סימן רס"ג /// סעיף יב'
- אם רוב הקהל קיבלו שבת, ורובם היו בביהכ"נ, אזי המיעוט נמשך אחרי הרוב וכולם מקבלים שבת.
- עיר שיש בה הרבה בתי כנסיות, אפילו אם באחת יש רוב אנשי העיר, אין אומרים שהאחת נמשכת אחרי חברתה.
- מי שעושה מנין בביתו המנין שלו בטל ברוב ונמשך אחר רוב אנשי העיר.
- אם רוב הקהל קיבלו שבת באופן פרטי, אומרים הגרש"ז והגרנ"ק שאין המיעוט נמשך אחריהם, משום שלא נעשית בציבור.
- אם הרוב לא קבועים, כגון שמגיעים לדבואס, אומר השבה"ל שהמיעוט שגרים שם מתבטלים ברוב האורחים, משום שחז"ל עשו גדר להפסיק ממלאכה מפני חשש זלזול בשבת כשרוב האנשים קיבלו שבת.
- אורח שמתארח אצל בעה"ב, אומר הגרנ"ק שהוא נמשך אחרי רוב הציבור ולא אחרי בעה"ב שהוא מתארח אצלו.
- בית הכנסת שיש בו ב' מניינים בליל שבת, הראשון גדול ועיקרי והשני קטן ומישני, המנחת יצחק סובר שהקטן נמשך אחרי הגדול, כיון שאת שאר התפילות הם מתפללים ביחד א"כ הם נחשבים לביהכנ"ס אחד, שבו הקטן נמשך אחרי הגדול, משא"כ הגריש"א סובר שמכיון שהם מניינים קבועים אין הם נמשכים אחד אחר השני, אלא כל אחד מנין בפנ"ע לגבי קבלת שבת.
- אם רוב אנשי העיר מתפללים שלא כדין קודם פלג המנחה, אומרים הגרמ"פ והמנחת יצחק שאין היחיד נמשך אחרי הרוב, מכיון שהרוב עושים שלא כהלכה.
- אם הקדימו רוב אנשי העיר שלא מחמת מצוה אלא סתם כי נוח להם שלא לשנות את זמן אכילתם, מסתפק הגרמ"פ האם היחיד נמשך אחר הרבים.
- עיר שרוב אנשי העיר מקבלים שבת מיד אחר פלג המנחה, דעת הגרש"ז והגרי"ש והשבה"ל שהמיעוט נמשך אחריהם.
- מיעוט שרגילים ללכת לביהכ"נ מסויים, ועתה הלכו לביהכ"נ אחר, אומר המחצית השקל שהם נמשכים אחרי בית הכנסת הקבוע שלהם.
- שני בתי הכנסת ששוכנים בבנין אחד, דעת הגרי"ש שכל אחד נמשך אחר בית הכנסת שלו.
- בעה"ב שקיבל שבת מוקדם, דעת הגרמ"פ שאין אשתו נגררת אחריו, אלא שלא תעשה מלאכות שהיא צריכה לעשות לבעלה תוך חילול שבת, ואילו השבה"ל כותב שהאשה ובני הבית נמשכים אחרי הבעל.
- בעה"ב שקיבלו בבית הכנסת שלו את השבת מוקדם, אומר הגרמ"פ שאם נוהגים אצלם לקבל את השבת מוקדם בגלל כבוד שבת, וזה מנהג קבוע אצלם, נכלל הדבר בכלל החיובים שהאשה חייבת לנהוג כמנהגי בעלה, אבל אם עושים זאת מטעמי נוחות, אין האשה נגררת אחר בעלה, ויתירא מכך אפילו אם הבעל התכויין בקבלת השבת שגם אשתו תתחייב זה לא מחייב אותה, ואילו דעת השבה"ל שלעולם האשה נגררת אחר בעלה.