מספר הרה"ג רבי אשר קובלסקי שליט"א: על המעשה הבא ביכולתי להעיד באופן אישי. המעשה אירע עם יהודי שהתקשה להצליח בעיסוק רוחני, ועד מהרה גילה אותו היצר הרע האורב לכולנו. הוא נמשך אל חברים פחות טובים, ואלו הסיטו אותו ממעלתו כבן מלך והסיתו אותו להחזיק במכשיר טכנולוגי מהסוג הפסול והמסוכן, כדי שיהיה לו קשר עם העולם וכדי שיהיה לו מעניין בחיים… רחמנא לצלן.
המכשיר אומנם הפיג לו את השעמום, אולם בד בבד הפיג גם את יראת ה' שבערה בו, את הלחלוחית של יראת שמים שפיעמה בלבו. דרך המכשיר הזה הוא נחשף לחומרים מסוכנים רוחנית, הכיר חברים נוספים – מסוכנים לא פחות, ובאופן כללי מצבו הרוחני הלך והידרדר מדחי אל דחי. נראה היה כי הוא שועט במורד הרוחני ללא יכולת לעצור.
במוצאי שבת 'בשלח-שירה', י"ז בשבט תשפ"א, נפגשנו ושוחחנו. הוא תיאר את הקשיים העוברים עליו, את הבדידות שנכפתה עליו עקב ימי ה'סגר', ותירץ באינספור תירוצים למה הוא מוכרח להחזיק במכשיר הזה, וכמה בזכותו הוא קשור לעולם ו'יודע מה קורה', כלשונו. כל הבקשות והתחנונים שיתנתק מהמכשיר המסכן את חייו הרוחניים עלו בתוהו, כלה ונחרץ עמו להמשיך להחזיק בסם המוות הרוחני הזה – ויהי מה!
לקראת סוף השיחה, דיברנו על סיפור יציאת בני ישראל ממצרים, כיצד היו שקועים בעומק הגלות, ומשה רבינו ביקש לצאת רק לשלושה ימים, מתוך הבנה ששלושה ימי גמילה מבוץ הגלות – כבר יפתחו להם את השער לחוש את טעם הגאולה והחיבור עם בורא עולם. לפיכך, ביקשתי ממנו שלושה ימי ניתוק. רק שלושה ימים של ניתוק מהמכשיר, של אוויר צח וזך, נקי מהמיאוס שמציף את נשמתו דרך המכשיר. אחרי שלושת הימים – אם ירצה חלילה – יוכל לשוב אליו כאוות נפשו!
הלה שמע, וניאות להפקיד את המכשיר, כשהוא אורז אותו בכמה שקיות ניילון אטומות – לבל ייכשל בו מי שישמור על המכשיר.
תוך כדי איטום השקיות, ביקשתי ממנו עוד משהו: כשבוע קודם לכן התוודעתי לסיפורה של יולדת בשם מרים יהודית בת חיה גיטל, אשה צעירה שהנגיף תקף אותה ומצבה הלך והחמיר עד כדי סכנת חיים. הוריה, בעלה וילדיה היו אחוזי פחד ואימה, תפילות רבים נערכו לרפואתה, אולם נראה היה כי שערי שמים נעולים. מצבה הפך קריטי מרגע לרגע…
באותו רגע בו הוכנס המכשיר אל השקיות והלה נפרד ממנו לשלושה ימים, ביקשתי ממנו שיכוון שהוא עושה מצוה זו לישועת עם ישראל הנתון בצרה עקב הנגיף, ובפרט לרפואת אותה אשה מרים יהודית בת חיה גיטל, שתזכה לרפואה שלימה. הרי הרגע הזה בו יהודי מקריב מעצמו למען שמו באהבה – הוא רגע גדול ונשגב בו שערי שמים פתוחים, כדאי לנצל את ההזדמנות להציל נפש מישראל ולפעול עבורה ישועה!
הוא נענה לבקשתי, ואמר את שמה פעם ופעמיים, עד שהמכשיר נאטם בשקית והורחק ממנו לשלושה ימים, ממוצאי שבת ועד יום שלישי בערב. ביום שלישי בערב, כשביקש להשיב לידיו את המכשיר, נעניתי ואמרתי לו כי מצבה של האשה מוסיף להיות קריטי, לא שמענו על שינוי משמעותי. לפיכך, אני מבקש ממנו עוד שלושה ימים – רביעי, חמישי וששי, שלושה ימים נוספים ואחרונים של ניתוק מהמכשיר למען הצלת היולדת, שתשוב להיות אמא לילדיה!
