הרה"ח ר' שמואל צבי גנץ
על גדלותם ורוממותם של ימי הפורים הבאים עלינו לטובה ולברכה, שח ואמר הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע: "מי נתלה במי, הוי אומר קטן נתלה בגדול (תענית ז') ומדאמרו על יום כיפורים שהוא יום כ-פורים הרי שפורים גדול יותר מיום הכיפורים".
הלא כה שח ודיבר בקדשו הרה"ק הדברי יחזקאל משינאווא זי"ע: יום הכיפורים הוא רק כ-פורים, כי ביום הכיפורים רק הכהן הגדול השיג את הקדושה הזאת, ובפורים יוכל כל איש מישראל להשיג הקדושה הזאת…
הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע אמר: "בפורים אפשר לפעול הכל, כי כבר מבואר בשו"ע (או"ח תרצ"ד): ש'כל הפושט יד נותנים לו'!"… הלך אחד וסיפר את החידוש הזה להרה"ק רבי יצחק מסקווירא זי"ע, נענה רבי יצחק ואמר: "אם כן, היום זה גם זמן תשובה! כי הרי הקב"ה הוא מפושטי יד, שימינו פשוטה לקבל שבים!"…
בשם הרה"ק רבי בונים מפשיסחא זי"ע אומרים: כי גדול יום הפורים מיום הכיפורים, שאילו ביום הכיפורים מצוה לענות את הנפש, ואילו בפורים חייב אדם להתבסם עד דלא ידע, כלום יש עינוי גדול בעולם מחסרון הדעת?…
עוד אומרים בשם הרה"ק מפשיסחא זי"ע, שידוע שפורים כפורים, ומה בכל זאת ההבדל? אלא שבפורים מתחפש היהודי לגוי והריהו שותה לשכרה, ואילו ביום הכיפורים מתחפש הגוי ליהודי, מתעטף בטלית ובא לבית הכנסת…
הקורא את המגילה
ממצוות היום שנצטווינו באותו יום גדול, הינה מצת קריאת המגילה. מצוותה גדולה ורבה היא, אשר שגב ברכותיה והשפעותיה כבר הובאו עלי ספרי רבותינו הקדושים. במאמרינו זה ננסה להביא ילקוט אמרותיהם המעוררות, לצד עבודתם בקודש בעת קריאת המגילה בימי הפורים האלה.
קריאת המגילה – אין חקר לקדושתה ולסגולותיה, כפי שהביא סניגורן של ישראל הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע בספרו הקדוש 'קדושת לוי': "על ידי קריאתה מזדכך עולם הטבע, וסגולתה לקורא שיקבל עול התורה אפילו כשהאדם בגשמיות".
לפנינו נמצא מה שמובא' בס' 'קב הישר' פרק צט אות ו: "ובמדינות פולין ראיתי מנהג הגון, שהן מלבישין כתונת לבן ונקיה ומכנסים לבנים קודם קריאת המגילה, והולכין לבית הכנסת בבגדי שבת ויום טוב". וכ"כ ב'יסוד יוסף' (פרק פ"ב): "ויזהר ללבוש כתונת לבן ובגדי שבת לעת ערב, קודם קריאת המגילה, ולא להמתין עד למחר".
סיפר בהזדמנות הגאון רבי יוחנן הלוי וואזנער שליט"א: ביום הפורים, כד הוי מר חמי בדיחא דעתיה מבשומי דפוריא. התחיל מרן בעל שבט הלוי זצוק"ל לעבור על כל מסכת ומסכת מששה סדרי משנה, ולומר ענין אחד מאותה מסכתא ודברי מוסר הנלמדים ממנה".
תמיד היו מוריקים גדולי ישראל ישועות וברכות, בעת שהטיבו ליבם ביין המשומר. סיפר הגרי"ש אונגר גאב"ד חוג חת"ס זצ"ל 'רשומים בשמך' עמ' נז: "הגה"צ רבי שמעון ישראל פאזען זצ"ל, אב"ד שאפראן, היה נוהג להתאכסן רבות בבית אבי זצ"ל.
"שנה אחת היה ביום הפורים בביתנו. ביום הפורים כשהתאספו שם אנשי הקהילה כולה עם אורחים רבים, והיו ששים ושמחים, היה הרב משאפראן יושב בחצר, והוגה בתורת ה'.
"אח"כ כשהסבו הכל לסעודה, נכנס הרב משאפראן אל החדר, לקח כוסות גדולות מלאות יין, שתה אותן ורשם על הריצפה שמות של רשעים צוררים כמו 'עמלק' ועוד, והחל מפזז ומכרכר בכל כוחו, ותוך כדי היה מוחק את שמות הרשעים, כך היה רוקד במשך שעה ארוכה, עד שצנח ארצה מעייפות, שנגרמה ע"י היין והריקודים הרבים.
"והיה זה פלא עצום, שאחר שינה מועטת ניעור משנתו, והתיישב ללמוד כדרכו כאילו לא היה דבר, עד שהאיר המזרח ועלה השחר".
