דרשו
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • חבורת ש"ס מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב אליהו סטפנסקי
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מאורות הדף היומי
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב אפרים סגל – עברית
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • החיזוק היומי עם הרב אליהו רבי שליט"א
      • החיזוק היומי עם הרב יואל ראטה שליט"א
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • בית היין
  • מידע לנבחני "דרשו"
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • שאל את הרב
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
"אמרתי להורים שלי: "בגלל שאתם לא שולחים אותי לקרקס נכשלתי במבחן"
הגרי"מ גורדון סיים לקרוא את המכתב שכתבה לו בתו, והתעלף
הוא יצא החוצה, ואחרי דקה הוא צועק לי: "יעקב ברוך, בוא מהר, תראה מה יש לי במשאית!"
לפני עמד יהודי חרדי שהצהיר בפני: "אני הגנב שפרץ למספרה שלך"...
ב'סוּפֶּר' שמעתי אותו מרגיע את מוישה 'הקטן', כשהחמאתי לו, הסמיק ואמר לי: מוישה זה אני...
כזוהר הרקיע מזהירים
''ידעתי שהם סוכני ק.ג.ב. בכל זאת שלטתי בעצבי שליטת ברזל''
הייתי בהלם, מה הוא חושד בי שאני עובר על דאורייתא?!
סוד ההצלחה בסערות החיים
''שום דבר אינו חביב לפני הקב"ה יותר מהקטורת''
דף הבית מאמרים פרשת שבוע ויקרא ידוע שמרן החזון איש היה מחמיר בשיעורים, שיעור כזית, כביצה, אמה וטפח וכו' וכו'. אך ב'שיעור' אחד היה מקל ביותר, והוא ב'שיעור ההשתדלות לפרנסה'.וכתב 'אני מן הממעטים בהשתדלות'. כשאדם ממעט בהשתדלות יוכל לומר 'עשיתי השתדלות בשיעור חזון איש…'

ידוע שמרן החזון איש היה מחמיר בשיעורים, שיעור כזית, כביצה, אמה וטפח וכו' וכו'. אך ב'שיעור' אחד היה מקל ביותר, והוא ב'שיעור ההשתדלות לפרנסה'.וכתב 'אני מן הממעטים בהשתדלות'. כשאדם ממעט בהשתדלות יוכל לומר 'עשיתי השתדלות בשיעור חזון איש…'

הגה"ח רבי מנשה ישראל רייזמאן על גדלותו של מרן ה'חזון איש' זיע"א
ב' ניסן תשפ"א
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

"אדם כי יקריב מכם" (א' ב')

מרן החזון איש זצוק"ל. מרבותינו הגדולים בדור האחרון, העמיד את הדת על תילה לאחר המלחמה. זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל. הוא היה אומר: 'איך משערים מעלת יהודי, לפי ה'סברות' שהוא אמר? לא. אלא לפי מה שעשה והתאמץ לעזור ליהודי אחר'…

מעשה באברך צעיר שבבחרותו היה עוזר הרבה לבחורים אחרים בישיבה, בלב טוב ובטוב עין. לאחר החתונה ביקש שיקבלו אותו כאחד מתלמידי כולל חזון איש, ומנהל הכולל טען שאין מקום בשבילו בכולל. כשנודע הדבר לחזון איש שלח לקרוא למנהל וביקש ממנו להכניס את האברך לכולל. אמר לו המנהל, רבינו, והלא הכולל מיוסד לאברכים גדולי תורה 'לייבן'- 'אריות', איך יש מקום כזה לאברך בכולל חזון איש? השיב לו החזון איש: 'בכולל צריכים אברך שהוא יהיה ה'דמות' של 'מתמיד בתורה', ובכולל צריכים גם אברך שהוא יהיה ה'דמות' של עשיית חסד. אם לאו, אין זה 'כולל'  שצריך לכלול תורה וגמילות חסדים.

ה'אתרוג' עצמו אין לו זכות לומר דעות

החזון איש עצמו היה שילוב נפלא מיגיעת התורה ומלהחיות אנשים ולשמחם. הג"מ רבי חיים ברים היה בן בית אצלו, וסיפר שהוא זכה לראות את חביבות של החזון איש בשעת קיום מצווה.

פעם אחת נשאר בבני ברק בלילה ולא היה אוטובוס וחזר לירושלים ונאלץ להישאר בבית החזו"א בלילה, מי עסק באכסניה של רבי חיים ברים? החזון איש בעצמו, הסטייפלער ואשתו של הסטייפלער שהייתה אחותו של החזו"א. הסטייפלער ואשתו סחבו את המזרון עם כל המיטה, והחזון איש הלך לפניהם להראות לאיזה מקום יניחו את המזרון, והחזון איש עצמו הביא לו קערה עם נטלה לניטלת ידיים בבוקר, והוא עצמו היה בחור צעיר, ולא היה יכול לסבול את הכבוד הגדול הזה, והתנגד ורצה להתערב במעשיהם. אמר לו החזון איש: 'היכן שמענו שהאתרוג יאמר דעות מה לעשות איתו…' עכשיו אתה 'חפצא דמצוה', אל תתערב, אנו מקיימים בך מצוה.

בבוקר, הכין לו החזון איש פת שחרית, כשישב וסעד, שכב החזון איש כדרכו על הספסל ולמד מסכת מקוואות ביגיעה. רבי חיים ברים מספר שבאותה סעודה הרגיש התרוממות עילאית כזו, שכמעט טעה ואמר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון… כך ידע לתת טעם של 'יום טוב' לכל יהודי, יהיה מי שיהיה.

החזון איש היה בבני ברק לאחר שנות המלחמה הקשה, אנשים שבורי לב באו לשפוך לבם הכואב והדואב, והיה יושב ושומע כל אחד ונותן לו את כל לבו. גם חולי נפש ר"ל מצאו מקום בלב גדול זה. ויש בזה סיפורים רבים שאין לשער.

גאונותו של החזון איש בהרגשת לב יהודי הייתה דק מן הדק עד אין נבדק. הראש ישיבה רבי דב לנדא שליט"א מספר שפעם אחת יצא החזון איש מביתו ונסע להשתתף בברית, ולאחר הברית המתינו אנשים רבים, וכל אחד המתין לדבר משהו עם החזון איש, רבי דב היה נוכח שם, וראה איך החזון איש עונה לכל אחד כרצונו. ואח"כ כשנכנס למכונית ביקש מהנהג שבחמשים (או מאה) מטרים הראשונים ייסע לאט לאט, שלא תהיה הרגשה לאותם אנשים שדיברו איתו כעת, כאילו הוא נכנס לאוטו ובורח במהירות מהצרות שלהם, לכן יסע לאט לאט, שליהודי אחד לא תהיה אפילו הרגשה דקה כאילו החזון איש מבקש לברוח ממנו. זוהי גאונותו של החזון איש בהרגשת לב יהודי, דק מן הדק עד אין נבדק.

זכה למעלותיו המופלגות בזכות היגיעה בתפילה, יותר מזכות ההתמדה

החזון איש היה חולה מסוכן, כאשר כותב באגרותיו, וכנודע. ומרוב חולשה היה מוכרח לשכב במיטתו רוב היום. ובנים לא היו לו, ואעפ"כ היה שמח וצוהל בשמחת חיים. ואמר רבי חיים ברים שזאת הייתה לו ע"י יגיעתו ודביקותו בתוה"ק, וכמ"ש חז"ל 'כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה, משמח את המקום משמח את הבריות'.

הוא היה אומר שזכה בתורה ויראת שמים בעיקר ע"י התפילות יותר מההתמדה שלו. אע"פ שההתמדה שלו בתוה"ק הייתה באופן מופלג מבהיל על הרעיון, היה מייחס הצלחתו בתוה"ק ע"י התפילה ולא ע"י ההתמדה. ורבים העידו על יגיעתו בתפילה למעלה מכוחות אנוש.

לאחר ששומע צרות ישראל ר"ל מתרומם לאמונה הק' וצולל לסוגיה עמוקה

ראיתי בספר 'מעשה איש' ח"ז שאחד שאל אותו, לאחר שאתם שומעים כ"כ הרבה צרות ישראל, איך אתם יכולים תיכף אח"כ לצלול בסוגיה בסדר טהרות או זרעים, ביגיעה וצמצום כזה שלם? והשיב החזון איש 'כך עושים, שומעים ושומעים, אח"כ מתרוממים מעל הכל ונכנסים לתורה'.

וכדי להבין דבריו נזכיר מדברי הרה"ק רבי מנדל'ע ויטבסקער זי"ע בספרו פרי הארץ פרשת שמות. כי משה רבינו כשראה צרות ישאל בגלות מצרים, נצטער בצער גדול מאוד, עד שבא לפני הקב"ה ואמר למה הרעתה לעם הזה (שמות ה, כב). וחז"ל אמרו שנענש על כך. ואמר לו הקב"ה 'וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב' (שמות ו,ג)" ועי"ש מה שפירש"י בזה. כי הקב"ה אמר למשה רבינו, עוד תשמע הרבה צרות והרפתקאות מבני ישראל, אחרי ככלות הכל, עליך לדעת שיש בורא בעולם שברא את הכל רק למען ההטבה, ומדרך הטוב להיטיב, ובוודאי יש  לו חשבון ומטרת הטבה גם בצער עצמו.

וכך כשמחזירים את הכל לאמונה הק', יכולים תיכף לשבת ללמוד, כי מתרומם מהכל. אילו היו כל הצרות רק מקרים, היו יכולים להשתגע , אך כשחוזרים לאמונה, יכולים אח"כ להתרכז ללמוד תורה. כמו שאמר החזו"א בקצרה 'מתרוממים מעל הכל והולכים ללמוד'.

גם משלחנו של הקב"ה צריך לברר על כשרות המאכלים

שמעתי מהמגיד מישרים רבי יעקב גלינסקי זצ"ל שפעם אחת נכנס לבית החזון איש, ויצא מביתו יהודי חשוב, גדול בתורה. וסיפר לו החזו"א שזה הגדול בתורה הקשה לו קושיא (כפי הנראה היה יהודי חסידי) דבגמרא בחולין סז: הוכיחו כמה ראיות מפסוקים שהלוויתן הוא דג טהור. וקשה שהרי אמרו חז"ל בגמ' (ב"ב דף עה) שעתידים אנו לשבת בסוכת עורו של לוויתן, ונאכל משור הבר ומהלוויתן, איזה ראיה צריכים עוד שהדג הוא כשר, וכי מי חושד את הרבונו של עולם שיאכיל את בניו הצדיקים מדג טמא? אתמהה (בחידושי חת"ס שם בחולין דף סז, וכן במהר"ץ חיות שם).

ושתק החזון איש ולא אמר לרבי יענקלע מה הייתה תשובתו. אך רבי יענקלע הפציר ולא הרפה, ושאל: 'נו, ומהי התשובה'? והשיב החזון איש: 'אמרתי לו, שכאן כתוב, שאפילו אצל הקב"ה לא אוכלים כל זמן שאין פסוק בתורה שזה כשר…'

כמובן שאין זה עזות פנים כנגד השי"ת ח"ו, אלא אדרבה שזהו רצונו לאחר שנתן לנו את התורה, שלא לאכול דבר שאינו כשר ע"פ תורה, ואם נותנים לנו דגים, צריך לברר אם יש להם סנפיר וקשקשת. ואדרבה אם נאכל מבלי לשאול על כשרות הדג, יהיה לו צער כביכול, וכי מה אמר לכם שהדג כשר… לכן הוכיחו חז"ל מפסוק שהדג לויתן כשר לאכילה, שנוכל לאכול בראש רגוע בסעודת עורו של לויתן.

ונודע המעשה שהיה באברך שזכה להיות אצל הרה"ק הרבי מלובלין זי"ע ונתן לו פרי, וכשפתח הפרי ראה שיש בו תולעת. והחל להרהר היתכן שהרבי הקדוש שרואה וחוזה מסוף העולם ועד סופו, לא ראה שיש תולעת בזו הפרי?

תיכף שהרהר כן, פנה אליו הרה"ק מלובלין 'לאחד נותנים (תולעת), ולאחד לא נותנים…'

כל ההתחלות קשות כדי שיהיה חביב עליו הדבר

עוד שמעתי מהג"מ רבי יעקב גלינסקי שביאר החזון איש טעם מדוע 'כל ההתחלות קשות', וכי לא היה יותר טוב שכל ההתחלות יהיו קלות? אלא שדבר שבא לפני האדם בלי טרחה, אינו מחשיבו ואין לזה שום רושם עליו. לכן עשה הקב"ה שכל סוגיה שרוצים להבינה, בהתחלה קשה מאוד, וכן כל הנהגה טובה בקדושה וטהרה, בתחילה נדמה שזה קשה מאוד. ועשה כך הקב"ה כדי שזה יהיה חשוב בעיני האדם. וכלשון הגמ' "איידי דאתא מדרשא חביבא ליה', דבר יגע ודרש בו. חביב עליו.

וכל ששה סדרי משנה פותחים דווקא בנושא שאינו פשוט לפתוח בו. וכל זה, כי בדין זה היה יגע ומתאמץ ביותר, ולכן חביב עליו דין זה ופתח בו.

עשיתי השתדלות לפרנסה כ'שיעור חזון איש'

ידוע שמרן החזון איש היה מחמיר בשיעורים, שיעור כזית, כביצה, אמה וטפח וכו' וכו'. אך ב'שיעור' אחד היה מקל ביותר, והוא ב'שיעור ההשתדלות לפרנסה'.

וכתב 'אני מן הממעטים בהשתדלות'. כשאדם ממעט בהשתדלות יוכל לומר 'עשיתי השתדלות בשיעור חזון איש…'

אתה רוצה לקפוא בגהינם?

פעם אחת בא לפניו בחור צעיר שסבל מעצבים בחומרות והקפדות (שמעתי מבעל המעשה עצמו) ושאל את החזון איש שכשהוא קם בבוקר יש בתוך שערותיו כמה מהנוצות שנפלו מהחור שבכרית. האם אין זה משום חציצה בתפילין (למקוה לא הלך) לאחר שהשיב לו הלכה למעשה, הוסיף החזו"א ושאל אותו: 'אמור לי בחור'ל, מדוע רק אצלך מתעוררות השאלות הללו?'… בכך ביקש לחנכו ששאלה כזו אין מקורה בהלכות התורה אלא בעצבים רחמנא לשזבן.

עוד סיפר האיש, שבצעירותו היה חוזר כה פעמים ק"ש, מרוב עצבים שמא לא אמר תיבה אחת כראוי. ושאל אותו החזו"א מדוע הנך נוהג כך? השיב הבחור, הלא אמרו חז"ל שכל הקורא ק"ש ומדקדק באותיותיה מצננין לו גהינום. אמר לו החזו"א, 'אתה רוצה לקפוא שם בגהנום'?

הח"ח לא טעם את ההנאה מלשון הרע, לכן כתב שהוא עובר על 'חילול השם'

בהשגחה פרטית למדנו בשיעורי הרמב"ם, שאם אדם עושה עבירה בלי שום הנאה ותענוג, עובר על חילול ה' בסתר. שאין שום הסבר למעשיו, רק פורק עול בלי שום סיבה.

והקשינו שהח"ח כשמונה מספר הלאוין על איסור לשון הרע, כתב שהלאו הט"ז הוא שהיות שעוון לשון הרע אין בו שום הנאה ותאווה, לכן כשמדבר לשון הרע עובר על חילול ה'.

וכתב הגר"ח קניבסקי שליט"א ששאל את החזון איש, איך אומר הח"ח שאין שום הנאה ותאוה בלשון הרע, והרי אנשים מתענגים בלשון הרע יותר מכל תענוג? וענה לו החזון איש: 'כפי הנראה שמרן החפץ חיים לא טעם בימי חייו טעם של לשון הרע…' כל דבר בעולם לפני שאדם טועם אותו, אין לו בו שום הנאה ושום תאווה. כמו שתספר ליהודי  הונגרי על כובה וחוואג' תימני, ותאמר לו שזה טעים, יאמר לך שאין בזה שום הנאה ותאווה… כך לא ידע הח"ח את התאווה  שיש בלשון הרע, לכן כתב בספרו שכשמדבר לשון הרע עובר על חילול השם, היות ואין בזה שום תאווה כלל. אך מי שנכשל ונפל, ויש לו כבר הנאה בכך, שוב אינו עובר על חילול ה', רחמנא ליצלן.

ובקובץ 'אור ישראל' דנו כמה חודשים במדור 'מילי דתמיהה' בעניין זה, וכבר הקדימם הגר"ח קנייבסקי ושאל את החזו"א עצמו, והשיב שב'לאו' הזה של חילול ה' בלשון הרע, שייך רק לח"ח בעצמו שלא טעם טעם לשון הרע… וגם לו אין זה שייך.

אילו היית ב'קוסובה' לא היה נפצע עינך

כתוב בספר 'מעשה איש' מעשה שהיה ברבי יוסף ספרוני שעסק במלאכתו בעיר וילנא, ונפצע בעינו תוך כדי עיסוקו במלאכתו, ושוב לא היה יכול להמשיך בעסק מלאכתו, והיה מסתובב הרבה בבית הג"מ רבי שמואל גריינמן, שם היה מקומו הקבוע של החזון איש, ישב ויגע שם בתוה"ק. החזו"א שאל את רבי יוסף, מה קרה לך שאתה מסתובב כאן? וסיפר לו כל המעשה שנפצע בעינו, והוסיף שהיה לו מזל שזה קרה בוילנא והיה שם רופא מומחה מיד, והציל לו את העין, שאילו היה בעיר מגוריו בקוסובה, כבר לא היה נשאר מהעין כלום… החזון איש לא נתן לו לגמור את המשפט, וסיים 'יתכן שאילו הייתה בקוסובה לא הייתה קורית כל הפציעה כלל'. כך הם החיים של יהודי מאמין בהשי"ת, ואע"פ שחז"ל אמרו שצריך לגור בעיר שיש בה רופא, זאת משום שצריך לתקן את האדם ע"י כמה מיני מקרים שונים, אילו יגור במקום שאין שם רופא , לא יוכלו להביא עליו כל מיני דברים קטנים לתקן את נפשו…

אך כשיגור במקום שיש רופא, אילו צריך לנקוף אצבעו, יהיה לו תיכף רופא להתרפא. אך אילו היה במקום שאין רופא, לא היה נוקף אצבעו כלל. וכהרה"ק רבי פנחס קאריצער זי"ע שהיה מתענה אם היו עוברים אצלו ארבעים יום בלי איזה צער ועוגמת נפש.

(מתוך גליון ממשקה ישראל גליון צ"א תש"פ)

 

ויקרא פניני פרשת השבוע פרשת השבוע פרשת ויקרא

אולי גם יעניין אותך

קמֵע מסתורי מוסתר בבית כנסת עתיק ברומניה, נעלם ומתגלה שוב בארץ-ישראל
מה היה הפרס שהעניק מרן רבי יהודה צדקה לילדיו?
"אפשר שהוא יהודי, וגבר עליו יצרו..."
פרשת משפטים
הסתיים החודש הראשון, ו'אני אנה אני בא'...
"אם המשגיח היה נותן לי 5,000 דולר – הייתי מחתן בַּת אחת בלבד. אבל הוא לימד אותי יסוד, שאִתו חיתנתי את כל הילדים!"
"אמרתי להורים שלי: "בגלל שאתם לא שולחים אותי לקרקס נכשלתי במבחן"
הגרי"מ גורדון סיים לקרוא את המכתב שכתבה לו בתו, והתעלף
הוא יצא החוצה, ואחרי דקה הוא צועק לי: "יעקב ברוך, בוא מהר, תראה מה יש לי במשאית!"
לפני עמד יהודי חרדי שהצהיר בפני: "אני הגנב שפרץ למספרה שלך"...
ב'סוּפֶּר' שמעתי אותו מרגיע את מוישה 'הקטן', כשהחמאתי לו, הסמיק ואמר לי: מוישה זה אני...
כזוהר הרקיע מזהירים
''ידעתי שהם סוכני ק.ג.ב. בכל זאת שלטתי בעצבי שליטת ברזל''
הייתי בהלם, מה הוא חושד בי שאני עובר על דאורייתא?!
סוד ההצלחה בסערות החיים
''שום דבר אינו חביב לפני הקב"ה יותר מהקטורת''
"אמרתי להורים שלי: "בגלל שאתם לא שולחים אותי לקרקס נכשלתי במבחן"
הגרי"מ גורדון סיים לקרוא את המכתב שכתבה לו בתו, והתעלף
הוא יצא החוצה, ואחרי דקה הוא צועק לי: "יעקב ברוך, בוא מהר, תראה מה יש לי במשאית!"
לפני עמד יהודי חרדי שהצהיר בפני: "אני הגנב שפרץ למספרה שלך"...
ב'סוּפֶּר' שמעתי אותו מרגיע את מוישה 'הקטן', כשהחמאתי לו, הסמיק ואמר לי: מוישה זה אני...
כזוהר הרקיע מזהירים
''ידעתי שהם סוכני ק.ג.ב. בכל זאת שלטתי בעצבי שליטת ברזל''
הייתי בהלם, מה הוא חושד בי שאני עובר על דאורייתא?!
סוד ההצלחה בסערות החיים
''שום דבר אינו חביב לפני הקב"ה יותר מהקטורת''

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
חוקת

צפו: הרב מנחם מנדל פומרנץ שליט''א לפרשת השבוע

פרשת חוקת

חוקת

צפו: שיעורו של הרב סיני הלברשטאם שליט"א לפרשת חוקת | תשפ"ב

לפרשת חוקת

הרב אייל אונגר

ואיך לחנך ילדים מתוך כפייה או מתוך הזדהות שלהם?

הרב אייל אונגר שליט"א: רגשות דמיונות ואמת ומה שביניהם

גלריות בחצרות החסידים

חברי מועצת גדולי התורה מתכנסים בירושלים

צילום: Olivier FItoussi/Flash90

קו השיעורים של 'דרשו'
כמה קבלת במבחן?
פרפראות לפרשת השבוע
צפו: בחצרות החסידים
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • שומעים ‘דרשו’
    • מסכת שביעית - משניות מבוארות
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”ב
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • כניסת שבת ויציאת שבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 39061, מיקוד 9139001
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד

לפתוח את היום ברגל ימין

הצטרפו למייל היומי של דרשו
מדהים, מרגש ומחזק.

לחץ כאן
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר