מדוע שליח ציבור לא אומר 'עננו' בתענית שבערב ראש השנה? │ מה הטעם שנהגו לאכול בערב ראש השנה לפני עלות השחר? │ ומדוע אין נפילת אפיים בערב ראש השנה? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ראש השנה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקפ"א סעיף ב' – סעיף ג']
תענית בערב ראש השנה
נוהגים להתענות בערב ראש השנה, והמדקדקים נהגו להתענות עשרה ימים בימים אלו, וביום הראשון של סליחות נהגו רוב הקהל להתענות, והיחיד אומר 'עננו' בשומע תפילה, אבל השליח ציבור אינו אומר 'עננו' בחזרת התפילה, משום שזה לא תענית ציבור אלא זה רק מנהג, ואפילו תינוקות מתענים, דהיינו, נערים שהגיעו לגיל י"ג בזכר וי"ב לנקבה.
ברית מילה בתענית ערב ראש השנה
כל התעניות האלו אינם צריכים השלמה עד צאת הכוכבים, וכן לא קוראים בהם 'ויחל משה' משום שהם אינם תענית ציבור, וכן לא אמרים 'אלקינו ואלוקי אבותינו ברכנו בברכה' וכו', ואם חל ברית מילה בערב ראש השנה, מי שהזמין אותו בעל הבית, יכול לאכול, אבל אלו השייכים לברית והם בעלי הברית, דהיינו, אבי הבן והסנדק והמוהל, זה יום טוב שלהם ומצוה עליהם לאכול, ונחלקו האם במקום חולי צריך התרה לתעניות אלו.
טעם המנהג לאכול בערב ראש השנה לפני עלות השחר
רבים נהגו לאכול בערב ראש השנה לפני עלות השחר, משום שבחוקות העמים, היו נוהגים להתענות בערבי החגים שלהם, ולכן כדי להבדיל את החגים שלנו מהחגים שלהם, נוהגים לאכול לפני עלות השחר, ויכולים לאכול ללא תנאי, ואף על פי שכאשר אדם הפסיק לאכול מבעוד יום וישן שינת קבע, הדין הוא שאסור לו לאכול לאחר השינה אפילו אם עדיין לא הגיע היום, בכל זאת כאן מכיוון שנהגו לאכול בלילה, גם אם הוא לא התנה שהוא לא מקבל על עצמו עדיין את הצום שיהיה מותר לו לאכול אחר כך, עדיין מותר לו לאכול, שכך נהגו, אבל היום נהגו שלא לאכול בלילה, כי בזמננו נמשכת אמירת הסליחות עד אור היום, והרי כשעלה עמוד השחר, אסור לאכול ולשתות, וכנראה שבזמנם היו אומרים את הסליחות לפני עלות השחר ואז היה אפשר לאכול, אבל בזמננו שאמירת הסליחות נמשכת לתוך היום ממש, ודאי שאסור לאכול לאחר מכן.
נפילת אפיים בערב ראש השנה
אין נופלים נפילת אפיים בערב ראש השנה, וכמו בשאר יום טוב שאין בו נפילת אפיים, אבל אם הסליחות נמשכו לתוך היום עצמו בכל זאת בסליחות נופלים על פניהם, כיוון שברוב הפעמים רגילים לסיים לפני עלות השחר, ולכן תיקנו שיפלו על פניהם אפילו אם קרה פעם אחת שנמשכו הסליחות לתוך היום.
תקיעות בערב ראש השנה
אין תוקעים בערב ראש השנה, וטעם הדבר הוא, כדי להפסיק בין תקיעות של רשות לתקיעות של חובה, ואפילו שחל יום א' של ראש השנה בשבת, והשבת מפסיקה בין תקיעות רשות לתקיעות מצוה, שהרי יתקעו ביום ראשון שהוא יום השני של ראש השנה, בכל זאת לא תוקעים בערב שבת.
תקיעות להתלמד
מותר לתקוע כדי להתלמד, אבל במנהגים כתב, שהטעם הוא כדי לערבב את השטן, וגם בתקיעות של ההתלמדות יש בהם ממש, ולכן אין לתקוע כלל גם כאשר זה להתלמד, אבל באליה רבה כתב, שמותר להתלמד בחדר סגור.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א