מדוע לא תוקעים בצד הרחב שבשופר ?

כ"ג אייר תשפ"א-סימן תקפ"ו- סעיף י"א- סעיף י"ט
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

האם מותר לתקוע בשופר שקיצרו את אורכו?האם מותר לתקוע בשופר שלא הוציאו מתוכו את העצם?ומה הדין בשופר המצופה זהב?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ראש השנה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקפ"ו סעיפים י"א – י"ט]

הוסיף על השופר

שופר שהוסיפו עליו, בין אם ההוספה היא ממין השופר ובין אם ההוספה היא שלא ממין השופר, הדין הוא שהשופר פסול, משום ששופר אחד אמרה התורה, ולא ב' שופרות, ואפילו אם ההוספה אינה נצרכת לשיעור של השופר כיוון שיש בשופר שיעור גם ללא ההוספה, בכל זאת ההוספה פוסלת את השופר מהטעם הנ"ל.

תקע בשופר בצד הרחב

אדם שהפך את השופר ותקע בו, בין אם הפך אותו כדרך שהופכים את החלוק, כלומר, שהצד הפנימי נעשה חיצוני, וכן אם הניח אותו כמו שהיה אלא שהרחיב את הצד הקצר וקיצר את הצד הרחב על ידי מים רותחים, וכן אם תקע במקום הרחב, לא יצא ידי חובה, משום שכתוב בפסוק, 'והעברת שופר תרועה', דרך העברה, דהיינו, כדרך שהאיל מעבירו בראשו כשהוא בחיים, שהצד הקצר של השופר הוא למטה, והצד הרחב יותר הוא למעלה.

קיצר שופך ארוך

שופר שהיה ארוך וקיצר אותו, אין נפקא מינה באיזה צד, ואפילו אם נשתנה קולו על ידי זה, אם נשאר בו שיעור תקיעה, כשר, ואפילו שהיה בשופר פסול בהתחלה וקיצר אותו כדי להחזיר אותו להכשרו, מותר.

גירד את השופר

אדם שגירד את השופר מבפנים ומבחוץ עד שעשה אותו דק מאוד כמו גלד, ואפילו אם נשתנה קולו, כיוון שהשינוי בא מצד עצמו של השופר, כל הקולות כשרים, והשופר כשר.

השאיר את העצם בתוך השופר

אדם שלא הוציא את זכרותו של השופר אלא רק עשה בו נקב, כלומר, כשהשופר מחובר בבהמה, יש עצם שבולט בראש ונכנס לתוך השופר, וכשעושים שופר, מוציאים את החלק הזה מתוכו, והוא לא הוציא את החלק הזה אלא עשה בו נקב כמו שהוא מתחילתו ועד סופו, השופר כשר, ואפילו לכתחילה מותר לעשות כך, כי מין במינו אינו חוצץ, אבל אם הוציא את הזכרות ועשה מהזכרות שופר, כגון עשה נקב בזכרות עצמו, השופר פסול.

שופר מצופה בזהב

אדם שציפה את השופר בזה במקום שמניחים אותו בפה, פסול, ואם עשה זאת שלא במקום הנחת הפה, כשר.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים

7/56
דילוג לתוכן