באיזה מקרה שבט זבולון מקריב את הפסח בנפרד משאר ישראל?
מהי טומאת התהום?
וכיצד יתכן שמטמאים בכוונה אדם בשרץ בערב פסח?
דף פ עמוד א
* שבט אחד טמא ושאר כל השבטים טהורים – לדעת רבי שמעון: הללו עושין לעצמן והללו עושין לעצמן, לדעת רבי יהודה: יעשו כולם בטומאה.
* היו ישראל מחצה טהורין ומחצה טמאין – לדעת רב: מטמאין אחד מהן בשרץ, לדעת עולא: משלחין אחד מהן לדרך רחוקה.
* היו רובן זבין ומיעוטן טמאי מתים – לדעת רב: אותן טמאי מתים אינן עושין לא בראשון ולא בשני.
* היו רובן טמאי מתים ומיעוטן זבין – לדעת רב הונא: אין תשלומין לפסח הבא בטומאה (ולכן הזבים לא יוכלו לעשות פסח שני), לדעת רב אדא בר אהבה: יש תשלומין לפסח הבא בטומאה.
דף פ עמוד ב
* היו שלישיתן זבין ושלישיתן טהורין ושלישיתן טמאי מתים – לדעת רבי מני בר פטיש: אותן טמאי מתים אינן עושין לא את הראשון ולא השני.
* במשנה נאמר: "הפסח שנזרק דמו ואח"כ נודע שהוא טמא הציץ מרצה", והגמרא מקשה על כך מברייתא, ומביאה שני תירוצים.
* רמי בר חמא מסתפק אם הותרה טומאת התהום לכהן המקריב את קרבנות הנזיר ולכהן המקריב את קרבן הפסח.
* בברייתא של רבי חייא נאמר: "לא אמרו טומאת התהום אלא למת בלבד", והגמרא מבררת מה בא הדבר למעט.
על כך ועל עוד נושאים מעניינים נלמד היום במסכת פסחים דף פ
דרשו מגיש: שיעורי הדף היומי בגמרא בצורה פשוטה
ובהירה מפי הרב אליהו אורנשטיין שליט"א