הרב שלום ארוש שליט"א
מוסר לחיים
הצדיק הירושלמי המפורסם, הרב אריה לוין, היה משגיח בתלמוד התורה "עץ חיים" בירושלים. בתלמוד התורה היו מוגשות ארוחות, למרות שהייתה זו תקופה קשה מאוד של מחסור. באחת הארוחות הוגש פודינג כקינוח. אחד הילדים ביקש מנה נוספת וקיבל. משביקש מנה שלישית ובקשתו סורבה, הוא התעצבן ושפך את כל הסיר. המחנכים העבירו אותו לטיפולו של הרב אריה לוין, שתפקידו כמשגיח היה לתת לילד עונש מלווה בשיחת מוסר נוקבת.
למרות שרבי אריה היה חם ואבהי, חייכן ושופע אהבה, בכל זאת הילד ידע שהוא כבר עבר את הגבול ולכן הגיע לחדרו של הרב בשעה היעודה מלא בפחד ובחשש מאימת המשגיח.
כשנכנס לחדר ניגש אליו רבי אריה בחום והגיש בפניו מנת פודינג, תוך כדי שהוא אומר לילד בְּרֹךְ: "שמעתי שאתה אוהב פודינג אז הכנתי עבורך מנה נוספת…" הילד התרגש מאוד מהמחווה הנדירה, מהחום ומהרגישות, לבו התמלא ברגשות חרטה, והמעשה האצילי והאהבה הגדולה של רבי אריה לוין השפיעו על הילד יותר משעות של שיחות מוסר, עונשים, גערות וצעקות. המעשה הזה נחרט בלבו והשפיע עליו לכל החיים והוא נעשה מחנך דגול ואהוב.
המדד לאהבה
מתי אתה יודע שמישהו אוהב אותך? כשהוא אוהב אותך למרות שאתה לא מתנהג כראוי. אם הוא נשאר באהבתו ועוד דואג לך יותר – זה סימן שהוא אוהב אותך באמת. כי לאהוב בן אדם שמתנהג כראוי זו לא עבודה גדולה, האהבה נמדדת דווקא ברגעים הקשים.
אבל מי מסוגל לכך? אבא ואימא אוהבים את ילדיהם גם כשהם לא מתנהגים כראוי, אבל לא כל הורה מסוגל להראות אהבה לבנו כאשר הוא לא מתנהג כראוי, וכל שכן בנוגע לאנשים זרים.
רק הצדיקים הגדולים אוהבים את עם ישראל באמת ובתמים. גם כשהם חוטאים ופושעים. אדרבא, כשעם ישראל חוטאים – יש לצדיקים רחמנות גדולה הרבה יותר. כואב להם שעם ישראל טועים ושרויים בחושך והם מרבים עליהם בתפילה ועושים הכול כדי לקרבם.
הראשון הוא אברהם אבינו שהתפלל על אנשי סדום! אבל הדוגמה הבולטת ביותר היא משה רבינו שלא הפסיק להתפלל על עם ישראל גם לאחר החטאים החמורים ביותר והיה מוכן שימחה שמו בעבורם. בעקבותיו צעד בעומר שגם לאחר שהוא מוכיח את העם בחומרה ואומר להם: "אתם עשיתם את כל הרעה הזאת…" באותה נשימה הוא גם מוסיף ומדגיש: "גם אנוכי חלילה לי מחטוא לה' מחדול להתפלל בעדכם והוריתי אתכם בדרך הטובה והישרה…".
לא מוותר על אף אחד
ובעניין זה שמעתי דבר נפלא בשם הרב אהרן לוי מערכים שהסביר על מה התפלל משה רבינו לפני קריעת ים סוף. הרי ה' הבטיח לו שיושיע את עם ישראל והם לא יראו את המצרים עוד לעולם, והוא בעצמו אומר לבני ישראל שאין צורך להתפלל כי "ה' יילחם לכם ואתם תחרישון", אז מדוע משה עומד וצועק לה' עד שה' אומר לו "מה תצעק אלי?"
הסביר הרב שמכיוון שהיו כאלה שבשעת הלחץ והפחד מהמצרים באו למשה ותקפו אותו במילים קשות ואמרו לו: "המבלי אין קברים במצרים…" והטיחו בו האשמות: "למה לקחת אותנו למות במדבר?" והם למעשה כפרו בטובתו של משה ולא האמינו בישועת ה'. ומשה חשש שמא אותם יהודים לא יזכו לעבור בים סוף לכן עמד משה וצעק והתפלל במסירות נפש על אותם חוטאים כי לא רצה ששום יהודי לא יישאר מאחור חלילה.
כמו שאומר רבי נחמן שמשה רבינו קישר את עצמו אפילו עם הפחות שבפחותים, וגם עם מי שהיה "נסוג מכול וכול", כלומר אפילו היהודי הרחוק ביותר משה היה אתו ביחד ובאהבה.
