סימן תכט /// סעיף ב
- אין נופלין על פניהם בכל חודש ניסן, ומבאר המ"ב משום שי"ב ימים הראשונין היו הנשיאים מקריבים, וזה היה יו"ט, וער"פ ופסח ואסור חג, א"כ רוב החודש לא אומרים לכן לא אומרים כל החודש.
- אין אומרים בכל חודש ניסן: צדקתך, ולא יה"ר שאחרי קרה"ת, ולא מזכירין נשמות, ולא צידוק הדין והקדישים שאחריהם, משום שהכלל הוא צידוק הדין צדקתך צדק ותחנון הם שוין.
- בערב שבת וערב יו"ט אחר חצות לא אומרים את הנ"ל, אבל בערב ר"ח וערב חנוכה אחר חצות אומרים צידוק הדין, והרמ"א סובר שלא אומרים בערב חנוכה אחר חצות.
- דעת הט"ז שיש חילוק לגבי הימים שלא אומרים בהם תחנון וכו', שאם הימים הללו הם מדינא דגמ' כמו חגים וכו' אזי אסור להגיד בהם צידוק הדין, אמנם אם אלו ימים שלא אומרים לא מדינא דגמ' אלא משום שכך החליטו, כמו ל"ג בעומר ט"ו בשבט וט"ו באב, שם על אף שלא אומרים תחנון, מ"מ אומרים צידוק הדין, אמנם בר"ח חנוכה פורים וחודש ניסן, שבהם אסור להספיד מדינא דגמ', אזי אסור אף על אדם גדול לומר צידוק הדין, והשעה"צ כתב שהא"ר השיג על הט"ז לענין חודש ניסן, משום שזה לא מדינא דגמ', ולדעתו מותר לומר צידוק הדין על אדם גדול בחודש ניסן.
- להספיד אדם גדול בחודש ניסן, הגרנ"ק מתיר להספידו, אלא שיאמר המספיד שהוא מקצר לפי שחודש ניסן היום, והוא מספידו משום כבוד התורה.
- טוב לקרות בחודש ניסן את הנשיאים שהקריבו, וביום י"ג פרשת בהעלותך עד "כן עשה את המנורה", והאם צריכים לקרות את פרשת הנשיאים מתוך ס"ת, בהר צבי הביא שיש נוהגים לקרות מתוך ס"ת, והוסיף שמנהגו של הגר"ח מצאנז היה מיד כשסיימו בשני וחמישי ור"ח היו קוראים את פרשת הנשיאים, והמנח"י מביא שהרגר"ח מצאנז נהג לקרות מתוך ס"ת אף כשלא מוציאים את הס"ת, וכך יש לנהוג.