האם מותר לתת עלייה לתורה לאדם שלא צם ?

ג' ניסן תשפ"א- סימן תקס"ו- סעיף ו'- סימן תקס"ז- סעיף א'
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

מדוע עומדם שני אנשים ליד הש"ץ באמירת הסליחות בתענית?מתי אין נשיאת כפיים במנחה בתענית? ומה הדין באופן שאדם רוצה לטעום מאכל בתענית?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תענית במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקס"ו סעיף ו' –  סימן תקס"ז סעיף א']

עלייה לתורה למי שלא מתענה

כותב השולחן ערוך, יש מי שאומר, שאדם שלא צם, אסור להעלות אותו לתורה, וכל זה דווקא במנחה, אבל בשחרית, מותר להעלות אותו לתורה, ואף על פי שהקריאה הזו היא קריאה של תענית, בכל זאת, מכיוון שהקריאה בתורה של שחרית היא לאו דווקא בגלל התענית, שהרי גם בלי תענית קוראים בתורה בשני וחמישי, לכן דווקא במנחה אסור להעלות לתורה מי שלא מתענה, אבל בשחרית מותר להעלות אותו, אלא אם כן התענית היא באמצע השבוע ולא בשני וחמישי, שאז הקריאה בתורה בשחרית היא בגלל התענית, ואז מעלים לתורה רק מי שמתענה, ויש מהאחרונים שחולקים וסוברים, שגם כשהתענית בשני וחמישי, מכיוון שקוראים קריאה של תענית, לא מעלים לתורה מי שלא מתענה, אבל אם כבר קראו לתורה בשני וחמישי  למי שלא מתענה, לכולי עלמא יעלה, ומוסיף המשנה ברורה, שאפילו שהוא צם כרגע, אבל אם אין בדעתו להשלים את התענית, אסור להעלות אותו לתורה לפי שיטה זו.

עליית כהן שאינו מתענה

אם הכהן אינו מתענה, ואם יקראו בתורה לישראל הרי יש חשש שיאמרו שהוא פגום, הדין הוא, שהכהן ייצא מבית הכנסת, ויעלו לתורה ישראל שמתענה, ואם אינו רוצה לצאת, לא יקראו לכהן לעלות לתורה, ואין כאן חשש של פגם, כיוון שיודעים שיש בני אדם שלא רגילים להתענות, וממילא יאמרו, שהסיבה שלא מעלים אותו לתורה, היא משום שהוא לא מתענה, וכל זה לעניין תענית בה"ה וכדומה, אבל בתעניות הכתובים שכולם מתענים מלבד החולים, יש פגם בכך שהכהן לא ייצא מבית הכנסת, ולכן צריך לצאת מבית הכנסת, וכל זה כשאין כהן אחר בבית הכנסת, אבל אם יש כהן אחר, פשוט הדבר שאינו צריך לצאת, ואם חושש שמא יקרא לו לעלות לתורה, יאמר לחזן שלא יקראו לו, ובדיעבד אם קראו לתורה במנחה לאדם שאינו מתענה, יש דעות בין הפוסקים האם יעלה, יש מחמירים בזה משום חשש ברכה לבטלה, שהרי קריאה זו נתקנה בשביל המתענים, והפוסקים המקילים במנחה שאפשר לקרוא לתורה גם למי שלא מתענה, סוברים, שהברכה היא מפני כבוד הציבור, לכן, גם מי שלא מתענה יכול לעלות לתורה, ולכן, אדם שאינו מתענה, צריך להיזהר מאוד שלא להיות בבית הכנסת כדי שלא יקראו לו, ולא יכנס לספק ברכה, ובדיעבד, אם קראו לו והוא איש תלמיד חכם, וקרה לו אונס שמחמתו לא התענה בתענית ציבור, וקשה לו לומר להם שלא התענה כדי שלא יהיה חילול השם בדבר, נראה שיוכל לסמוך בשעת הדחק על המקילים הסוברים שאפשר לעלות לתורה, ויעלה.

עמידת שני אנשים ליד הש"ץ באמירת הסליחות בתענית

בתענית ציבור יעמדו שני אנשים ליד השליח ציבור משני צדדיו, ויאמרו איתו את הסליחות, ולומדים זאת ממשה רבינו, שנאמר, 'ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד', אבל היום אין צריך להקפיד בזה, משום שכולם אומרים סליחות עם הש"ץ.

נשיאת כפיים בתענית

כל תענית ציבור יש בה נשיאת כפיים במנחה, חוץ מיום הכיפורים, אבל בגלילות אלו נוהגים לישא כפיים רק ביום טוב, אבל אומרים 'אלקינו ואלקי אבותינו'.

טעימה מאכל בתענית

אדם השרוי בתענית, יכול לטעום עד כדי רביעית, ולא יבלע אלא יפלוט, כיוון שאם הוא בולע, אפילו במשהו אסור, וביום הכיפורים ובתשעה באב, אסור אפילו לטעום, ויש מחמירים בזה בכל תענית ציבור, וכך נוהגים.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

2/185
דילוג לתוכן