איך מכשירים את השיש? ומה עושים עם מתקני מים חמים?

ההלכות נלקטו מתוך 'אוצר הלכות ערב פסח', שנאמרו בבית המדרש 'שבט הלוי' אחוזת ברכפלד – מודיעין עילית, ע"י הג"ר אלטר אליהו מרמורשטיין שליט"א, ראש כולל 'ישועות יעקב' ומח"ס 'המינים המהודרים'

שמעתי ממרן רבינו השבט הלוי זיע"א, שאמר באחת מדרשות שבת הגדול, שאינו מקדיש את דבריו בדרשה לעניין של הגעלת כלים, כי בזמננו ניתן לקנות בקלות כלים חדשים לפסח, ולצאת מכל חשש. עם זאת, ישנם כלים שעדיין קשה, ואפילו אי אפשר לקנות אחרים תחתיהם ולהחליפם, ולכן נכתוב בס"ד את הדינים הנוגעים למעשה.

הכשרת המטבח לפסח

• הכשרת השיש לפסח: קודם הכשרת השיש יש להימנע מלהשתמש עליו בחמץ. ולאחר מכן לוקחים כלי חמץ שלא השתמשו בו ב-24 שעות אחרונות, ושופכים ממנו מים רותחים, בעירוי על השיש. אח"כ יש לכסות את השיש בנייר אלומיניום או ב'פי וי סי' וכדומה.
• הקרמיקה שבקיר מעל השיש, כדאי לשפוך עליה מים חמים מכלי ראשון, ולכסות אחר כך (ברדיד אלומיניום וכדומה) עד גובה הסירים (מבית לוי).
• כיורים העשויים מחרסינה דינם ככלי חרס, וכלי חרס אי אפשר להכשירו. לכן לא ישתמש בחמץ 24 שעות קודם לכן, ולאחר מכן ישפוך על הכיור מכלי שבו מים שרתחו על גבי האש, ויכסה בכיור פלסטיק. ראוי שכיור הפלסטיק יהיה גבוה מן הכיור החמץ, כדי שלא יהיה מגע בין כיור הפסח לחמץ במים חמים (מבית לוי).
• כיורים העשויים מחרסינה, יש להכשיר על ידי שפיכת מים רותחים מכלי שבו המים רתחו על גבי האש. ונוהגים לתת קערה בתוכו לאחר הכשרה (מבית לוי).
• מכסה מסננת, שמסנן את המים שיוצאים מכיור הפלסטיק יש להגעיל, ורצוי לקנות מיוחד לפסח.
• לגבי מקום יציאת המים בכיור, טוב לשפוך חומר חריף כגון אקונומיקה, לפגום את החמץ שנמצא שם (מבית לוי).
• ברזי המטבח: מצוי בברז שמקבל אדים חמים מחמץ, כגון בבישול מיני פסטות וכדומה, או שנפל חמץ חם על הברז – לכן טוב להכשירו. צורת ההכשרה היא, שיש לפתוח את הברז עד שיצאו מים חמים מאד [אם המים בברז לא חמים מאוד, רצוי מאוד להדליק את דוד מים החשמלי, כדי שרתיחת המים תגיע לחום הגבוה שאפשר שאנו יכולים], ובאותו זמן יש לערות על הברז מבחוץ מים רותחים מכלי ראשון על צינור יציאת המים. ונהגו לכסות את פתח הברז בחתיכת בד לסינון נוסף. אבל במים לנטילת ידים וכן לרחיצה לא נהגו (מבית לוי).
• וכן ידית של ברז המים החמים והקרים, טוב לערות עליהם מים רותחים מכלי ראשון, מפני שלפעמים נוגעים בהם עם חמץ חם שבידיו, או נופל עליהם חמץ חם.
• המסננת שבצינור המים שבברז יש לפתוח ולנקותה, או להחליפה (מבית לוי).
• מתקן מים חמים ('תמי 4' 'מיני בר' וכדומה): אם שפך ממנו מים חמים לתוך חמץ (כגון 'מנה חמה' או 'קוסקוס' וכדו'), כיון שיש חלקי פלסטיק סביב מקום מזיגת המים נהגו להחמיר שלא להכשירו. אבל אם הכשרה היא רק חומרא, דהיינו שיודע שהשתמשו בו רק לקפה או תה וכדומה, שאין בהם חשש חמץ, אפשר להכשירו ע"י ניקוי היטב. דהיינו שישפוך מים חמים על כל מקום אליו מגיעים האדים בעת השימוש בו (דופן הסמוכה לכוס וסביבותיה), וגם להוציא ממנו מים חמים עד שתתחמם הפיה (ק' הכשרת הכלים).