לא היה לו קל להסכים, ובכל זאת – כנראה שלושת ימי הניתוק השפיעו עליו וזיככו את לבו קצת, עד שנענה לאתגר להתנתק לשלושה ימים נוספים, לרפואת היולדת. על פניו ניכר כי הדבר דורש ממנו מאמץ רב ומורכב, אך הוא התעודד בכך שאינו מתאמץ לחינם – הרי הוא מקריב את המאמץ שלו לרפואת אשה יולדת, שתזכה לישועה ורפואה בקרוב. וכך יצאו לדרך שלושה ימי ניתוק מרוממים נוספים…
האמת ניתנת להיאמר, שלא הכרתי כלל את משפחתה של אותה יולדת, אפילו שם משפחתה לא היה ידוע לי. רק סיפורה – שקרע את הלב של רבים שהעתירו לרפואתה – הוא שתפס את תשומת לבי.
ואז, ביום חמישי בערב, בלילה שבין היום השני לשלישי, בהשגחה פרטית מופלאה פגשתי בבעלה של אותה יולדת, ושאלתיו לשלום רעייתו. הדברים שאמר הרטיטו את לבי:
"ביום שלישי החליטו הרופאים לנסות להעיר אותה. ימים ארוכים היתה מורדמת ומונשמת והם לא העלו בדעתם אפשרות כזו, אבל ביום שלישי לקראת ערב הם החליטו לנסות. אט אט הורידו את מינון חומרי ההרדמה, ולמרבה הנס והפלא היא החלה מתעוררת… היום דיברתי איתה!" – אמר בעלה בעיניים דומעות, "בעזרת השם היא בדרך להבריא! זה נס!"
לא האמנתי למשמע אוזניי. ממש כך! ביום שלישי בערב, באותו זמן בו האיש סיים את שלושת ימי הניתוק הראשונים, התחולל בו מאבק אם להמשיך לשלושה ימים נוספים, והוא ניצח בו – באותו זמן ממש החל המהפך במצבה של האשה היולדת!
הנה כי כן, יהודי אחד התאמץ, הקריב, התנתק, זרק וזנח את המכשיר המסוכן לשלושה ימים בודדים – והיה די בזה כדי להשיב אשה לחיים! לא יאומן כי יסופר!
כשהסיפור נודע לאחד מצדיקי הדור שליט"א, הוא ביקש לפרסמו בעולם כולו, בהטעימו משפט שכדאי לזכור: "מכשיר טכנולוגי אסור – הוא סם המוות, פשוטו כמשמעו. המתנתק ממנו – הרי הוא כנגאל ממוות לחיים. אין פלא כי ביכולתו לחולל תחיית המתים!!!"
והוסיף אותו צדיק שליט"א, כי הקדוש ברוך הוא הקדים רפואה למכה, בכך ששנים ארוכות לפני הופעת הנגיף המסוכן בעולמנו – נתן לכולנו את הכח לפעול את הישועה ממנו. כי העובדה שמכשירים כאלה כה מצויים, העובדה שהנסיונות בשמירת העיניים, האוזניים והמחשבה כה קשים בדורנו – היא היא הדרך להקל על המחלה ולהביא רפואה, כי כשיהודי מתאמץ למען בורא עולם ומקריב מעצמו – בורא עולם פותח לו את השער, מעניק לו ישועה!
*
לסיפור יש המשך, מרגש ומרטיט לא פחות.
לאחר שהיהודי הגיבור נחשף לנס העילאי שהתחולל בזכותו, לאחר שהתברר לו כי זכה להציל אשה ואם בישראל ממוות לחיים, הדבר טלטל אותו טלטלה עמוקה, עד כדי ש… שבועיים אחר כך, נסע אותו יהודי ברכב, ובמהלך הנסיעה סיפר לנהג על נס ההצלה של האשה היולדת, הודות להתנתקותו ממכשיר מסוכן רוחנית. תוך כדי דבריו, החל לדבר על לבו של הנהג, שגם הוא החזיק במכשיר כזה, וביקש ממנו להצטרף למהפכה. "זה טעם גן עדן!" – אמר לנהג, "תנסה להתנתק או להתקין סינון חזק, רק לשלושה ימים. אתה יכול להציל נפש מישראל, וגם לזכות בתענוג רוחני עילאי, בידך הדבר!"
