מיהו תלמיד חכם המתענה תענית ראשונה על עצירת גשמים? │ כיצד סדר תענית שנייה ושלישת של הציבור? │ ומה דינם של מעוברות ומניקות בתעניות אלו?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תענית במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקע"ה סעיפים א' – ו']
תענית תלמידי חכמים על עצירת גשמים
כותב השולחן ערוך, סדר תעניות שמתענים בארץ ישראל על הגשמים, כך הוא, ומבאר במשנה ברורה, שבחוץ לארץ הזמנים שונים, ולכן מדגיש השולחן ערוך, שהסעיף שלנו עוסק בסדר תעניות שמתענים בארץ ישראל על עצירת גשמים, וכך הוא הסדר, אם הגיע י"ז מרחשוון ולא ירדו גשמים, תלמידי חכמים בלבד מתחילים להתענות ג' תעניות, דהיינו ימים שני חמישי ושני, וכל התלמידי חכמים חייבים בזה ואינם יכולים לפטור את עצמם מזה, ויש ג' דרגות בחיוב תעניות אלו:
א. שאר בני אדם אסור בתעניות אלו.
ב. תלמיד חכם שלא הגיע לכלל זה ששואלים אותו דבר הלכה בתלמודו ואומרו, מותר לו להתענות אבל אינו חייב בזה.
ג. תלמיד חכם ששואלים אותו הלכה בסוגיא שהוא עוסק בה עכשיו, והוא יודע לענות עליה, חייב להתענות.
ימים שאין מתענים בהם על עצירת גשמים
מסיים השולחן ערוך, שדין תעניות אלו כדין תענית יחיד, ומבאר המשנה ברורה, שכוונת השולחן ערוך היא לעניין זה שמפסיקים בהם בראש חודש חנוכה או פורים, ולכן, אם התחילו להתענות, והתברר שבאחד מן הימים חל ראש חודש חנוכה או פורים, הדין הוא, שאסור להמשיך ולהתענות, אבל בתענית ציבור, התענית דוחה את ראש חודש חנוכה ופורים, וממשיכים להתענות.
תענית ציבור ראשונה על עצירת גשמים
הגיע ראש חודש כסלו ועדיין לא ירדו גשמים, בית דין גוזרים ג' תעניות, בימים שני חמישי ושני, ותענית זו מחייבת גם את כל הציבור כולו, וכולם נכנסים לבתי כנסיות, ומתפללים וזועקים ומתחננים כפי שעושים בכל התעניות, ובכלל זה קוראים 'ויחל משה' בשחרית ומנחה.
תענית ציבור שנייה על עצירת גשמים
עבר חודש כסלו ועדיין לא נענו ולא ירדו גשמים, בית דין גוזרים עוד ג' תעניות על הציבור, בימים שני חמישי ושני, ובאותם ג' תעניות השלישי, מפסיקים לאכול מבעוד יום, ואסורים בהם בעשיית מלאכה ביום, אבל לא בלילה, ואסורים ברחיצת כל הגוף בחמין, ולכן, נועלים את בתי המרחץ, אבל מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו בחמין, ואת כל גופו בצונן, ואסורים בסיכה, אבל מותר לסוך כדי להעביר את הזוהמה, ואסורים בהם בתשמיש המיטה ואפילו בליל טבילה, ואסורים בנעילת הסנדל בעיר, אבל מחוץ לעיר מותר, ומתפללים בבתי כנסיות, ומתחננים כמו בשאר תעניות.
תענית ציבור שלישית על עצירת גשמים
עבר אלו ולא נענו, בית דין גוזרים עוד שבעה תעניות על הציבור, בימים שני חמישי ושני, חמישי ושני וחמישי ושני, וכל מה שאסור בשלשה התעניות שקדמו לזה, אסור גם בשבעה אלו, והתוספת שיש בתעניות אלו היא, שמתריעין בהם בשופר על הברכות שמוסיפים בהם, ומתפללין ברחוב העיר, ומורידין זקן להוכיחם, ומוסיפין שש ברכות בתפלת שחרית ובתפלת המנחה, ונועלים את החניות, ובשני לעת ערב פותחין מעט את החנויות, (אותן החנויות המוכרות אכילה ושתיה) כדי שימצאו לקנות לסעודת הלילה, ופותח מעט את הדלת של החנות, אבל לא מוציא את הסחורה שבחנות החוצה, ובחמישי פותחין כל היום חנויות שמוכרות מאכל, מפני כבוד השבת, אבל לא פותחים חנויות של שתייה, כיוון שיכולים לקנותה בערב שבת, ואם יש לחנות שני פתחים, פותח אחד ונועל אחד, ואם יש לחנות אצטבא לפניו, דהיינו, כסא, פותח כדרכו בחמישי, ואינו חושש, כיוון שהחנות אינה פתוחה לרשות הרבים, ואם היא פתוחה, זה לא נראה כל כך.
מעוברות ומניקות בתעניות אלו
מעוברות ומניקות, אינן מתענות לא בשלשה התעניות הראשונות, משום שעדיין אין רוגז כל כך, ולא בשבעה האחרונות, כיוון שהם אינן יכולות להחזיק מעמד בזה, אבל גם כשהם אוכלות, שיאכלו רק כדי קיום הוולד, ואסור להם להחמיר ולהתענות.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א