סימן רס"ג /// סעיף ב', ג', ד'
- אין חילוק בין איש לאשה לגבי חיוב הדלקת נרות שבת, ומ"מ אומר השו"ע שהנשים יותר מוזהרות שהרי הם עוסקות בצורכי הבית יותר מהאיש, וכן לפי שכיבתה נרו של עולם.
- אע"פ שחיוב הדלקת הנרות הוא על האשה, מ"מ אומר השבה"ל שלקנות את הנרות מוטל על הבעל, ולכן אם אין להם כסף הוא זה שצריך לחזר על הפתחים.
- מי שאין לו כסף הדבר הראשון הוא לקנות לחם, והשני הוא נר אחד , והשלישי הוא שאר המאכלים.
- במקום שמדליקים גם בחדרים, כתב הביה"ל שהאיש ידליק בחדרים, והגרי"ש כותב שבזמננו שהעיקר הוא החשמל, האשה תדליק גם את החשמל במקום הסעודה וגם את הנרות, ואם הבעל רוצה שידליק בחדרים אחרים או חשמל או נר, או שיוסיף אור במקום האוכל.
- אשה יולדת, כתב המ"ב שבעלה ידליק, שהרי היא לא יכולה לקום ממיטתה, והוסיף הגר"ב פרנקל בהגהות על השו"ע שלפי"ז אם יכול להניח את הנרות לידה שיניח והיא תדליק, והגרי"ש אומר שכשהיא בביתה בשבת אחר הלידה תדליק היא את הנרות.
- אשה שלא יכולה להדליק מי ידליק: הגרי"ש בנות הבית קודמות, כיון שעוסקות בצרכי הבית, הגרנ"ק הסתפק, ומסיק שמסתבר כהבנות שהרי הן גם בכלל שכיבו נרו של עולם.
- האשה לא נמצאת והבת הנשואה נמצאת, אומר הגרי"ש שהבעל ידליק קודם ויברך, ואח"כ ביתו הנשואה תדליק.
- אבא ואמא לא נמצאים בבית, מי ידליק הבנים או הבנות, הגרש"ז אומר שעדיף שהבנות ידליקו משום שעליהם מוטל צורכי הבית.
- אשה סומא יכולה להדליק ולברך, ומבאר הגרנ"ק שזה משום שהיא נהנת מזה שהאחרים יכולים לעזור לה.
- אשה סומא שנמצאת לבד בבית האם תדליק, הגרש"ז אומר שתדליק בברכה, על אף שאין אחרים איתה בבית, מ"מ אם יבואו אחרים הם יוכלו לעזור לה, והגרנ"ק אומר שלא תברך.
- אין להדליק את הנרות בעוד היום גדול משום שאין בהם היכר שזה לכבוד שבת.
- אשה שמדליקה מפלג המנחה, ובזה קיבלה את השבת, ובני ביתה מקבלים את השבת הרבה זמן אחריה, דעת הגרנ"ק שמועיל ההדלקה גם להם.
- אם כבו הנרות קודם השבת, אומר הגרנ"ק שיש לחזור ולהדליק בברכה, אך אם נר אחד עדיין דולק, כתב הברכת הבית שלא מברך על שאר הנרות.