"מריחים את פסח באוויר"
ימי הפסח מתקרבים וכל האווירה בבית רבן של ישראל שליט"א, משתנה לקראת סיום לימוד כל התורה כולה בערב פסח, מתוך התרגשות רבה.
ימי הפסח מתקרבים וכל האווירה בבית רבן של ישראל שליט"א משתנה. בליל שבת קודש רבינו שליט"א קם ללימודו בלילה ואמר: "בערב פסח צריך לסיים את הש"ס" וחזר על כך שוב בניגון. רבינו שליט"א מתחיל להתרגש, ללא גוזמה, וממתין לערב פסח בו הוא זוכה לעשות שוב סיום על כל התורה שבעל פה. כשרבינו לומד סדר טהרות מדי שנה בתקופה זו, מתבטא: "כבר מריחים את פסח באוויר".
אצל רבינו שליט"א כל התקופות בשנה נמדדות לפי סדרי לימודיו. פעם אחת בלומדו מסכת גיטין אמר: "אני כבר מריח את ראש השנה". את מסכת קידושין מסיים בערב ראש השנה וקורא לזה סיום חצי ש"ס, ואת הש"ס כולו, יחד עם כל התורה כולה, מסיים בערב פסח.
סיום על כל התורה כולה
הסיום על כל התורה כולה בערב פסח מדי שנה, כולל בסייעתא דשמיא: ש"ס בבלי, ש"ס ירושלמי, כולל תוספתא, כל הנ"ך, כל הרמב"ם וכל השולחן ערוך. בנוסף לכך מסיים רבינו את המכילתא על חומש שמות אותו הוא לומד בלימודיו השבועיים של הפרשה בספר שמות; כמו כן את הספרא, תורת כהנים על חומש ויקרא והספרי על חומשים במדבר ודברים.
כשהרבנית ע"ה ראתה עד כמה יבלחט"א רבינו שליט"א מתמודד עם זה בכל שנה, אמרה: "הכל אני יכולה לעזור והכל עוזרת לך ב"ה, אבל דבר אחד אני לא יכולה לעזור, לסיים את הש"ס"
"גניבת" זמן מהשינה ובין הסדרים
פרט מאוד מעניין שחשוב לדעת: הסיום על התורה כולה שנלמדת ע"י רבינו שליט"א הוא על לימוד בזמנים שאינם זמנים, בנוסף לסדרי הלימוד העיוניים הקבועים של רבינו שליט"א לאורך כל היום. רבינו שליט"א יגע כל ימיו בעומקה של תורה בלימודיו העיוניים, בחיבור הספרים העצומים שלו כפי שכל בית ישראל יודע ובכתיבת מכתבים בכל התלמוד. כל החזרות שרבינו קורא להם 'לימוד החובות' נלמדים ב"גניבת" זמנים.
באמצע הלילה קם רבינו שליט"א וגונב מהשינה שלו ולומד רוב הזמן את הלימודים האלה. באופן עקרוני, כל סדרי הלימוד במהלך היום מתנהלים סביב הלימודים שרבינו שליט"א לומד בעיון. אולם מגיל צעיר הציב לעצמו רבינו את השאיפה והמטרה העצומה לחזור כל שנה על כל התורה וזאת על ידי "גניבת" זמן שהוא לא זמן. כבר בשעה תשע בבוקר, כשרבינו שליט"א היה הולך כל השנים ללימודיו בכולל חזון איש, וכך כיום שמקיים את סדרי הלימוד בביתו, רבינו כבר אחרי לימוד כל 'חובותיו' לאותו היום. מדוע נקרא שמם 'חובות' שאלתי את רבינו שליט"א, מדוע נקרא שמם של לימודיו אלו 'חובות', ואמר לי שכך אבא )מרן הסטייפלער זיע"א( היה קורא
לזה: "גם לאבא היו את החובות הלימודיים היומיים שלו וקרא לזה 'חובות', אז גם אני קורא לזה 'חובות'".
לא פעם ראיתי אנשים נכנסים לרבינו שליט"א ובוכים שיש להם חובות. רבינו אומר להם, "גם לי יש חובות". יהודי אחד הציע שמוכן להחליף עם רבינו את החובות… אמר לו רבינו שליט"א: "יותר קשה החובות שלי".
שאלתי את רבינו שליט"א מאיזה גיל החל בלימוד חובותיו ואמר לי: "התחלתי בגיל שבע עשרה וגם אז הכל נעשה במחטפים", הכוונה, בנוסף לסדרי הלימוד בישיבה אותם למד כרגיל. מרוב שקידתו וניצול הזמן של רבינו שליט"א בלימוד בהתמדה כה גדולה, הצליח לעשות הכל".
רבינו שליט"א הרשה לעצמו לעשות זאת משום שהרגיש שכבר למד היטב את הש"ס ולכן יכול לערוך כאלה חזרות, אולם רבינו שליט"א אמר לי מספר פעמים: "אדם רגיל אין שום תועלת שילמד כך. זכיתי ב"ה כל כך הרבה ללמוד את הש"ס טוב, אז אני יכול לעשות כאלה חזרות".
עוד סיפר לי רבינו שליט"א, שכאשר החל בלימוד חובותיו אלו במטרה לסיים את כל התורה כולה מדי שנה, "ניסיתי שנה ראשונה, לא הלך. אמרתי, לא נורא, נעשה פעם שניה. ניסיתי שנה שניה, גם לא הלך. שנה שלישית כבר הצלחתי ב"ה".
סדר הלילה והיום
סדר היום של רבינו שליט"א בלומדו את התורה כולה: רבינו קם לאחר חצות לילה ואומר תיקון חצות. לאחר מכן לומד דף בזוהר. במשך כל השנים החביא את לימודו זה ואף אינו לומד זאת בפני בני אדם. לאחר לימוד הזוהר אומר פרק תהילים. לאחר מכן לומד פרק בנ"ך לפי המסורה, כתוב בכתב ידו איך הפרקים לפי המסורה. לאחר מכן לומד שלושה דפים שולחן ערוך אורח חיים לפי סדר המשנה ברורה. לאחר מכן לומד שלושה פרקים ברמב"ם. לאחר מכן לומד חמישה דפים בשולחן ערוך. לאחר מכן לומד שמונה דפים ש"ס בבלי וכשמסיים פרק לומד את התוספתא על זה. כנגד הדפים של הבבלי לומד רבינו את הירושלמי. כאשר לומד ממשנה למשנה בבלי, משלים כך את הלימוד בירושלמי.
בנוסף, בערב שבת לומד רבינו מכילתא על שמות, תורת כהנים על ויקרא וספרי על במדבר דברים, לאחר שלומד כל סדר הפרשה עם רש"י. את כל הלימודים הללו שנעשים בשעות לא שעות, בנוסף לסדרי הלימוד העיוניים בכל שעות היום, מסיים רבינו שליט"א מדי שנה בערב פסח.
בשנים עברו הייתה לרבינו קביעות ללמוד בכל יום ספרי קבלה והיה מסיים בכל שנה את הספרים "פרי עץ חיים" לרבי חיים ויטאל זצ"ל וספרי בעל ה"לשם".
"חטיפות"
יש דבר שנקרא בבית "חטיפות". יכולים לומר: "היום זה יום של חטיפות". אף פעם לא הבנתי מה זה. רבינו שליט"א לומד כל יום שמונה דפים בתלמוד בבלי. אולם מה קורה כאשר מסכת מסתיימת כשלימוד החלק היומי אינו סוגר בדיוק שמונה דפים? כלומר, המסכת כולה אינה מתחלקת לשמונה דפים עבור כל יום, אלא ליום האחרון יש, לדוגמה, חמישה דפים בלבד. רבינו סיגל לעצמו סדר, אין דבר כזה פחות משמונה דפים, ובמקרה כזה מקדים את לימוד חמשת הדפים וסיום המסכת ליום קודם, כך במקרה כזה יוצא שביום אחד לומד רבינו י"ג דפים. יש מקרים שנותרים בסוף המסכת שבעה דפים וכך יוצא שרבינו לומד ביום אחד חמישה עשר דפים.
יום כזה נקרא בבית רבינו "יום של חטיפות" ולמחרת מתחיל רבינו בלימוד המסכת החדשה שמונה דפים כמדי יום.
הביא לדפוס: הרב ישראל קוטלר
(מגזין 'במה' bama.org.il)
