סיפר הרה"ג רבי מאיר מיכאל גרינוואלד שליט"א: פעם אחת, כאשר דרשתי בבית כנסת בחו"ל ודיברתי על הזהירות מדיבור בתפילה, קם אדם אחד ואמר בהתרגשות: "לצערי הגדול, הסתבכתי בחובות ענקיים לאנשים מפוקפקים מהשוק האפור. החובות לאנשים כאלה מתחילים, במקרים רבים, בהלוואה קטנה, אבל תוך זמן קצר סכום החוב מכפיל את עצמו שוב ושוב, ומגיעים לחובות מפלצתיים בלתי נתפסים…
"אינשי דלא מעלי אלו" – המשיך וסיפר – "מנסים ללחוץ עלי להחזיר להם את החוב, אבל אין לי אפשרות להחזיר אפילו עשירית מהסכום הדמיוני שהם דורשים. אין צורך שאפרט באוזניכם, מה הם עושים למי שלא מחזיר להם חובות… אני מתחנן לפניכם – הוסיף האיש – שכולנו, כל המתפללים בבית הכנסת הזה, נקבל על עצמנו שלא לדבר בתפילה".
ימים ספורים לאחר מכן, סיפרו לי שאחד מראשי אותו ארגון מפוקפק התקשר אל אותו אדם ואמר לו: "אני זקוק בדחיפות ל-100,000 דולר. אם אתה מצליח להביא לי את הסכום הזה היום, אני מוחק לך את שאר החוב".
הוא מיהר להוציא כל דולר שהיה לו בחשבונות הבנק, והמתפללים בבית הכנסת סייעו לו וארגנו מגבית דחופה. ברוך ה', התשלום הועבר, והחובות האדירים נמחקו. ולא זו בלבד: באותה תקופה, מתפללי בית הכנסת שמו לב שרבים מהם זכו לישועות, כל אחד בשטחים שהוצרך להם – אנשים נפקדו בזרע של קיימא, מעוכבי שידוך התארסו והתחתנו, אצל אחרים חל שיפור גדול בנושא הפרנסה, ורבתה השמחה ביניהם. כל זאת, בעקבות החיזוק שקיבלו על עצמם לזכות חברם.
(קובץ דרישה וחקירה)