סימן רס"ג /// סעיף י' יא'
- האם קבלת השבת תלויה בהדלקה והנ"מ שבזה: דעת הבה"ג שכן, אך אומרים ההג"מ והמרדכי שאם התנתה שלא מקבלת את השבת מועיל, והכלבו בשם הרי"ף אומר שלא מועיל תנאי, ואילו התוס' והרא"ש חולקים וסוברים שלא מקבלת שבת בהדלקה, אלא בברכו או באמירת מזמור שיר, והרמ"א פוסק שבהדלקה מקבלת שבת, אא"כ עשתה תנאי, ואת התנאי צריך לעשות רק לצורך ולא סתם, שהרי י"א שלא מועיל תנאי.
- האם יכולה לכבות את הגפרור אחר ההדלקה, שהרי היא קיבלה שבת, הבה"ג אומר שלא תכבה אלא תזרוק אותו על הריצפה, ולפי האשכנזים שמברכים אחרי ההדלקה, א"כ אומר הערוך השולחן שיכולות לכבות בין ההדלקה לברכה, וכ"כ הגרש"ז, אמנם השבה"ל חולק ואומר שלא תכבה שהרי יש בעיה של הפסק בין הדלקה לברכה, ( ויש לעיין א"כ מה כן תעשה שהרי אחרי הברכה ודאי שלא יכולה לכבות).
- אשה שלא התפללה מנחה והגיע זמן ההדלקה, אומר הגרש"ז שיכולה לעשות תנאי ולהדליק נרות, משום שזה נחשב לצורך שמותר לעשות תנאי.
- עיקר ההדלקה צריכה להיות במקום שאוכלים, ולכן אשה שמדליקה בכמה מקומות תברך על של מקום האכילה ואפילו אם זה רק נר אחד.
- ולכן אשה שהדליקה קודם את הנרות שלא במקום האכילה, ורק אח"כ במקום האכילה, אומר השולחן ערוך הרב שמקבלת שבת רק כשהדליקה במקום האכילה.
- הרבה נשים שנמצאות במלון וכו' שמדליקות במקום אחד, כל אחת יכולה לברך על הנרות שמדליקה שלא במקום האכילה, משום שהכלל בזה הוא כל מקום שאתה מדליק כדי לעשות איזה תשמיש יש בזה משום שלום בית ויכול להדליק.
- ההדלקה עושה מצוה, ולכן אין להדליקם במקום שאין משתמש בהם ואח"כ לטלטלם למקום שמשתמש, ואומר הגרנ"ק שזה דוקא בנרות שמדליק במקום האכילה שעליהם הוא מברך, אבל שאר הנרות יכול לטלטלם.
- כשהדליק בבית במקום שמשתמשים בו, ורוצה אח"כ להזיזם למקום אחר שמשתמשים בו, לדעת המ"ב יכול לטלטלם, אמנם הלבוש מחמיר, ומסיק המ"ב שבמקום הצורך יכול להקל.
- נשים שמדליקות בסוכה, ואח"כ מטלטלות את הנרות לבית, אומר הח"א שלא טוב הן עושות.
- מפלג המנחה ולמעלה, אם אחד התפלל מעריב, אומר השו"ע שהוא קיבל שבת על אף שהציבור עדיין לא התפללו ולא קיבלו ע"ע שבת.
- אע"פ שמועיל תנאי בקבלת שבת, מ"מ אומר המ"ב שלא מהני תנאי בתפילה, שלא רוצה לקבל שבת במעריב, משום שהוא מזכיר קדושת השבת.