סימן תכ"ט /// סעיף א
- ההבדל בין עני שגר בעיר ל' יום או לא, אומר המ"ב שלזה שגר ל' יום מחוייבים לתת לו ק"ד לכל החג, משא"כ למי שלא גר כאן ל' יום צריך לתת לו מזון שתי סעודות לכל יום שהוא שוהה כאן בעיר, ומזון ג' סעודות לשבת.
- תלמידי חכמים שהם פטורים ממיסים, הא"ר אומר שדעת הכנ"ג שהם חייבים לתת ק"ד, והפמ"ג מעיר שהכנ"ג כתב רק שבעירו נהגו לתת, ויתכן שאין כונתו שכך יש לנהוג בשאר המקומות.
- סכום הנתינה, אומר המ"ב שצריך להעריך כל אחד לפי ממונו, ואומר המשנת יעבץ שגם מי שאין לו כדי פרנסתו שהוא פטור מנתינת צדקה, הוא חייב ללוות כדי לתת ק"ד, משום שיסוד דין ק"ד אינו מדיני צדקה, אלא משום דיני שמחת יו"ט, [ודייק זאת מלשון הרמב"ם] ובמצות שמחת יו"ט גם העני חייב, והוסיף שלכן הרמ"א כתב את ההלכה הזאת בהלכות פסח ולא בהלכות צדקה, משום שזה מעיניני היו"ט ולא צדקה.
- מי משתמט עצמו מלתת ק"ד, אומר המ"ב יש עוון בידם.
- הגמ' בסנהדרין אומרת כל תענית שמלינים בו את הצדקה דהיינו שהיו רגילים לתת צדקה בליל התענית, והיו עיני העניים נשואות לכך, ואם לא יחלקו להם נמצאו העניים רעבים, ואומרת הגמ' שהוא כאילו שופך דמים.
- האנשים האומללים שמתביישים לבקש צדקה, כתב המ"ב לקמן שיש מקומות שנוהגים לפני היו"ט נבוני העם לבתי העשירים לקבץ עבורם ממון, ומסיים המ"ב ואשרי האנשים שמשימים עיניהם על כך, שמזכים לעצמם ולכל אנשי העיר.