מה עושים כדי למנוע אנשים שאינם ראויים מלשמש כשליח ציבור בסליחות וימים נוראים? │ אדם שיש בו את כל המעלות של שליח ציבור אבל אינו בן תורה ומנגד יש בן תורה שאין בו את כל המעלות של שליח ציבור, מי קודם ? │ ואיזה מנהג נהגו בעניין שליח ציבור של סליחות?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תענית והלכות ראש השנה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקפ"א סעיף א' ברמ"א בחלקו האחרון]
בחירת שליח ציבור לסליחות וימים נוראים
צריך לדקדק שהשליח צבור לסליחות, יהיה היותר הגון והיותר גדול בתורה ומעשים שאפשר למצוא, והוא יתפלל בסליחות וימים נוראים, ונהגו לעבור לפני התיבה פרנסים ומנהיגים שיודעים בצער הדור, ודווקא כשהם נאמנים ומגינים על הדור ומרוצים לעם, וכדי לתקן את הפירצה שלא יתפללו לפני העמוד אנשים שאינם ראויים, ראוי שיתפלל הש"ץ הקבוע.
מעלות נוספות שיהיו לשליח ציבור
ראוי שהשליח ציבור והתוקע יהיו בעלי תשובה גמורה, וכן ראוי שילמדו את הכוונות של התפילות והתקיעות, ונהגו שמי שהתחיל להתפלל או לתקוע אפילו פעם אחת, אין לתת את המצוה לאדם אחר, ואם נעשה התוקע או החזן חולים, ביד הקהל להעמיד אדם אחר, וכשחזרו לבריאותם, המצוה חוזרת לראשון, וכן ראוי שהשליח ציבור יהא בן שלושים, משום שזה הגיל שבן לוי ראוי לעבודה והרי תפילה כעבודה, ועוד, שבכך ליבו נשבר ונדכה וכן צריך שיהיה השליח ציבור נשוי, כמו כהן גדול שהיו מכינים לו אשה אחרת, ושתהיה לו אשה לשומרו מן החטא, אבל פשוט הדבר שאם נזדמן לו שני אנשים, אחד שהוא בן תורה וירא חטא, אבל אין בו את כל הפרטים הנ"ל, והשני הוא איש פשוט והוא נשוי ויותר מבן שלושים, הבן תורה קודם, ומכל מקום, כל ישראל כשרים הם, רק שיהיה מרוצה לקהל, אבל אם מתפלל בחזקה, לא עונים אחריו אמן. וכן צריך שיוציא כל אדם בתפלתו, ואם יש לו שונא, והוא מכוון שלא להוציאו ידי חובה, גם אוהביו אינם יוצאים בתפלתו.
שליח ציבור של סליחות נשאר בתפקידו בכל התפילות
יש מקומות שנוהגים, שמי ששימש כשליח ציבור לאמירת סליחות, הוא יהיה שליח ציבור כל היום, וכתב המגן אברהם, שהוא קודם לאבל ולמוהל וליארצייט, אבל האליה רבה מפקפק בזה, ודעתו, שאדם שיש לו יארצייט והוא מתענה, הוא יהיה שליח ציבור, ומאמירת 'למנצח' והלאה, יש להניח גם לאבל לשמש כשליח ציבור.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א