סימן תכט /// סעיף ב
- בחודש ניסן אין להזכיר בציבור את התענית, אמנם בזה יש מחלוקת בין השו"ע והרמ"א האם יחיד שמתענה שני וחמישי האם מותר לו להתענות בניסן, דלדעת השו"ע מותר, ולדעת הרמ"א אסור להתענות כלל.
- הבכורות מתענים בערב פסח.
- הרמ"א סובר שאין מתענין כלל, ואפילו מי שנוהג ביארצייט להתענות, אם חל בחודש ניסן לא מתענים, ואפילו הנוהגים להתענות בער"ח, אומר המ"ב שלא יתענו בערב ר"ח אייר.
- האם חתן וכלה ביום חופתם מתענים בחודש ניסן, המ"ב כאן כותב שנוהגים להתענות ואםילו בראש חודש ניסן בעצמו, והמ"ב לקמן כותב שיש להקל על החתן שלא יתענה בחודש ניסן ובכל הימים שאין אומרים בהם תחנון, והגרנ"ק כתב למעשה שיתענה, אא"כ יש צירוף נוסף להקל, כגון שהוא סובל מחולשה וכו', ומ"מ אם אפשר טוב שיתענה עד חצות.
- לגבי חתן, כותב הרמ"א לקמן בסי' תקע"ג ס"א, שחתן ביום ר"ח ניסן כן יתענה, משום שבו ביום מתו שני בני אהרון, וא"כ זהו יום הראוי בתענית.
- תענית חלום מתענים בחודש ניסן, ולא צריך לשבת בחודש אייר שוב תענית על תעניתו כמו שצריך לשבת אם התענה בשבת ביו"ט בר"ח או בחוה"מ.
- מי שהתענה על חלום בשבת בתוך חודש ניסן, יכול לשבת ביום א' תענית על תעניתו שהתענה בשבת.
- אם חל ר"ח ניסן ביום א' והוא התענה בשבת על חלום, יכול לשבת בר"ח בתענית, אמנם בתוספת שבת כתב שמי שלא רגיל להתענות בר"ח ניסן (שהיו מתענים בו על פטירת בני אהרון) לא יתענה ביום ר"ח על מה שהתענה בו בשבת.
- אין אומרים 'מזמור לתודה' ביו"ט ולא בער"פ, משום שיש בתודה לחמי חמץ, ואפילו בער"פ שמותר עדיין לאכול חמץ לא מקריבים אותו, משום שיש חשש שמא ישאר נותר, והיקשה הצל"ח מדוע יש חשש שמא הוא ישאיר את הלחמי תודה והרי הוא יעבור על "תשביתו" ועל "בל יראה", ותירץ שאין שלא עוברים על החמץ שבלחמי תודה על הלאוין ועל העשה הנ"ל, ואילו המ"ב תירץ שזה משום שצריכים לאכול את הלחמי תודה עד שעת איסור אכילת חמץ, ויש חשש שמא הוא לא יספיק ואז יצטרך לשורפם, ואסור לגרום לקודשים לבוא לידי שריפה, ומ"מ אם התחיל לאומרו כתב הפמ"ג שיסיים, משום שיש אומרים שכן אומרים מזמור לתודה.