באיזה אופן יכול אדם לומר סליחות שלא בציבור? │ מה הדין באופן שהתחילו לומר סליחות במניין ולבסוף נשארו בלי מניין? │ ומדוע אין לאבל לשמש כשליח ציבור בימים נוראים?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תענית והלכות ראש השנה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקפ"א סעיף א' ברמ"א]
זמן התחלת אמירת סליחות
לפי מנהג האשכנזים, מתחילים לומר סליחות ביום ראשון שלפני ראש השנה, ואם חל ראש השנה ביום שני או ביום שלישי, מתחילים לומר סליחות מיום ראשון של השבוע שלפני כן, ושני טעמים בדבר:
א. כיוון שהרבה אנשים נוהגים להתענות עשרה ימים עם יום הכיפורים, והרי תמיד יהיו חסרים ארבעה ימים מראש השנה עד יום הכיפורים שלא יוכלו להתענות בהם, שהם, שני ימים של ראש השנה, שבת שובה, וערב יום הכיפורים, ולכן, כדי להתענות עשרה ימים, צריך להשלים ארבעה ימים נוספים שהם ארבעה ימים של הסליחות, וכדי שיהיה יום מסוים לתחילת הימים שבהם מתענים, תיקנו לעולם להתחיל מיום ראשון, וכאשר ביום ראשון אין ארבעה ימים עד ראש השנה, מתחילים ביום ראשון של השבוע הקודם.
ב. כשם שמצינו בקרבנות שהם טעונים ביקור ממום ארבעה ימים לפני ההקרבה, והרי בראש השנה כתוב, 'ועשיתם עולה', ללמד אותנו, שבראש השנה אדם צריך לעשות את עצמו עולה כמו שהוא מקריב את עצמו, וכשם שבכל קרבן צריך ארבעה ימים ביקור ממום לפני ההקרבה, כך לפני ראש השנה שבו אדם צריך להקריב את עצמו, הוא צריך לבקר את עצמו ארבעה ימים קודם, ולכן, כאשר יש ארבעה ימים מיום ראשון לפני ראש השנה, אז מתחילים לומר סליחות ביום ראשון בשבוע שחל בו ראש השנה, אבל כאשר ראש השנה חל בימים שני או שלישי, אז בכדי שיהיו ארבעה ימים, צריך להתחיל לומר סליחות ביום ראשון שלפני כן.
יחיד באמירת סליחות
גם יחיד יכול לומר את אותם סליחות שאין בהם י"ג מידות, שהרי אותם סליחות שיש בהם י"ג מידות, זה נידון כמו דבר שבקדושה שצריך לזה דווקא עשרה, ובסליחות שנזכר בהם י"ג מדיות, ידלג את אתם תיבות, וכן לא יאמר את הבקשות שהם בלשון תרגום, כגון 'מחי ומסי', וכן 'מרן דבשמיא' כשאין שם מניין עשרה.
התחילו סליחות במניין ולבסוף נשארו ללא מניין
בפסוק 'ויקרא בשם ה', צריך להפסיק מעט בין 'בשם' ובין ה', ואם אין מניין בשעה שאומרים אשרי, יאמר סליחות, וכשיבואו מניין, יאמרו קדיש באמצע סליחות, והאליה רבה כתב, שיאמרו אחר כך ג' פסוקים כשיש מניין, ואם בשעת תחילת אמירת הסליחות היה מניין, ובסוף חלק מהאנשים יצאו ואין מניין, יש לומר קדיש לאחר הסליחות.
שליח ציבור לסליחות מתעטף בטלית
השליח ציבור מתעטף בטלית בשעת אמירת י"ג מידות ואפילו שזה לפני אור היום, אבל אינו מברך עליו כיוון שלובשו בלילה, ויש דעה, שבגד יום שלובשו בלילה, פטור מציצית, אבל הט"ז אומר, שלא יקח טלית שלו או של הקהל, אלא כדי להיפטר מהספק שבזה, יקח טלית של חברו, שבזה לכולי עלמא פטור מציצית ויכוון שזה רק לכבוד ולא לקנותה.
שליח ציבור לימים נוראים בתוך ימי אבלות
אסור לאבל לצאת מביתו כדי להיכנס לבית הכנסת לשמוע סליחות, ואומר המשנה ברורה, שאבל תוך י"ב חודש על אביו ואמו, או תוך ל' יום על שאר קרובים, אסור להם לעבור לפני התיבה לשמש כשליח ציבור בראש השנה ויום הכיפורים, כי דינם כרגל לכל דבר ועניין, אבל בימי הסליחות, אפילו בערב ראש השנה ועשרת ימי תשובה, מותר, וכשאין חזן אחר, מותר אפילו בראש השנה ויום כיפור, וכן בימים שלא אומרים בהם תחנון, מותר לאבל להתפלל שחרית כשליח ציבור אם אדם אחר יאמר את ההלל, אבל מוסף לא יתפלל, אבל הגר"א לא היה נותן לאבל להיות שליח ציבור אפילו בשחרית בראש חודש, אבל כשאין אדם אחר, מותר לאבל לשמש כשליח ציבור אפילו במוסף.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א