לפני ארבעים שנה התגורר בויליאמסבורג יהודי יקר ושמו ר' מרדכי פרגסקי ז"ל. ר' מרדכי היה יהודי חסידי עם אמונה תמימה וחזקה. כאשר נקלע לאיזה קושי היה אומר לעצמו בקול: "מרדכי, מבריכט דיך!" – מרדכי, מנסים אותך!
לילה אחד, לפני חצות, אחרי השעה אחת עשרה בלילה, נכנסתי לתוך בניין דירות ומצאתי שם את ר' מרדכי. הוא התהלך בפרוזדור הגדול שבקומת הכניסה, הסתובב הלוך ושוב ואמר לעצמו: "מרדכי, מבריכט דיך! מרדכי, מבריכט דיך!" – מנסים אותך מן השמים.
שאלתי אותו: מה קרה?
ענה לי ר' מרדכי: "איבדתי את המפתחות שלי".
שאלתי: כאן בבניין איבדת אותם?
"לא", הוא ענה לי. "זה קרה ברחוב, אולי אפילו במרחק כמה רחובות מכאן".
עמדתי והשתוממתי: אז למה אתה מסתובב פה?
"כי במקום הזה הבחנתי שנאבדו המפתחות. אני בטוח שאם הקב"ה רוצה, הוא יביא לי את זה לכאן".
הוא המשיך להסתובב, ואני, לבי לא נתן לי לעזוב את המקום. חיכיתי לראות איך ייפול דבר.
והנה, אחרי מספר דקות נכנס גוי ושאל: "יש כאן מישהו שאיבד מפתחות?"
ר' מרדכי ענה בפשטות שכן, והגוי הגיש לו בדיוק את המפתחות שלו. מבחינתו זה היה מובן מאיליו שהקב"ה ישלח לו את אבידתו, אבל אני הייתי מוכרח לדעת איך ידע הגוי להגיע דווקא לכאן. שאלתי אותו: מה פתאום הגעת לכאן?
אמר הגוי: "לא יודע. מצאתי את המפתחות הללו במרחק כמה רחובות מכאן והמשכתי ללכת. פתאום עלה בדעתי שבבניין הזה יש דירות רבות, גרים פה הרבה אנשים, ומסתבר שהמפתחות שייכים למישהו מהדיירים כאן".
היגיון מוזר. יש הרבה בתי דירות בויליאמסבורג, והמפתחות הרי נאבדו במרחק של כמה רחובות מהפרוזדור שבו שהינו. אין זאת אלא שהוא היה שליח ההשגחה, פרי האמונה.
(גיליון 'השגחה פרטית')