איזה סדק פוסל את השופר ?

כ"ב אייר תשפ"א-סימן תקפ"ו- סעיף ט'- סעיף י'
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

האם מועיל להדביק את הסדק שבשופר?מה החילוק בין שופר שנסדק לאורכו לבין שופר שנסדק לרוחבו?ומה הדין באופן שהדביקו שברי שופרות ויצרו מהם שופר אחד?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ראש השנה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקפ"ו סעיפים ח' – י']

תקיעה בשופר שסדוק לאורכו

שופר שנסדק לאורכו, פסול, ומבאר המשנה ברורה, שאפילו באופן שלא נחסר מהשופר כלום, וגם לא השתנה קולו מחמת הסדק, בכל זאת השופר פסול, וכל זה נאמר רק בסדק גמור, דהיינו שהסדק הוא מעבר לעבר בדופן השופר, אבל אם נפגם השופר, השופר כשר, ובכל זאת, אם ראה את זה לפני ראש השנה, גם כשנפגם יתקן אותו, כדי שלא יראה השופר פגום, ואם הידק את הסדק בחוט או במשיחה, השופר כשר, והסיבה ששופר סדוק פסול, הוא משום שעל ידי התקיעות השופר עומד להיסדק עוד יותר, וכל העומד להיסדק, כסדוק דמי, ולכן גם עכשיו אנחנו רואים כאילו השופר כולו סדוק, ולכן, כאשר הידק את הסדק באופן שהשופר כבר לא עומד להיסדק יותר, השופר כשר.

שופר שהודבקו סדקיו

יש מקילים ואומרים, ששופר שנסדק פסול רק כאשר נסדק ברובו, אבל אם הוא נסדק לא ברובו, הוא כשר גם אם הוא לא הידק אותו בחוט או במשיחה, ושופר כזה שנסדק ברובו והדביק אותו, השופר כשר, ובזה לא יועיל שיהדק אותו בחוט או במשיחה, כיוון שנסדק רובו אז צריך שידביק את השופר עצמו, ואפילו בדבק, כשר, ולא נחשב 'שלא במינו' כיוון שהדבק לא ניכר בין הנקבים, ויש מי שאומר ששופר שנסדק רובו השופר כשר בהדבקה רק כשהדביק את השופר בעצמו אבל לא בדבק, דהיינו, באופן שחימם אותו באש ונדבקו הקצוות אחד בשני, ואם נסדק כולו, פסול גם באופן כזה, כי אין עליו שם של שופר.

תקיעה בשופר שסדוק לרוחבו

שופר שנסדק ברוחבו, לכולי עלמא כשזה במיעוטו, כשר, ורק אם נסדק לרוחבו ברובו, פסול, ואם נשאר מהסדק לצד פיו שיעור תקיעה, דל מהכא את החלק השני של השופר, גם אם נאמר שבאמת הוא נקטע לגמרי, הוא כשר, כי יש בו שיעור של כשרות עד החלק שהוא סדוק, ואם הדביק אותו בדבק, אפילו אם לא נשאר שיעור תקיעה, כשר, אבל כשיש שופר אחר, יותר טוב לתקוע בשופר האחר, משום דעת הסוברים בסעיף ח', שדבק לא מועיל, כיוון שהוא נחשב אינו מינו, וגם יש שיטה הסוברת שדבק לא מועיל במקום סדק, ויש מכשירים גם אם נשאר בשופר שיעור שלא לצד פיו, כלומר, אם מצד פיו עד לסדק אין שיעור שופר, אבל מהסדק ואילך לצד סוף השופר יש שיעור שופר, הדין הוא שזה כשר, ואף על פי שיש חציצה מהפה לסדק, זה לא נחשב חציצה, כי מין במינו אינו חוצץ, ומבאר המשנה ברורה, שטעם החילוק בין שופר שנסדק לאורכו לבין שופר שנסדק לרוחבו, הוא משום ששופר שנסדק לאורכו יש סיבה לפסול אותו אפילו במיעוטו, משום שהדרך היא שהוא מוסיף להיסדק על ידי התקיעות, עד שבסופו של דבר הוא נסדק בכולו, כל העומד להיסדק, כסדוק דמי, אבל שופר שנסדק לרוחבו על ידי סדק מועט, הוא לא יוסיף להיסדק יותר על ידי התקיעות, ולכן, כשנסדק ברוחבו, הדין בזה קל יותר, שרק ברובו הוא פסול, ושופר שנסדק ברוחבו ברובו, פסול, משום שזה נחשב שהשופר נחתך לגמרי.

שברי שופרות שהודבקו לשופר אחד

אדם שהדביק שברי שופרות ועשה מהם שופר אחד, פסול, משום שהתורה אמרה שופר אחד ולא ב' שופרות.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן