סימן תל"ג סעיף ג'
- אומר השו"ע שצריכים לבדוק את החמץ לא רק במקום שמשתמשים בו עם חמץ, אלא אפילו במקום שלא משתמשים בו עם חמץ כל השנה, אלא יש לחוש שמא הוא הכניס שם חמץ באקראי גם שם צריכים לבדוק.
- ההבדל בין ב' המקומות הנ"ל, אומר השו"ע הרב שהחילוק הוא שבמקום שרגילים להכניס חמץ החיוב הוא מדאו' אם הוא לא ביטל, משא"כ במקום שיש חשש שמא הוא הכניס חמץ החיוב הוא מדרבנן ואפילו אם הוא לא ביטל.
- האם צריכים לבדוק את הספרים, דעת החזו"א שצריכים לבודקם, שמא יש בהם פירורי חמץ, ואילו הגרש"ז סובר שלא צריכים לבודקם, שהרי משמע מהשעה"צ שאין צריכים לבדוק פירורים שהם פחות מכזית.
- אומר השו"ע שכל חדרי הבית צריכים בדיקה, לפי שלפעמים נכנסים לשם באמצע הסעודה, ומבאר המ"ב שהכונה לחדרים שמחזיקים משכונות של אנשים, וה"ה מרתפים שיש בם פרות כבושים וכו', או מקום שיש בו נרות או עצים, שכל אלו יש חשש שמא באמצע הסעודה הוא יכנס ויקח.
- בחדר מדרגות שבבנין משותף, דעת הגריש"א שכל אחד צריך לבדוק רק עד הקומה שלו, כגון מי שגר בקומה שניה מחוייב לבדוק עד קומה שניה, על אף שיש עוד עשר קומות מעליו, משום שאין לו קנין בקומות מעליו, ומה שהוא משלם מיסים ונקיון וסיוד גם לקומות העליונות, זה משום שכך ההסכם ביניהם, אבל לא משום שהם חלק מהדרים שם.
- אומר השו"ע שאוצרות יין שלא מסתפק מהם וכן מתבן לא צריכים בדיקה.
- אוצרות שמסתפק מהם אבל יש לו קביעות שהוא לוקח משם בפעם אחת מה שהוא צריך, לא צריך בדיקה, משום שאין רגילות להיכנס בה האמצע הסעודה.