוע בשופר שהובא מחוץ לתחום על ידי גוי? │ ומה הדין בשופר שעשה הגוי ביום טוב?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ראש השנה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקפ"ו סעיפים כ' – כ"ב]
שופר בתוך שופר
שופר אחד אמרה התורה ולא שתי שופרות, ולכן אומר השולחן ערוך, אדם שהניח שופר בתוך שופר, אם הפנימי עודף על החיצון בשתי צדדיו, גם בצד שבתוך פיו וגם בצד הרחב, התקיעה כשרה, כי התקיעה יוצאת רק מהשופר הפנימי, אבל אם הפנימי שווה לחיצון, יוצא שהתקיעה יוצאת משתי השופרות, ופסול.
דעת הרמ"א, שלא צריך שהשופר הפנימי יבלוט גם בצד הרחב, אלא מספיק מה שהשופר הפנימי בולט לצד פיו, ובזה נחשב שהוא תוקע בשופר אחד, דהיינו, בשופר הפנימי, ובאמת, מה שהשולחן ערוך מצריך שהפנימי יבלוט גם בצד הרחב, אינו מובן, בשביל מה צריך גם את הצד הרחב, הרי התקיעה יוצאת מהחלק הפנימי, ומספיק שהצד הרחב שווה לחיצון.
כל מה שנאמר שאם הפנימי עודף על החיצון משתי צדדיו, התקיעה כשירה, זה דווקא כאשר הקול של השופר לא משתנה על ידי השופר החיצוני, אבל אם קול השופר משתנה על ידי הציפוי של השופר חיצון, נמצא שהקול היוצא מן השופר הוא קול הבא משתי שופרות, ופסול.
חילול יום טוב לצורך תקיעת שופר
אם אי אפשר להשיג שופר לראש השנה בלי שיחללו יום טוב, הדין הוא שאסור לחלל יום טוב כדי שיהיה שופר לתקוע בו, משום שחילול יום טוב הוא בעשה ולא תעשה, ושופר הוא רק עשה, ואין עשה של תקיעת שופר דוחה לא תעשה ועשה של יום טוב, אפילו שהחילול יום טוב הוא שבות דרבנן, גם כן הדין הוא, שהעשה של תקיעת שופר לא דוחה שבות של יום טוב, כיוון שמה שהוא מבטל את תקיעת שופר זה רק בשב ואל תעשה, ולכן העמידו חכמים דבריהם ואמרו שלא יתקע בשופר, כדי שלא יעבור על שבות, ולכן, אם השופר היה בראש האילן או מעבר הנהר ואין לו שופר אחר לתקוע בו, אינו עולה לאילן או שט על המים כדי להביא אותו, אבל על ידי גוי, מותר, כיון שזה שבות דשבות, שהרי איסור אמירה לגוי באיסור דאורייתא, הוא משום שבות, ולהביא את השופר זה שבות נוסף, ושבות דשבות במקום מצוה, מותר.
איסור מוקצה לצורך תקיעת שופר
אסור לעבור על איסור מוקצה כדי לקחת את השופר.
תקיעה בשופר שהובא מחוץ לתחום
מותר לתקוע בשופר שהביא גוי מחוץ לתחום, ואפילו שהביא אותו בשביל יהודי, משום שהאיסור בזה הוא רק איסור אכילה והנאה, וזה לא נחשב להנאה, ובכל זאת, אסור לטלטל את השופר ברחובות עיר שאין בה צורת הפתח, משום שיש בזה בעיה של טלטול מרשות לרשות וטלטול ברשות הרבים.
תקיעה בשופר שהובא בעיצומו של ראש השנה
יהודי ששלח שופר לעיר אחרת על ידי גוי לפני ראש השנה, והתעכב הגוי והביא את השופר בראש השנה עצמו מחוץ לתחום, ובני העיר לא ידעו שישלחו להם שופר, אין לטלטל את השופר ולתקוע בו אם אפשר לתקוע בשופר אחר, ובשעת הדחק יש להתיר, ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו', שהסיבה שאסור לתקוע בו היא משום מוקצה, כיוון שלא הייתה דעת ישראל על השופר הזה מבעוד יום להשתמש בו ביום טוב, שהרי הם לא ידעו שגוי אמור להביא להם שופר, אבל המשנה ברורה שם מביא, שיש אחרונים שחולקים וסוברים שאין בזה איסור מוקצה, ולכן במקום הדק אפשר להתיר.
תקיעה בשופר שעשה גוי ביום טוב
מותר לתקוע בשופר שעשה הגוי ביום טוב אפילו שעשה אותו בשביל יהודי, וכל זה דווקא כשעשה הגוי את השופר מקרן שלו שאין בזה מוקצה, כיוון שלא הסיח דעתו ממנו, אבל אם עשה הגוי שופר מקרן של ישראל, אסור לטלטל אותו או לתקוע בו, כיוון שזה מוקצה של 'נולד', אבל אם אין שופר אחר בכלל, יש לסמוך על הפוסקים המתירים איסור נולד.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א