גדולי ישראל האמיתיים ניחונו בראיה חדה, ועיניהם הצופיות למרחקים רואות את מה שלא רואים אנשים אחרים. בסיפור שלפנינו, שפורסם בזמנו בגליון 'שלמים מציון' [לזכרו של הגאון רבי בן-ציון פלמן זצ"ל], נוכל ללמוד זאת במוחשיות, ולדעת על גודל-חשיבותו של לימוד התורה.
המעשה המפעים התרחש במעונו של מרן החזון איש זצ"ל, בתקופה שבה עלו התימנים לארץ, וכאן הכניסו אותם לקיבוצים, וכפו אותם לפרוק עול תורה ומצוות. בקרב שומרי התורה היתה התעוררות גדולה לצאת למקומות-הריכוז של העולים, ולהצילם מיד מבקשי רעתם.
קבוצה של בני ישיבת פוניבז', שעליהם נמנה גם הגרב"צ פלמן, התעוררה לפעול בענין הנ"ל. חברי הקבוצה התוועדו יחדיו כמה פעמים ותכננו דרכי פעולה מפורטים, איך וכיצד לפעול להצלת העולים. לאחר שישבו ודנו על כל הדרכים שעמדו לרשותם, החליטו לעלות ללשכת הגזית, לביתו של מרן החזון איש זצ"ל, כדי לשאול בעצתו ולקבל את ברכתו.
מרן זצ"ל היה הגבר אשר הוקם-על, ועמד בראש החזית גם בענין זה של הצלת העולים, והורה לכולם את דרכי הפעילות הנכונות, וכל מעשי ההצלה נעשו בהוראתו ובהדרכתו. במוצאי שבת אחד עלו ובאו הבחורים לביתו של מרן. הגרב"צ שהיה המבוגר שבחבורה נבחר לתפקיד ה"דובר", וניגש להציע את הדברים לפני החזון איש, ששכב על מיטתו והאזין בקשב לדברים שהועלו בפניו.
הגרב"צ החל להציע את כל התכניות בהרחבה, וכל הבחורים עמדו מסביב, נרגשים, ובטוחים שהחזון איש יסמוך את ידיו על מעשיהם, ויברכם בחום רב לקראת היציאה לפעולה.
והנה, כאשר סיים הגרב"צ להרצות את דבריו, פנה אליהם החזו"א ואמר להם בלשון הקודש, בזו הלשון: "אם הנכם רוצים לזכות את עם ישראל בזכיה הגדולה ביותר, הרי שתצמיחו לו גדולי ישראל. לכן, אם ברצונכם לזכות את הרבים, תחזרו ללימודיכם, ותזכו את עם ישראל בגדולי ישראל".
הבחורים נדהמו מהדברים שגנזו להם את כל תכניותיהם. ברבות הימים התבטא הגרב"צ ואמר: "החזון איש נתן לכולם סטירת-לחי אחת, ובבת אחת".
למותר לציין שכל הבחורים צייתו להוראה, חזרו לישיבה והמשיכו בשקידה בתלמודם. הגרב"צ היה מספר שכל הבחורים שנמנו על הקבוצה ההיא, גדלו והפכו לתלמידי חכמים מובהקים!!!
(מתוך בטאון 'קול ברמה', בעריכת הרב משה מיכאל צורן שליט"א)