הרה"ג רבי גדליה הוניגסברג
"מה זה מרבים בשמחה? ללמוד הרבה גמרא!"
משלוח המנות שהעניק רבן של ישראל זצ"ל לאביו מרן הסטייפלער זצוק"ל ולמרן הגרא"מ שך זצוק"ל
בבוקר ראש חודש אדר אמר לי רבינו זצ"ל: "היום ראש חודש אדר, משנכנס אדר מרבים בשמחה, מה זה מרבים בשמחה? ללמוד הרבה גמרא!"
לאחר שרבינו זצ"ל אמר לי דבר זה, התעוררתי לכמה דברים מאוד מעניינים מרבינו בעניין פורים.
• • •
רבינו זצ"ל אמר לי שב"טעמא דקרא" על מגילת אסתר יש הרבה הרבה שטיקל'עך. מדוע? "היות ועל פי הלכה לכתוב בפורים זה שאלה, לכן כתבתי רק ענייני המגילה". ומכיוון שבפורים רבינו כותב רק על ענייני המגילה, לכן יותר נותן ליבו בפורים ללמוד על המגילה ומתחדשים הרבה דברים, לכן יש הרבה חידושים במגילה על "טעמא דקרא". אמר לי, יש קונטרס שחיבר ונקרא "בשער המלך", הוא נמצא בספר "שיח השדה", שם כותב רבינו: "סיימתי ליל פורים תשי"ז". משום שמעיקר הדין מותר לכתוב גם בשאר עניינים, אבל בדרך כלל כותב רבינו בפורים רק על ענייני המגילה.
ומדוע כה הזדרז רבינו לסיים את כתיבת הקונטרס בליל פורים? מפני שרצה להביא משלוח מנות לאביו, מרן הסטייפעלר זצוק"ל, לכן הזדרז לסיים בליל פורים. רבינו אמר לי, "היה לי כמה מקרים כאלה ששלחתי לאבא משלוח מנות של חידושי תורה, את הקונטרס הזה 'בשער המלך', קונטרס נוסף ואת ההוצאה הראשונה של הספר 'טעמא דקרא'". רבינו ידע שמשלוח מנות האמיתי של כיבוד אב יהיה חידושי התורה שלו.
רבינו זצ"ל אמר לי, איך נכתב בעל הטורים על התורה? בעל הטורים היה עני מרוד, הוא חשב מה לשלוח לאביו, הרא"ש, משלוח מנות. התיישב בליל פורים וכתב את פירוש בעל הטורים על התורה והביא לאביו הרא"ש משלוח מנות…
לרבינו יש פירוש על שבע מסכתות. בתוך מסכת תפילין הדפיס רבינו קונטרס 'איטר יד', כל ההלכות הקשורות לאדם שמאלי. רבינו אמר שסידר קונטרס זה לאביו, מרן הסטייפלער זצוק"ל, כי היה איטר יד ושלח לו את הקונטרס משלוח מנות. לאחר מכן הכניס רבינו את הקונטרס לתוך מסכת תפילין.
דבר נפלא ומיוחד מאוד סיפר לי רבינו זצ"ל: כשלמד בלומז'א בפתח תקוה: היה לו חבר קרוב, ידיד נעוריו, בשם ר' בערל וינטרוב. מרן הגרא"מ שך זצוק"ל לימד בישיבה והם חשבו איזה משלוח מנות יתנו לו בפורים. החליטו שיושבים וכותבים על כל מסכת שאלה וזאת ישלחו למרן זצוק"ל לכבוד משלוח מנות, וכך עשו. לאחר שסיימו לכתוב את השאלות כתבו למרן זצוק"ל: "לכבוד מורינו ורבינו הגאון הגדול המפורסם מוהר"ר אליעזר מנחם שך בעמח"ס אבי עזרי.
"לכבוד שמחת פורים הרינו מתכבדים לכתוב להדר"ג ומו"ר איזה קושיות ממה שנתקשינו בהם, עד מקום שידינו מגעת, וזה החילונו בע"ה", והם כתבו על כל מסכת קושיה לפי הסדר והגיעו עד מסכת בבא בתרא ובסוף כתבו: "עד כאן היינו מהלכים ונקווה שהדר"ג ישיב לנו ויעמידנו על האמת, ועוד רצינו להאריך אך מפני חובת היום אנו מוכרחים לקצר, וכבוד הדר"ג יחוג שמחת היום בדיצה וחדווה מאת תלמידיו", שניהם חתומים. ראוי לציין שמובא בספר 'סכות לראשי' ח"א עמוד ר"ל, שמרן הגרא"מ שך זצוק"ל מאוד התפעל מכך ומאוד שיבח את הדבר והתבטא שזה היה משלוח מנות שהכי התפעל ממנו.
"לא לוותר בפורים על התפילה בעזרת נשים"
רבינו זצ"ל הוסיף והטעים כי "חלק מהתפילה שלנו שתתקבל, צריך את סיוע של נשים צדקניות בבקשה" • שאלות שהועלו לפני רבינו לקראת מעמד התפילה הגדול ע"י "רינה של תורה" בעיצומו של יום הפורים בביהמ"ד לדרמן
שאלתי הבוקר את רבינו, כידוע מדי שנה בפורים מקיימים "רינה של תורה" מעמד תפילה עצום בבית מדרשו של רבינו זצ"ל לדרמן, כאשר עזרות הנשים בכל קומות בית הכנסת מלאות בנשים צדקניות המגיעות לשפוך שיח חינונים. האם השנה בעקבות המצב (קורונה) לוותר על עזרת הנשים או להשאיר פתוח למתפללות? רבינו הורה לי, "בשום אופן לא לוותר על תפילות עזרת הנשים".
בעניין זה ראוי לציין כי בימים הנוראים בהרבה מקומות רצו לבטל את התפילות בעזרת הנשים מכיוון שלא היה מקום וגבאים ממקומות שונים ממש התחננו האם אפשר לסגור את עזרת הנשים כדי שיוכלו להיות שם מתפללים. רבינו לא הסכים בשום אופן ואמר, "עזרת נשים לא סוגרים".
רבינו הוסיף והטעים כי "חלק מהתפילה שלנו שתתקבל צריך את סיוע של הנשים בבקשה".
• • •
סיפור מאוד מעניין היה בעניין זה לפני עשרות שנים בישיבת פוניבז', בשנה אחת בערב הימים הנוראים עלה צד אולי לסגור את עזרת הנשים מכיוון שלא היה מקום. שאלו את רבינו מרן הגרא"מ שך זצוק"ל שהורה, "בשום אופן לא", והוסיף: "מי בא להתפלל? נשים שבאות לשפוך את הלב, איך אפשר לעשות להן את זה?".
מרן הגרא"מ שך זצוק"ל דיבר על תפילתן של הנשים רבינו זצ"ל הוסיף כי אנו צריכים את תפילת הנשים שתסייע לקבלת תפילותינו אנו.
בעניין כח התפילה המסוגל ביום הפורים והישועות הגדולות להן זוכים ביום גדול זה, הגיד לי מרן הגראי"ל שטינמן זצוק"ל, למה כביכול הקב"ה יותר מרוצה בפורים ומשפיע ישועות כה רבות ביום זה? "היום היחיד בשנה שכל כך הרבה עושים טוב עם השני, מתנות לאביונים, משלוח מנות וגם כתוב שבסעודה יביא עוד אנשים, זה בפורים. הקב"ה כל כך מרוצה, יש לו כזה נחת רוח שעושים טוב עם השני, יש בין אדם לחבירו כזה חזק בעולם, זו עת רצון כזו גדולה שגם הקב"ה משפיע כל כך הרבה".
הדברים הללו מתאימים מאוד לסגולה הנפלאה של רינה של תורה הזוכה לבשר טוב לעם ד' לשמחה וישועה באלפי בתים.
והדברים נפלאים כפי שמעתי ממרן הגראי"ל שטינמן זצוק"ל עשרות פעמים, וכך אמר לי מרן זצוק"ל: "אנשים באים אלי מכל מיני סיבות לחיזוקים, אראה לך משהו, דבר שהכי טוב יכול לעשות לאנשים".
הראה לי רבינו בסידור הגר"א בתפילת שמונה עשרה, בברכת אתה חונן: "המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים, שתי דלתות ברא הקב"ה אחד בלב השמים ואחד בלב האדם וכאשר הקיש בדלת התחתית ורחמיו על הבריות נפתחו דלתות השמים וזהו תשובה שלמה ממטה למעלה וממעלה למטה. אנשים אומרים במה להתחזק? בזה טמון הכל!".
הרי שתפילת רבים והבקשה של איש על רעהו היא הכח היותר נשגב לישועה!
נזכה שהתפילות יתקבלו ויעלו לרצון ביום קדוש ומסוגל זה.
(מגזין במה 128 בקודש פנימה – הרב גדליה הוניגסברג)