"בליל פורים נהגו חסידים ואנשי מעשה להיות ערים כל הלילה ולעסוק בתורה וכן ראוי לכל אחד לנהוג, ולכן מה טוב ומה נעים אם יתאספו קבוצות קבוצות לעסוק בתורה בליל פורים. וצריכים התעוררות גדולה בזמן הזה, כדי שנזכה להארת מרדכי הצדיק, ואיך אפשר לקבל הארה זו מתוך שינה, אלא רק אם יעסוק בתורה בליל פורים בכל כוחו וינדד שינה מעיניו" (ספר 'מועד לכל חי' למהר"ח פאלאג'י זצ"ל)
***
נורא, למתבונן!
אמרה עממית נפוצה בפי רבים: "לא כל יום פורים!"
אכן, מדוע??
למה באמת לא כל יום פורים??
יקרתו ויחודיותו של יהלום ושכית חמדה, היא כגודל נדירותו!!! יום הפורים אשר השווהו חז"ל הקדושים ברוח קדשם ליום הכיפורים וליום שניתנה בו תורה, וצדיקי כל הדורות שיברו את אזנינו, כי עיצומו של יום מרומם ומנשא את כל אדם באשר הוא – לפסגות טמירות נעלות ונעלמות, הוא אכן יום נשגב ביותר – אחת בשנה!! אך בהגיע תור יום הפורים עצמו, עלינו להיות נזכרים ונעשים בכל תוקף כי: "לא כל יום פורים!"
רגע אחד ביום הפורים – שווה ערך לרגעים רבים ועצומים בזמנים אחרים! כל דקה – יהלום !! כל רגע – פנינה !! "כי אם החרש תחרישי בעת הזאת…" אם חלילה וחס נחמיץ את הרגע, חלילה איבדנו הכל! שומה עלינו להיערך כדבעי, להכין עצמינו בדעת ובמעש, לרדות בקצה המטה מיערת הדבש, ולטעום מנועם צוף העסיס. לדלות מפי ספרים וסופרים, שביבי ניצוצי אורה מהשלהבת היוקדת בכבשונם הלוהט, לאמור זו הדרך בה ישכון אורה, זו הדרך לכו בה!
רק בהכנה דרבה כראוי, נוכל 'לעשות כדבר ממוכ"ן', להשכיל לנצל עד תום, להתעלם מכל הסחות- הדעת המצויות לרוב, להתעלות מעל כל צלילי הרקע הרועשים מקול ההמון החוגג, לחשוף את טוהר פני-היום האמיתיות שמאחורי שלל המסכות הססגוניות, להיכנס בעמקי בתי גוואי, להסתער על אוצרות הרוח האדירים הפתוחים רק כעת -לרווחה, כדת של תורה, בשמחה עצומה וששון אין קץ – שמחה של מצוה, המטהרת, מזככת, נוקבת ויורדת עד השיתין, ומעלה את האדם טפחיים מעל גבי קרקע, ולמלא את אוצרותינו במידה גדושה מהשפע העצום הנשפע ללא גבול ומידה. עדי נזכה להטות אוזן לבת -קול היוצאת ומפוצצת בראשי ההרים: "מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עוד ותעש". ולנו תהא 'אורה ושמחה וששון ויקר'. "וכעשותך נוראות באותן הימים, איתנו הפלא תשועת עולמים".
***
זמן לפעול בו ישועות
"בפורים איתא מהגאונים והובא בלשון הטור שיאמרו תחנון בפורים. וז"ל הטור: "כתב רב עמרם ז"ל מנהג בשתי ישיבות ליפול על פניהם בפורים, כיון שהוא יום נס ונגאלו בו, צריכין אנו לבקש רחמים שיגאלנו באחרונה כבראשונה, ובתשובה מצאתי שאין נופלים על פניהם וכן המנהג".
כי מאחר שעשה לנו ה' נסים הרי זה זמן שאפשר לפעול בו ישועות, והוא זמן תפילה, על כן יבקשו בתחנון על הישועה. ורואים שבזמן ישועה אפשר לפעול ניסים, ואף שלהלכה למעשה אין אומרים תחנון, אבל מעלת הזמן הוא באופן זה שאפשר לפעול".
(מילין קדישין)
***
יום הפורים מסוגל להתרפאות בו
כאשר בא יהודי אל הסבא קדישא ה'אהבת ישראל' מויזניץ זיע"א בפורים, וביקשו שיתפלל עבור חולה, אמר לו הרבי זי"ע כי יום הפורים מסוגל לרפואה, שהרי חז"ל (שבת פ"ח.) אמרו: הדר קבלוה בימי אחשורוש, אם כן פורים דומה ליום מתן תורה, והרי מצאנו בתנחומא )יתרו ח( שבקבלת התורה נתרפאו כל החולים, ממילא גם יום הפורים הוא זמן המסוגל להתרפאות בו.
(קדוש ישראל, פרק יד אות נז)