סיפר הגה"צ אב"ד סאנטוב שליט"א:
שמעתי עובדא נפלאה ביותר מידידנו המשפיע המפורסם הרה"צ רבי אהרן טויסיג שליט"א משגיח רוחני בישיבת אלכסנדר, מהיושבים ראשונה בקרית מלך רב קרית וויז'ניץ בני ברק, וכך סיפר:
פעם אחת בעת ששהה בחדרו של פוסק הדור הגאון האדיר מרן בעל "שבט הלוי" זצוק"ל, נכנס יהודי אחד עם שאלה – היהודי לא היה דר לא בבני ברק ולא בירושלים – הוא היה גר בקיבוץ, ואם היו נקלעים לביתו מן הסתם לא היו שותים אצלו אפילו כוס מים. היהודי הזה שאל את בעל "שבט הלוי" שאלה – אבל לא סתם שאלה – אלא שאלה מיוחדת ומרוממת הראוי לאחד מבני העלייה שבדור לשאול.
כשגמר להרצות את שאלתו, הסתכל עליו ה"שבט הלוי" בתימהון מהול בהערצה עצומה, ומתוך התרגשות אמר לו: האם אני יכול לשאול אותך שאלה? הלה הסכים, ואז אמר לו ה"שבט הלוי": הרי שאלה כזאת לא היה שואל אפילו אברך כולל היושב ולומד כאן באחד מהכוללים הרבים בבני ברק, שאלה זו מתאים לאחד מבני העלייה שבדור לשואלה, אני מבקש ממך – אמור לי – במה זכית – איך מגיע אצלך כזה דרגה של יראת שמים.
השיב היהודי: אני גר בריחוק מקום מכאן, אני גר בקיבוץ, אמנם אני בא בכל ליל שישי לשמוע את השיעור של הרב, ואני מקפיד מאוד שלא לחסר אפילו שיעור אחד – את שפת האידיש אינני מבין כל כך טוב – מה שאני מבין הרי טוב, ומה שאינני מבין אז לא, אמנם שמיעת השיעור משפיעה עלי מאוד, וכנראה שזה מה שגרם לי להגיע לדרגה נשגבה זו של יראת שמים, כדברי הרב…
כשסיים להרצות את דבריו, קם ה"שבט הלוי" זצוק"ל ממקומו, וניגש לאותו יהודי, וחיבק אותו באהבה והתרגשות עצומה, ואמר לו: אשריך אשריך! אשריך ואשרי חלקך!…
(נעם שיח)