• פלטה חשמלית: ינקה היטב מכל לכלוך וידליקנה, וכאשר התחממה היטב [יוציא מהשקע] ישפוך מים רותחים, ויכסנה אח"כ ברדיד אלומיניום עבה שלא יקרע ע"י הקדרות (מבית לוי).
• פח לכיסוי הלהבות בשבת ('בלעך'): יש לייחד לפסח בנפרד [מכיון שלרוב נשאר דבוק בו חמץ וקשה לנקותו כראוי].
• מקרר: יש לנקותו היטב במים וסבון או אקונומיקה. ונוהגים לצפות אחר כך בנייר וכדומה (מבית לוי) את המדפים, המגרות ודפנות המקרר שנוגע בהם האוכל.
• הגומי שבדלת יש לנקות במברשת עם מים וסבון, בצדו החיצוני ובצדו הפנימי (בין הגומי למקרר) (ק' הרב משה ויא).
• פריזר [או מקפיא] יש להפשיר את הקרח, לנקותם היטב מחמץ [במים וסבון או אקונומיקה ונוהגים לצפות בנייר אח"כ (מבית לוי). במקרר שיש בו תאי הקפאה של הקפאה יבשה ['נו פרוסט'] – ישנם פתחים אחוריים שלתוכם עלולים ליפול פרורים. פירורים אלו בטלים וא"צ להסירם, ויש מורים להתיז מעט חומר פוגם.
• שיניים תותבות יזהר שלא יאכל בהן מאכל חמץ חם – 24 שעות קודם לסוף זמן אכילת חמץ.
• הכשרתן – אם יכול להגעילן בעירוי מכלי ראשון מה טוב, אבל אם יש חשש קלקול יכשירן בכלי שני וינקן היטב כמה פעמים.
• מי שיש בפיו סתימות שיניים, כתרים, גשרים וכדומה, יש להיזהר שלא לאכול חמץ חם בתוך 24 שעות לפני סוף זמן אכילת חמץ.
• קוביות ליישור שיניים: ייזהר שלא יאכל בהן 24 שעות קודם לסוף זמן אכילת חמץ, מאכל חמץ חם. יש לדעת שמלבד ענין ההכשרה, יש חשש חמץ בעין, שקשה מאד להוציא לגמרי ע"י מברשת וקסמי שיניים (מבית לוי), לכך ישטוף וינקה עם מברשת עד כמה שידו מגעת.
• כלי כסף כגון גביע, יש להכשירם [אף שעיקר תשמישן בצונן]. ואם יש בהם חריץ בקפל שבסמוך לשפת הכוס או ברגל – ינקה שם היטב. (מבית לוי)
• טבעות הנשים: מצוי מאד שנגעו בחמץ חם ממש, לכן ינקן היטב בכל חריציהן, ויגעילן (הגרי"מ שטרן). ולא יחזרו לענדן לאחר ההכשרה עד אחר זמן ביעור חמץ (הגעלת כלים – כהן).
• שולחן שאוכלים עליו בלא מפה, צריך להכשירו. לשפוך מים מכלי שמימיו רתחו כדין להגעלה כדין בשפיכה על השולחן. אם חושש שיתקלקל, ינקה השולחן היטב ויכסה בכיסוי אטום שאינו מעביר רטיבות, כגון ניר אלומיניום (מבית לוי).
• כסא תינוק צריך לנקות היטב בכל המקומות, ועל מגש האוכל יערה מים רותחים, ויכסה בכיסוי אטום וחזק שלא יקרע בימי הפסח (נטעי גבריאל).
• השוכר חדר או רכב באמצע ימי הפסח, צריך לוודא שנבדק המקום מחמץ, ואם לא נבדק יבדוק בפסח. אם ביטל החמץ קודם חג הפסח – אינו מברך על הבדיקה, ואם לא ביטל החמץ יברך על הבדיקה. בבודק ביום אין צריך נר, ובלילה צריך נר או פנס ברכב (שו"ע תל"ה משנ"ב ס"ק ג').
• אדם שיש לו נכס להשקעה ואינו מושכר, או דירה שעדיין לא גר בה, צריך לזכור למוכרם במכירת חמץ.