מעשה מדהים סיפר לי הרה"ג רבי ישעיה אפשטיין שליט"א, כפי ששמע מרבינו רבן של ישראל שליט"א. מרן שליט"א סיפר, שכאשר הכינו נוסח מצבה של תלמיד חכם מופלג וצדיק עובד ד' שחלה ונפטר בגיל צעיר רח"ל, היה כתוב שם 'הצדיק', והראו את הנוסח לאביו, מרן הסטייפלער זיע"א. אמר מרן הסטייפלער: "אנחנו יודעים מי זה צדיק? אנחנו יודעים מה נקרא צדיק?" הוא לא הסכים לנוסח ומחק את המילה 'צדיק'.
"דברים לא נכונים מזיקים לנשמה"
כאשר שמע את הסיפור הגאון רבי יצחק שאול קניבסקי שליט"א, הוסיף מעשה נפלא: על המצבה של ציון מרן החזון איש זיע"א כתוב: "מרן הגאון החסיד". כשנפטר מרן הסטייפלער זיע"א הכינו נוסח למצבה וגם שם כתבו: "מרן הגאון החסיד". הביאו את הנוסח בפני בנו יבלחט"א רבינו שליט"א, אשר הורה למחוק את המילה "החסיד". שאלו את רבינו שליט"א מדוע למחוק? השיב: "אבא יקפיד שכתבו עליו כמו על החזון איש, הוא לא ירצה את זה".
יש עוד סיפור מאוד מעניין על צדיק גדול מאוד מתמיד עצום שלאחר שנפטר הביאו את הנוסח שהכינו לכתוב על המצבה שלו בפני מרן הסטייפלער זיע"א, ובתחילתו היה כתוב: "לא פסיק פומיה מגירסיה". הוא באמת היה מתמיד גדול מאוד באופן נפלא. שאל מרן הסטייפלער זיע"א: "המודיע הוא היה קורא?" באותם ימים טרם הוקם "יתד נאמן". אמרו למרן זצוק"ל: "כן". הסטייפלער מחק את המילים הללו ואמר: "איך אפשר לכתוב לא פסיק פומיה מגירסיה?" הוא לא היה מוכן.
פעם הביא מישהו לרבינו שליט"א נוסח למצבה שהכינו על בן משפחתם. רבינו שליט"א הביט ואמר: "מדי הרבה שורות. למחוק".
הוסיף על כך רבי ישעיה אפשטיין שליט"א שרבינו שליט"א אמר לו: "תדע לך שאומרים דברים על נפטר והם לא נכונים זה מזיק לנשמה שלו".
אמר לי בנו, הגאון רבי יצחק שאול שליט"א, כי כל ימיו של רבינו שליט"א אפשר לראות את הזהירות הנוראה משקר ומחנופה, רבינו כל כך לא מגזים בתארים, לבחור הוא כותב 'מר', לאדם נשוי הוא כותב ר', כל כך מתרחק מדברי חנופה וכתיבת דברים שאינם נכונים, מידת האמת ממש נר לרגליו.
בעניין זה סיפר נכדו נאמן ביתו הרה"ג ר' יעקב ישראל שליט"א, כי יום אחד נכנס למעונו של רבינו שליט"א אדם נכבד מאוד, ידוע ומפורסם בציבור והציגו אותו כאדם חשוב בפני רבינו שליט"א. תוך כדי דיבור אמר רבינו: "כל יהודי הוא יהודי חשוב".
"לא להחניף כלל וכלל"
סיפרה לי הרבנית הצדקת מרת בת שבע קניבסקי ע"ה: יום אחד חזרה אחת מהבנות מבית הספר, כשהייתה בכיתה ג', עם פתק מהמורה בו היא כתבה: היות והילדה מצטיינת בכל הלימודים אבל היא שקטה ולא מספיק מתערבת, איך לתת לה ציונים בתעודה?
הרבנית סיפרה שהיא לא יודעת מה קרה פתאום, אבל רבינו שליט"א ראה את הפתק, לקח פיסת נייר שהיתה לידו וכתב: "נא לתת לבתי את הציונים שמגיע לה ולא להחניף לה כלל וכלל". הוא קיפל את הפתק ואמר לבתו להכניס לכיס ולא להוציא את הפתק עד שתביא אותו למורה.
הרבנית אמרה לי שהרגישה הרגשה לא טובה, מכיוון שרבינו שליט"א רשם את הדברים בלא הקדמה לכבוד המורה וכו' כפי שהיא הייתה רושמת. אגב, המורה הזו הייתה אשתו של הגאון רבי יוסף פרידלנדר זצ"ל, אחיו של מרן הגאון רבי חיים פרידלנדר זצ"ל.
בהזדמנות הראשונה שפגשה את המורה, ניגשה אליה הרבנית להתנצל על הפתק. אמרה לה המורה: "הפתק שקיבלתי והכי נהניתי ממנו, היה הפתק הזה שראיתי כמה מידת אמת יש בו".
אחרי שנפטרה המורה ע"ה, סיפרו ילדיה שהיא שמרה את הפתק הזה אצלה עד סוף ימיה, היא כה נהנתה ממנו ואמרה שלא קיבלה מעולם פתק עם כזו מידת האמת.
"היום יש בכלל מסירות נפש?!"
נחתום במעשה שמתקשר עם מרן הגר"ח פרידלנדר זצ"ל לגבי נוסח המצבה שלו, אשר בעניין זה התחלנו את המאמר המיוחד העוסק במידת האמת. סיפר לי הגאון רבי נחמיה פרידלנדר שליט"א, שכאשר הכינו את נוסח המצבה של אביו מרן הגאון רבי חיים פרידלנדר זצוק"ל, היה כתוב 'הצדיק'. הביאו את הנוסח בפני רבן של ישראל מרן הגראי"ל שטינמן זצוק"ל, הוא תפס את ידו של רבי נחמיה, שהיה מאוד קרוב אליו, ואמר לו: "אתה יודע מה זה צדיק! אתה יודע מה זה צדיק! ח"ו, אביך ודאי היה צדיק!! אתה יודע מה זה לכתוב צדיק! תשמע בקולי, תמחק את זה"…
אצל מרן הגראי"ל שטינמן זצוק"ל היו מעשים כאלה בלי סוף, אפשר לכתוב על כך שעות על גבי שעות. אני נזכר כמו עכשיו במעשה שהיה עם נוסח שהביאו בפניו על אדם שנפטר, ובאחד התארים נכתב שהיה בעל "מסירות נפש". מרן זצוק"ל נזדעק ואמר: "מסירות נפש? מסירות נפש זה אברהם אבינו! לכתוב על אדם בדורנו מסירות נפש? היום זה רק מסירת 'מותרות'"… רבינו זצוק"ל לא הסכים לחתום על המכתב הנ"ל עד שמחקו את המילים הללו.
יש בכך מעט ללמד אותנו בגדר 'לשבר את האוזן' על מידת האמת של גדולי ישראל והלוואי שנזכה להידבק בזה.
הביא לדפוס: הרב ישראל קוטלר
('במה' bama.org.il)