סימן רס"ג /// סעיף א'
- יהיה זהיר לעשות נר יפה, משום עונג שבת, ומי שמהדר בנרות שבת זוכה עבור זה לבנים תלמידי חכמים.
- ולכן ראוי שהאשה תתפלל אחרי ההדלקה שהבנים שלה יהיו צדיקים ויראי השם.
- כמה נרות: יש להדליק ב' נרות אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור, ויש משוספים נרות כנגד הבנים שנולדו להם, מכיון שהמרבה בנרות זוכה לבנים ת"ח ולכן מוסיפים בנרות.
- אם האשה והבעל חלוקים במנין הנרות, השבה"ל כותב שראוי שהבעל יוותר בזה, משום שהענין בנרות הוא שלום בית.
- היכן מדליקים: עיקר ההדלקה צריכה להעשות במקום האכילה, ובמ"ב כתב שידליק בכל החדרים שמשתמש בהם בשבת, ואומר השבה"ל שזה רק הידור מצוה ולא מעיקר הדין, שהרי העיקר זה במקום האכילה, ולכן אם יש אור שמאיר לחדרי השינה ל"צ להדליק נרות מיוחדים שם.
- יכול להדליק נר מנר ואין בזה ביזוי מצוה, ואומר הגרש"ז שלחמם את הקצה של הנר כדי שידבק לא יעשה ע"י הנר השני, והמ"ב אומר שלא ידליק סתם נר של חול מהנרות של שבת.
- אין להדליק ב' נרות שעוה האחד ליד השני כך שהם ימיסו האחד את השני. מ"ב.
- אשה ששכחה ולא הדליקה נרות קנסו אותה שתוסיף כל שבת עוד נר, ולא משנה כמה היא היתה נוהגת תמיד תוסיף אחד על מה שרגילה.
- בזמנינו שרגילים להשתמש בחשמל, ושכחה ולא הדליקה נרות, השבה"ל אומר שהיא בכלל הקנס, אך אם אור החשמל הודלק לצורך שבת, אומר הגרנ"ק שלא בכלל הקנס.
- שכחה להדליק נרות, אך עשתה שעון שבת כדי שידלק האור לכבוד שבת, הגרי"ש אומר שאינה בכלל הקנס.
- דעת הפמ"ג שגם אם רגילה להדליק חמש ושכחה וחיסרה אחד צריכה להוסיף כל חייה עוד אחד, אך הביה"ל חולק ואומר שהיות ויותר משתיים זה רק מנהג לא קונסים.
- אשה עניה ל"צ להוסיף נר בתור קנס, אלא או שתוסיף מעט שמן, או שתקנה נר יותר גדול.
- ??? יש לעיין בפנים באחרונים הערה 13 אשה שהיתה אצל הוריה ואמה שלה הדליקה, והיתה צריכה להדליק בביתה ששם היא ישנה והיא שכחה ולא הדליקה, הגרמ"פ אומר שצריכה להדליק נר נוסף, והשבה"ל אומר של"צ להדליק, כיון שאין צורכי הבית מוטלים עליה.
- איש שצריך להדליק את הנרות, ושכח ולא הדליק, דעת השבה"ל והגרח"ק שלא קנסו אותו, כיון שעל האשה מוטלים צורכי הבית.
- אשה שהיתה רגילה להדליק נרות ארוכים אומר הגרנ"ק שלא תשנה ותדליק נרות קצרים, אמנם אם משנה בין החורף לקיץ אין בזה בעיה, והמנחת יצחק אומר שאם היתה רגילה להדליק כמות מסויימת של גדולים ולוקחת כמות יותר גדולה של קטנים ששוה במשקל לשניהם, אפשר.
סימן רס"ג /// סעיף ב', ג', ד'
- אין חילוק בין איש לאשה לגבי חיוב הדלקת נרות שבת, ומ"מ אומר השו"ע שהנשים יותר מוזהרות שהרי הם עוסקות בצורכי הבית יותר מהאיש, וכן לפי שכיבתה נרו של עולם.
- אע"פ שחיוב הדלקת הנרות הוא על האשה, מ"מ אומר השבה"ל שלקנות את הנרות מוטל על הבעל, ולכן אם אין להם כסף הוא זה שצריך לחזר על הפתחים.
- מי שאין לו כסף הדבר הראשון הוא לקנות לחם, והשני הוא נר אחד , והשלישי הוא שאר המאכלים.
- במקום שמדליקים גם בחדרים, כתב הביה"ל שהאיש ידליק בחדרים, והגרי"ש כותב שבזמננו שהעיקר הוא החשמל, האשה תדליק גם את החשמל במקום הסעודה וגם את הנרות, ואם הבעל רוצה שידליק בחדרים אחרים או חשמל או נר, או שיוסיף אור במקום האוכל.
- אשה יולדת, כתב המ"ב שבעלה ידליק, שהרי היא לא יכולה לקום ממיטתה, והוסיף הגר"ב פרנקל בהגהות על השו"ע שלפי"ז אם יכול להניח את הנרות לידה שיניח והיא תדליק, והגרי"ש אומר שכשהיא בביתה בשבת אחר הלידה תדליק היא את הנרות.
- אשה שלא יכולה להדליק מי ידליק: הגרי"ש בנות הבית קודמות, כיון שעוסקות בצרכי הבית, הגרנ"ק הסתפק, ומסיק שמסתבר כהבנות שהרי הן גם בכלל שכיבו נרו של עולם.
- האשה לא נמצאת והבת הנשואה נמצאת, אומר הגרי"ש שהבעל ידליק קודם ויברך, ואח"כ ביתו הנשואה תדליק.
- אבא ואמא לא נמצאים בבית, מי ידליק הבנים או הבנות, הגרש"ז אומר שעדיף שהבנות ידליקו משום שעליהם מוטל צורכי הבית.
- אשה סומא יכולה להדליק ולברך, ומבאר הגרנ"ק שזה משום שהיא נהנת מזה שהאחרים יכולים לעזור לה.
- אשה סומא שנמצאת לבד בבית האם תדליק, הגרש"ז אומר שתדליק בברכה, על אף שאין אחרים איתה בבית, מ"מ אם יבואו אחרים הם יוכלו לעזור לה, והגרנ"ק אומר שלא תברך.
- אין להדליק את הנרות בעוד היום גדול משום שאין בהם היכר שזה לכבוד שבת.
- אשה שמדליקה מפלג המנחה, ובזה קיבלה את השבת, ובני ביתה מקבלים את השבת הרבה זמן אחריה, דעת הגרנ"ק שמועיל ההדלקה גם להם.
- אם כבו הנרות קודם השבת, אומר הגרנ"ק שיש לחזור ולהדליק בברכה, אך אם נר אחד עדיין דולק, כתב הברכת הבית שלא מברך על שאר הנרות.