להתרפק על הצדיקים
לכל אדם יש צורך בסיסי להרגיש אהוב. אדם מתרפק על זכרונות מאימו כל החיים כי כל המהות של האימא היא לתת חום ואהבה לילדים והחום הזה מלווה אותם ובונה אותם כל החיים. ואומר רבי נחמן ש"הצדיק נקרא אֵם שמניק לישראל באור תורתו" (ל"מ ד).
הצדיקים אוהבים אותנו מאוד. כאשר יהודי זוכה להרגיש את אהבת הצדיק הוא מתקשר לצדיק, הוא מרגיש אהוב ומחזיר אהבה, וזו מהות ההתקשרות לצדיק בבחינת "ונפשו קשורה בנפשו" שנאמר על האהבה הגדולה של יעקב לבנימין בן הזקונים שלו.
וככל שהצדיק גדול יותר, כך הוא אוהב את עם ישראל יותר, כך הוא יכול לסבול יותר את החוטאים והפושעים ולהתפלל עליהם ולהחזירם בתשובה, כמו רבי מאיר בעל הנס שבשבוע הקרוב יחול יום ההילולא שלו, ששמע לעצת אשתו ולא התפלל על החוטאים שציערו אותו שימותו, אלא התפלל שיחזרו בתשובה.
הגעגועים פורצים
ולכן אחד הימים המיוחדים ביותר בשנה הוא יום ל"ג בעומר שגם הוא יחול בסוף השבוע הבעל"ט. כי רבי שמעון בר יוחאי הוא אחד מיחידי הדורות ענק עצום בדור של ענקים, שהעיד על עצמו שאם יש בעולם רק שני בני עלייה – אלה הוא ובנו.
ורבי שמעון בר יוחאי הגן על כל דורו שלא נראתה קשת בימיו, ובכוחו היה למנוע צרות ומגיפות. והוא מעיד על עצמו שהוא יכול לפטור את כל העולם מן הדין, ומסביר רש"י: "בזכותי. אני סובל כל עונותיהם ופוטרן מן הדין".
אבל החידוש הגדול הוא שככוחו אז כן כוחו עתה ואפילו עוד יותר ויותר כי צדיקים במיתתם גדולים מבחייהם והם ממשיכים לעלות מעלה מעלה – וככל שהם מתעלים יותר, כך אהבתם לעם ישראל גדלה והולכת והם מוסיפים תפילות והשפעות לעם ישראל.
ולכן גם היום בכוחו של רבי שמעון להגן על כולנו ולפטור אותנו מכל הדינים ומכל הצרות.
ואם בשנה שעברה בגלל מגבלות הקורונה לא זכינו לעלייה המונית לקברו. השנה צריכים להגיע בכפל כפליים בגעגועים גדולים ובאהבה גדולה אנחנו ונשינו וטפינו. "בבנינו ובבנותינו נלך כי חג ה' לנו", וניסע כולנו לצדיק הגדול שכל כך אוהב אותנו ורוצה בהצלחתנו ובישועתנו האמתית כדי לשמוח בשמחתו הגדולה וכדי להתפלל ולפעול ישועות גדולות בכל התחומים ובפרט ישועות הנפש להינצל מהיצר הרע ולהתקרב לה' באמת שזו הישועה האמתית.
נותנים כוח לרבי שמעון
וחשוב מאוד שנדע לפחות כטיפה מן הים לאן ולמי אנחנו נוסעים ולפני מי אנחנו עומדים לכן ראוי ללמוד את המקורות ולהתבונן בגדולת הצדיק ולדעת באמת שרבי שמעון אוהב אותנו ומתפלל עלינו ומחכה לנו כמו אבא אוהב שרק רוצה שנבוא ונשמח בשמחתו ונבקש כל משאלות לבנו והוא כבר יפעל עבורנו את כל הישועות.
בני ישראל היקרים, אנחנו כבר מרגישים את הגאולה בפתח. ואנחנו מכירים את הנבואות הקשות על הגאולה העתידה. אבל אנחנו גם יודעים שהצדיקים לא יוותרו על שום יהודי, ושהם רוצים להביא את הגאולה ברחמים; כידוע המעשה מהחוזה מלובלין שאמר באחת מדרשותיו שהוא יכול להביא את הגאולה אבל הוא מעכב זאת כדי שיהיה תיקון לכל הנשמות הנידחות; וכן אמר ר' יהודה זאב ליבוביץ' זיע"א שהוא מעכב את הגאולה כדי שלא תהיה עוד שואה חלילה ושהגאולה תבוא ברחמים.
נבוא בהמונינו לרבי שמעון, כי ככל שיש יותר יהודים אצל הצדיק כך יש לו יותר כוח לפעול בשמיים, ונבקש ממנו גאולה ברחמים גדולים בלי לוותר על שום יהודי ונבקש ממנו שגם לא יוותר עלינו ועל כל קרובי משפחתנו ונפעל ישועות גדולות בפרטיות ובכלליות בגשמיות וברוחניות לנו ולכל עם ישראל, אמן.