אחד הדברים הקבועים שמרן שליט"א מעורר תמיד עליהם לבני התורה – הוא ענין כתיבת חידושי תורה והדפסת ספרים. אין ספור פעמים הורה למקורביו – ואף לשאינם כאלו – "תכתוב ספר!" פעמים סתם כבקשה ועצה ופעמים כסגולה – בעיקר בשביל לזכות לזש"ק. וידועים לנו מופתים רבים של אנשים שנושעו לאחר שהדפיסו ספר כהוראת מרן שליט"א.
אין לתאר את גודל שמחתו וקורת רוחו של מרן שליט"א בקבלו לידיו ספר חדש, ואין זה משנה במה עוסק הספר. לא פעם ניתן להבחין כיצד בסוף קבלת הקהל, לאחר שעברו עשרות אנשים ויותר, דבר שמעייף גם אנשים צעירים… והנה נכנס יהודי עם ספר חדש שהוציא לאור ומעניקו למרן, מיד נשפכת נהרה של שמחה על פניו – "ספר חדש!", ובנחת רוח מעיין מרן ארוכות בספר ושוכח מחולשתו…
הדברים אמורים כהקדמה לשאלה אותה נשאל מרן שליט"א השבוע.
אל חדרו של מרן שליט"א נכנס ת"ח אחד, ממקורביו של אחד מגדולי ראשי הישיבות זצ"ל שהסתלק לעולמו בשנים האחרונות, ושאל: אותו ראש ישיבה זצ"ל השאיר אחריו כתבים בלימוד וכן יש כתבי תלמידים רבים מחידושיו, ויש שרוצים להוציאם לאור עולם לתועלת הציבור, אך בניו מתנגדים לכך בטענות שונות. אמנם אמם האלמנה מאוד מעוניינת שיוציאו את כתביו לאור. מה לעשות? למי לשמוע, לאמא או לבנים?
מרן שליט"א נענה והשיב בתוקף כי אין לבנים בעלות על תורת אביהם ועל שיעוריו, ובוודאי כאשר האלמנה רוצה להוציא את זה כספר, ואם אין לבנים טענות מוצדקות של ממש, בוודאי שצריך להוציא את חידושיו של רה"י זצ"ל, ויהיה גם לתועלת לעילוי נשמתו בגנזי מרומים.
התפרסם ב'טליושר' 6881* – קו התוכן של ארגון 'ארחות יושר'
1/142