הנהג שמע, והתקשה להיעתר לכך. המכשיר משמש אותו שעות ארוכות בהיותו בדרכים, והוא מתקשה מאוד להתנתק ממנו. אולם הנוסע דיבר על לבו עוד ועוד, הסביר לו עד כמה תחושת הניתוק היא מרוממת ונעימה, וגם מסוגלת לישועה ורפואה.
כשהנהג עמד להיעתר לבקשה, ביקש ממנו הנוסע לכוון לזכותה של אשה נוספת, גם היא יולדת, אם לכמה ילדים, שאף היא לקתה בנגיף ומצבה קריטי, ושמה חיה רבקה בת לאה. "אני כבר לא יכול להציל אותה" – אמר הנוסע בחיוך, "כי אני כבר התנתקתי. אבל אתה עוד יכול! תתנתק, תתקין סינון איכותי. אתה יכול להציל נפש מישראל, להשיב אמא לילדיה!" – ביקש, והנהג הזכיר את שמה של האשה לרפואה שלימה, והבטיח כי למשך שלושה ימים – יתקין במכשירו סינון איכותי מאוד שימנע ממנו כל שימוש שאינו לצורך חשוב מאוד עבורו, כדי לנסות, "לראות איך זה", כלשונו…
והוא אכן זכה לראות בעיניו "איך זה" – – –
ביום השלישי לסינון, הוא נוהג ברכבו בכביש מהיר, כשלצידו חבר. מסיבה שאינה ברורה סוטה הרכב ממסלולו ומתנגש בקיר, מתהפך ומתרסק לחלוטין. בשפת המכונאים הרכב 'הלך טוטאלוס', נותרה גרוטאת מתכת מרוסקת, מפוררת לחתיכות קטנות. כוחות ההצלה שחשו למקום היו בטוחים שהם עומדים לפנות גופות, אבל… מתוך שברי הרכב, יצאו הנהג והנוסע שלצידו מהלכים על רגליהם בבריאות איתנה, מנערים מעליהם שברי זכוכית ואבק.
כוחות ההצלה והחילוץ התקשו להאמין שנוסעי הרכב יצאו ממנו בשלום, אבל כך בדיוק קרה! – הנהג הגיבור שהתנתק מנסיונות המכשיר זכה לראות עין בעין את הצלתו, תוך שלושה ימים בלבד!
ובכך לא תם סיפורנו: כזכור, אותו נהג לא ידע כי אורבת לו סכנה, ולא ידע כי עליו לשמור את זכויותיו לעצמו… הוא זיכה את זכות התנתקותו לרפואת האשה חיה רבקה בת לאה. כשהזכיר את שמה לרפואה, היתה האשה מחוברת למכשיר 'אקמו' המחליף את פעולתם של הלב והריאות שכבר לא תפקדו, עד כדי כך היה מצבה מסוכן, קריטי ממש… לא חלפו אלא כמה שבועות בלבד, והאשה נותקה ממכשיר ה'אקמו', ואף התעוררה מההרדמה. עודה זקוקה לרחמי שמים כדי להבריא לחלוטין, ויהא פרסום סיפור זה לרפואתה, אולם בחסדי שמים – מכלל סכנת חיים היא כבר יצאה, מצבה השתפר ללא הכר.
התברר, כי הניתוק מסכנות המכשיר הטכנולוגי הציל את הנהג והבריא את האשה גם יחד!
*
רגע לפני כניסת חג הפסח הבעל"ט, זה הזמן לנקות את הלב, למרק את חדריו, להשליך מעלינו כל ניסיון, להתנתק מכל מכשול, ולצאת לגאולה רוחנית מהיצר הרע ככל האפשר.
עכשיו, כשאנו ממרקים את הבית מכל בדל חמץ, הבה ננקה את הלב ממה שמציף אותנו בנסיונות או מכשיל אותנו בראיות אסורות, הבה נתגבר על כל נסיון בכל הכח, תוך הקרבה אישית גדולה, ונזכה לפתוח לעצמנו שערי ישועה וגאולה!
(פניני פרשת השבוע)