מתי אסור לומר סליחות וי"ג מידות? │ האם מותר לאדם לאכול כשהוא נמצא במקום שמחמירים להתענות תענית בה"ב?│ ובמה צריך הבעל קורא להיזהר בקריאת התורה בתענית ציבור?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תענית במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקס"ה סעיף ה' – סימן תקס"ו סעיף א']
אמירת י"ג מידות וסליחות ביחידות
מכיוון שי"ג מידות הם דבר שבקדושה, אסור לומר אותם בפחות מעשרה, ולכן, אסור ליחיד לומר י"ג מידות דרך תפילה ובקשת רחמים, אבל מותר לו לאומרם דרך קריאה בתורה בעלמא, בתנאי שיאמר אותם בניגון וטעמים, וכן, יחיד לא אומר סליחות בעלמא, והאחרונים תמהו, מדוע אסור ליחיד לומר סליחות, והרי זה רק תחנונים ? ולכן הסכימו, שיחיד יכול לומר סליחות בלי י"ג מידות.
אמירת 'האדרת והאמונה'
אומרים 'האדרת והאמונה' בציבור רק ביום הכיפורים, אבל יחיד יכול לומר זאת כל השנה, כמו כן, אין לומר סליחות וי"ג מידות לפני חצות לילה, חוץ מיום הכיפורים שאומרים אותם לפני חצות.
אדם המפרסם עצמו שמתענה
אדם שמתענה, ומפרסם את עצמו לאחרים שהוא התענה בכדי להתגאות, נענש על כך, אבל אם באים ושואלים אותו האם הוא מתענה, מותר לו לומר את האמת, כיוון שלא עושה זאת כדי להתגאות, וגם בזה עדיף שיענה לשואל שאינו מתענה, כדי שלא להתגאות בעצמו, אבל אם מפצירים בו לאכול, ואין לו תירוץ לנמק מדוע הוא לא אוכל, מותר לו לומר שהוא מתענה, ופשוט, שכל הדין הזה אמור רק בתענית שהאדם מקבל על עצמו, אבל בתעניות הקבועות והוא נמצא במקום שמקילים בהם, מצוה לפרסם שהוא מתענה, כדי שילמדו ממנו שלא לזלזל בתעניות, וכן להפך, אם הוא נמצא במקום שהעולם מחמירים על עצמם להתענות אפילו תענית בה"ב וכדומה, והוא אינו יכול להתענות מפני חולשתו, לא יאכל בפרהסיא לפני כולם, אלא רק בצינעה.
תפילת 'עננו'
שליח ציבור אומר עננו בתענית ציבור בין ברכת 'גואל ישראל' לבין ברכת 'רפאנו', וטעם הדבר שאומר זאת דווקא שם, משום שנאמר בפסוק, 'ה' צורי וגואלי', וסמוך לזה נאמר, 'יענך ה' ביום צרה', לכן סמוך לגואל ישראל אומרים 'עננו ביום צום תעניתנו', וחותם בה, 'העונה לעמו ישראל בעת צרה', ומביא המשנה ברורה, שבסידורים שלנו כתוב, 'העונה בעת צרה', וכן העיקר.
קריאת התורה בתענית
בתענית ציבור קוראים בתורה 'ויחל משה' בשחרית ובמנחה, בין כשחלה התענית בשני וחמישי, ובין כשחלה בשאר ימים, וכן מפטירים במנחה 'דרשו ה' בהמצאו', אבל בשחרית לא מפטירים, מלבד בתשעה באב שקוראים בשחרית 'כי תוליד בנים', ומפטירים בירמיה 'אסוף אסיפם', ורק במנחה של תשעה באב קוראים בתורה כבכל תענית ציבור, וקוראים בתורה אפילו בתענית שחלה בערב שבת, ואם מתענים בראש חודש, קוראים בשחרית בפרשת ראש חודש, ובמנחה קוראים בשל תענית.
פסוקים שאומרים הקהל בקריאת התורה בתענית
מה שהקהל אומרים בקריאת התורה את הפסוקים, 'שוב מחרון אפך' דרך בקשה, וכן 'ה' ה' ק-ל רחום וחנון', האדם שעולה לתורה וכן החזן, לא יאמרו אותם יחד עם הקהל, אלא לאחר שסיימו הקהל, קורא החזן עם העולה לתורה, וראוי להיזהר שהש"ץ ימתין עד שיסיימו כולם לומר את הפסוקים הנ"ל, ואחר כך יתחיל לקרוא, כדי שישמעו כולם את הפסוקים האלו מתוך ספר התורה.
בתעניות שקבועים לכולם, במקום לקרוא בפרשת השבוע בשני וחמישי, קוראים מענייני הצום, דהיינו 'ויחל משה', אבל בתעניות שאינם קבועים, קוראים פרשת השבוע, ולא קוראים 'ויחל משה'.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א