כיצד ינהג אדם היוצא מעירו אל עיר שנוהגים בה תענית ?

י"ח ניסן תשפ"א- סימן תקע"ד- סעיף ב'- סוף הסימן
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

מה דינו של אדם ששכח ואכל והוא בעיר שנוהגים בה תענית?מתי מצוה לאדם להרעיב את עצמו? ומה נאמר על הפורש מן הציבור?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תענית במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקע"ד סעיפים ב ' – ו']

יצא מעירו לעיר שנוהגים בה תענית

אדם שמגיע לעיר מסוימת, ואותם בני העיר נוהגים להתענות ביום מסוים, או שגזרו עליהם תענית באיזה יום מן הימים, הדין הוא, שאף על פי שאותו יחיד שהגיע לעיר, הוא לא תושב אותו העיר, ובעיר שהוא יצא ממנה והוא עתיד לחזור אליה, לא נוהגים להתענות באותו יום, בכל זאת, כיוון שהוא הגיע לעיר שמתענים בה, אפילו שהוא כבר אכל באותו יום, נותנים עליו חומרי מקום שבא לשם, והוא חייב להתענות (המשנה ברורה אומר סברא אחרת, לא משום חומרי מקום שבא לשם, אלא משום שצריך להשתתף עם הציבור בצרתם) אבל כיוון שהוא באופן אישי לא קיבל על עצמו את התענית, וכל הסיבה שהוא נוהג כמנהג אנשי המקום, זה רק מפני המחלוקת, הדין הוא, שאם הוא יצא מהעיר חוץ לתחום, מותר לו לאכול, ואינו צריך להשלים, ודווקא כשבדעתו לחזור לעירו ושם לא מתענים באותו יום, אבל אם אין דעתו לחזור, אסור, כיוון שהוא כבר בא לתוך העיר שמתענים בה, וחלה עליו חובת המקום, ואם לא בא לתוכה אלא הוא עדיין מחוץ לתחום העיר, מותר באכילה אפילו שאין דעתו לחזור למקומו הראשון, ויש מקילים, שאם הוא חזר ויצא מחוץ לתחום, גם אם הוא כבר בא לתוך העיר ואין דעתו לחזור לעירו, הדין הוא, שהוא לא צריך להתענות, וכל זה דווקא כשבא לשם ביום התענית, אבל אם בא לשם מבעוד יום לפני התענית, מכיוון שנותנים עליו חומרי מקום שבא לשם, צריך לקבל על עצמו את התענית, ומשכך, צריך גם להשלימה, ולא יועיל לו שילך מחוץ לתחום, אבל יש אומרים, שהתענית חלה עליו בקבלת הציבור, גם אם אותו אדם לא קיבל עליו את התענית במפורש.

יצא מעיר שנוהגים בה תענית לעיר שלא מתענים בה

אדם שבא לעיר שמתענים בה, ובעיר שהוא יצא ממנה והוא עתיד לחזור אליה לא מתענים, הדין הוא, שהוא חייב להתענות כאנשי העיר שהוא בא אליה, ואם שכח ואכל, לא ייראה את עצמו כמו שהוא לא צם היום, ואפילו שלא בפניהם אסור לו לנהוג עידונים בעצמו.

הנהגת אדם בשני רעבון

מצוה לאדם להרעיב עצמו בשנת רעבון, דהיינו, שיאכל בצמצום, ואסור לשמש מיטתו חוץ מליל טבילה, ולחשוכי בנים, מותר.

הפורש מן הציבור

כל הפורש מן הציבור, אינו רואה בנחמתם, וכל המצטער עמהם, זוכה ורואה בנחמתם.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן