מהלכות התפילה וקריאת התורה בתענית
* בתענית ציבור, אומר שליח הציבור את תפילת 'עננו' כברכה בפני עצמה, רק כשיש בבית הכנסת עשרה אנשים שמתענים. ובתעניות ציבור הקבועות, המנהג להסתפק אף בשבעה שמתענים.
* בתעניות ציבור, קוראים בתורה בתפילות שחרית ומנחה בפרשת כי תשא, את הקריאה 'ויחל משה'; ובני אשכנז, קוראים במנחה גם את הפטרת 'דרשו ה' בהִמצאו'.
* בתענית ציבור שאינה קבועה, אשר נגזרה בעקבות צרה שאירעה, רחמנא ליצלן, אומר שליח הציבור 'עננו' כברכה בפני עצמה בחזרת הש"ץ, וקוראים 'ויחל'.
* בקריאת התורה בתענית ציבור, אין להעלות לתורה אדם שאינו צם, משום שאינו מחויב בקריאה זו. ובדיעבד, אם קראוהו לעלות לתורה, נחלקו הפוסקים אם רשאי לעלות. ובמקרה שיש בבית הכנסת רק כהן אחד שאינו צם, עליו לצאת מבית הכנסת לפני הקריאה, אך בדיעבד, אם לא יצא, יש להעלותו לתורה.
* אמירת שלוש עשרה מידות של רחמים בדרך תפילה ובקשה, לעורר רחמים, נחשבת כ'דבר שבקדושה', ומותרת רק בציבור, דהיינו במנין של עשרה.
* חכמינו ז"ל אמרו, שעיקר קבלת השכר ותכלית התענית – שיתנו צדקה לקראת הלילה, למזונם של העניים שצמו במשך היום. ויש שכתבו, שצריך לתת את הסכום המשוער שהיה משלם עבור מזונותיו ביום התענית, אילו היה אוכל.
טעימה ושטיפת הפה בתעניות
* בתעניות ציבור הקבועות לכל ישראל, אסור לשטוף את הפה במים, או בנוזל אחר. ובאופנים מסוימים, מותר לשטוף את הפה במים בלבד, או בנוזל אחר שאינו מתאים לשתייה, ואינו ערב לחיך.
* בכל התעניות, כולל יום הכיפורים, מותר לבלוע את הרוק שבפה, משום שאין כוונת הבולע לשתייה.
* ב'תענית יחיד' שאדם מקבל על עצמו מרצונו – מותר לטעום מעט מאכל בפה, כדי לבדוק את טעמו, ולפולטו לאלתר, משום שלא קיבל על עצמו אלא להימנע מהנאת אכילה, ולא מהנאת הטעימה.
* באופנים שבהם מותר לטעום מאכל בתענית כדי לבדוק את טעמו, כמוּת הטעימה המותרת היא 'רביעית', (ויתכן שרק 'כזית'). ונחלקו הפוסקים אם ההיתר הוא רק באופן שכל הטעימות במשך היום יחד אינן יותר מרביעית; או שמותר לטעום רביעיות רבות במשך כל היום.
* מי שטעה ואכל או שתה בתענית ציבור, עליו להמשיך ולצום עד לסוף היום. ויאמר בתפילת שמונה עשרה את תפילות 'עננו', אך לא יאמר "ביום צום תעניתנו", אלא "ביום צום התענית הזה". ומן הדין, אינו מחויב לצום יום נוסף, אך יש מן הראשונים שהורה לצום יום נוסף כדי לכפר על אכילתו בתענית ציבור; ויש שכתבו שעליו לצום שלושה ימים: שני וחמישי ושני.
מֵהלכות 'תענית יחיד'
* ל'קבלה' של תענית יחיד, ישנן שלוש צורות: קבלה 'סתם' – לצום יום אחד או כמה ימים, ללא פירוט ימים מסוימים; קבלה ל'יום זה' – לצום ביום או בימים מסוימים; וקבלה בתפילת המנחה של ערב יום התענית, בנוסח 'הריני בתענית למחר'.
* יחיד הצָם ביום שאינו מתעניות הציבור הקבועות – אל יפרסם זאת. ואם שאלוהו אם הוא מתענה, רשאי להשיב בחיוב, אך עדיף שישיב תשובה מתחמקת, ובאין ברירה, אף עדיף שישיב בשלילה.