אנו עומדים עתה בימים שבין שמחה לשמחה. בין שמחת ימי הפורים שעברו עלינו לטובה ובין שמחת חג הפסח הבא עלינו לטובה. זה הזמן להתעורר ולהתחזק בחשיבותה וכוחה של שמחה של מצוה.
הרב מאיר וסרצוג מחיפה, מחה"ס 'מראה השולחן' ו'אמא של תורה', משגר אלינו סיפור מפעים ששמע מכלי ראשון.
*
סַפֵּר לי כיצד חזרת בתשובה? הפצרתי באותו 'בן עליה' הדר בשכונתי – אשר אור שמחת התורה נסוך היה בתמידות על פניו – כאשר נודע לי כי איננו 'דתי מבית'.
"צריך זמן בשביל זה", השיב. "איזו הזדמנות מיוחדת…"
ובסוף היא הגיעה.
"היה זה זמן מה לפני מועד גיוסי לצבא", פתח את סיפורו. "רציתי להספיק 'לראות עולם' עוד טרם שנות הצבא העומדות בפתח. נסעתי לארה"ב לראות את 'אמריקה' – ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. ואכן חרשתי את אמריקה הגדולה לאורכה ולרוחבה, החל ממפלי הניאגרה, דרך גורדי השחקים במנהטן, וכלה בבית הלבן ושדרת המוזאונים – שבעיר הבירה 'ושינגטון'.
"לפתע אני רואה כי התארך הזמן מהצפוי, וימי חגי תשרי עומדים בפתח – ר"ה, יום כיפור, סוכות. לא נעים לחגוג אותם בבדידות עם תרמיל על הגב. נזכרתי בקרובי משפחה רחוקים הדרים בעיר לייקווד שבמדינת ניו-ג'רסי, יהודים מסורתיים עם לב יהודי חם. יצרתי עמם קשר.
"'תבוא, בשמחה! יש בייסמנט גדול מיוחד לאורחים'. באתי, הכנסת-האורחים הייתה בנוסח אמריקאי על כל המשתמע. כל מה שהיה עלי לשלם, זה לשמוע קצת תקיעות בר"ה, 'כל נדרי' ביום כיפור, וכן על זה הדרך.
"והנה הגיע יום שמחת תורה. אומר לי המארח: 'תשמע, להיות בשמחת תורה בלייקווד ולא לבקר בהיכל הישיבה, לראות אלפי בחורים שמחים עם התורה – זו החמצה!'
"טוב, מה לא עושים כשבעל הבית – המארח, מבקש בקשה צנועה שכזו?
"וכן, שם אירע ה-מ-ה-פ-ך! שמחה כזו לא ראיתי מחיי. הבחורים שיתפו אותי בריקודים, ואף נתנו לי רקע על תוכן השירים – 'ברוך הוא אלוקינו שבראנו לכבודו', 'אין אדיר כה", 'אשרי העם שככה לו אשרי העם שהשם אלוקיו' וכו' וכו'. מה אומר ומה אדבר, נכנסתי בשעות הבוקר להיכל הישיבה, ויצאתי רק בשעות הערב. לא יכולתי לעזוב את הריקודים לרגע.
"אינני יודע להגדיר מה קרה לי שם בדיוק, אך ה'לב' שלי נפתח לראשונה בחיי. הרגשתי עמוק עמוק בפנים שמחה עצומה, שמחה על שיש לי 'נשמה קדושה', שמחה על שאני 'יהודי', שמחה שיש לי 'אבא בשמים'. הבנתי שהחיים שחייתי עד עכשיו הם הבל הבלים. נהייתי לאדם אחר.
"בסופו של יום, ברור היה לי כשמש בצהרים שלצבא אינני חוזר, אלא הישר לישיבה, לחבוק את התורה הקדושה, את אבא שבשמים, כל השנה, לא רק בשמחת תורה.
"כך עשיתי, כך בניתי את ביתי, וב"ה זוכה אני כיום להיות מלמד של תינוקות של בית רבן".
מי היה מאמין. בעל תשובה ללא סמינר, ללא רב, ללא הרצאות – הכל בזכות שמחת התורה בהיכלה של ישיבת ליקווד!
זו כוחה של שמחה של מצוה.