דף פד עמוד א
* לדעת רבא בביאור המשנה (ויש ברייתא כמותו): כל הנאכל בשור הגדול על ידי שליקתו (ראשי כנפים והסחוסים) – יאכל בגדי הרך שהקריבוהו לפסח.
* גידין שסופן להקשות – לדעת רבי יוחנן (לפני שחזר בו): נמנין עליהן בפסח, ולדעת ריש לקיש (ורבי יוחנן לאחר שחזר בו): אין נמנין עליהן בפסח.
* הטעם לכך שהמותיר מבשר הפסח אינו לוקה – לדעת רבי יהודה: כי זה לאו הניתק לעשה, לדעת רבי יעקב: כי זה לאו שאין בו מעשה.
דף פד עמוד ב
* ת"ק ורבי נחלקו (בברייתא בסוף העמוד הקודם) מה המקור לכך שהשובר עצם בקרבן פסח פסול אינו לוקה – והגמרא מביאה שמונה דעות של אמוראים שנחלקו איזה חילוק להלכה יש ביניהם.
* לדעת רבי: נמנין לקרבן פסח על מוח שבראש (הואיל ויכול לגוררו ולהוציאו), ואין נמנין על מוח שבקולית.
* השורף בעצמות והמחתך בגידין – אין בו משום שבירת העצם.
* לדעת רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה: אבר שיצא מקצתו ושברו – אין בו משום איסור שבירת העצם.
* אבר שאין עליו כזית בשר במקום זה ויש עליו כזית בשר במקום אחר – לדעת רבי יוחנן: יש בו משום איסור שבירת העצם, ולדעת רבי שמעון בן לקיש: אין בו משום איסור שבירת עצם.
על כך ועל עוד נושאים מעניינים נלמד היום במסכת פסחים דף פד
דרשו מגיש: שיעורי הדף היומי בגמרא בצורה פשוטה
ובהירה מפי הרב אליהו אורנשטיין שליט"א