הרה"ג ר' שלום מאיר וולך שליט"א, הביא פעם סיפור (גליון 'דרשו' ל' שבט תש"פ): באחד הבקרים של יום שגרתי, מצלצל הטלפון בביתו של הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצוק"ל. הרבנית הרימה את השפופרת. ביקשו את הרב. "הוא הלך להתפלל, יחזור בעוד חצי שעה", השיבה. "מדברים מלייקווד, רק רצינו למסור לרב, שאתמול בערב התארס הבחור האחרון מהשישה"… הרבנית לא הבינה מה פשרה של ההודעה. על אילו שישה בחורים מדבר הפונה מעבר לקו? אך הבטיחה למסור את זה לרב. כשחזר, צהבו פניו. הוא נראה שמח במיוחד. הרבנית שאלה, לשמחה מה זו עושה? ורבי יעקב סיפר:
כמה חודשים קודם לכן, ביום הפורים באותה שנה, שהה רבי יעקב זצוק"ל בישיבת לייקווד. הישיבה ערכה 'משתה היין' והתכבדה בנוכחותו. כמובן שהוא הלהיב את הבחורים בדברים ובשירה. בני הישיבה ניצלו את המעמד, ומזגו כמה כוסות כדת היום. הם השתדלו שרבי יעקב גם הוא ייטיב לבו ביין עד דלא ידע.
בטוב לב המלך ביין נגשו שישה בחורים מבוגרים מהישיבה, והצהירו לפני רבי יעקב, שאם הוא יבטיח להם שהם יתארסו בזאת השנה, הם ישיגו סכום כסף שאותו ציפה לאסוף עבור הכוללים שתחת חסותו.
משנכנס יין יצא סוד… רבי יעקב הרהר, ולבסוף הבטיח: "בזאת השנה". וכל הקהל ענה יחד 'אמן'.
כבר למחרת הגיעו אליו ששת הבחורים ובידיהם הכסף. רבי יעקב, שזכרונו מאותם רגעים תחת השפעת הביסום לא היה נהיר, החל להיזכר מה היתה שאלתם ובקשתם ומה הוא הבטיח להם. הוא נבהל ואמר להם: "ראו, את אשר נעשה לא ניתן להשיב, אתם הרי קיבלתם הבטחה. אך היות ואני אינני בוטח בהבטחתי, הבה ונערוך הסכם: אטול מכם את הכסף, אני אניח אותו במקום שמור, בעזר השם אתפלל שההבטחה תקוים. אבל זאת אומר לכם – אם אפילו אחד מכם יישאר בחור בסוף השנה, הרי כל הכסף שבאמתחתי מושב לכם".
"הנה הכסף", אמר רבי יעקב לרבנית, ופנה אל הארון הצדדי בחדרו. "זהו פשרה של שיחת הטלפון שקיבלת אתמול. הבחור השישי בקבוצה התארס, הווי אומר ההבטחה התקיימה, ולכן היה חשוב להם להודיע זאת, כדי שאוכל להעניק את הכסף לאברכי הכוללים".
ב"פורים שפיל" ראה מה שיתרחש כל השנה
בשנים קדמוניות היה נערך "פורים שפיל" ע"י תלמידיו של כ"ק מרן בעל ה'דבר חיים' מנדבורנה זיע"א. ואמרו בשם מרן הסבא קדישא, הצדיק הנודע רבי מרדכי מנדבורנה זיע"א שאמר, שבהצגת פורים רואה הוא מה שיתרחש כל השנה הבעל"ט.
מספר א' מזקני החסידים והתלמידים של מרן ה'דבר חיים' מנדבורנה (הובא בס' כתר מלוכה): "רבינו ה'דבר חיים' זיע"א היה לעיתים מבקש לפני ימי הפורים, שה'שפיל' אשר יציגו בפורים יהיה בענייני השעה. בשנת תשי"ג, החלה להשתולל ברחבי ברית המועצות אחת העלילות הנוראות שידע העם היהודי בדורנו, פרשיה שכונתה 'משפט הרופאים'.
"היו אלו ימי מתח לעם היהודי כולו. הימים ימי שלטונו של העריץ הרשע סטאלין שר"י. התקשורת הסובייטית יצאה בהודעה מסעירה, על חשיפתו של קשר שנקשר על ידי חבורת רופאים, הנמנים ברובם על ארגון יהודי בינלאומי, שביקשו לשים קץ לחייהם של קציני צבא רבים ובכירים, וכבר הצליחו לחסל שניים מהם. רבים מהנמנים על ההנהגה הסובייטית ידעו שזו עלילת שווא, עוד אחד מתכסיסי מלחמת החורמה ביהודי רוסיה, אך ההסתה ברחוב ובכלי התקשורת הלכה וגברה מיום ליום. ההמונים כבר המתינו בקוצר רוח, ליום שבו יתקיים משפט הראווה ברופאים היהודים, שללא ספק יורשעו לבסוף, ואז למעשה, תחל ההתנכלות האמיתית ביהודים. פחד ורעדה אחזו בכל יהודי רוסיה שגרו כאן בארה"ק, ובאו בבקשה לרבינו ה'דבר חיים' זיע"א שיפעל לטובה, כי אחיהם וקרוביהם עדיין נמצאים שם, ומי יודע מה יהא עליהם. באותם ימים קרא רבינו לעוסקים על המלאכה בהכנת 'שפיל' לפורים, וביקש שיערכו אותו על סטאלין שר"י, ועל סילוקו מתפקידו.
"ה'פורים שפיל' נערך בשולחן הטהור בבית מדרשו של כ"ק ה'דבר חיים', כשרבינו אחוז כולו שרעפים. רק כעבור כמה ימים, ביום י"ז אדר תשי"ג, הודיעו בכלי התקשורת הממלכתיים ברוסיה, כי יומיים קודם לכן, בשעת לילה, חלה סטאלין שר"י באורח חמור ואיבד את הכרתו, ורק למחרת בבוקר נמסרה ההודעה האמיתית כי סטאלין מת, ובאבוד רשעים רינה.
"מותו הפתאומי הביא, כמובן, לשחרורם של כל הרופאים היהודים שנעצרו, המשפט בוטל, רווח והצלה יעמוד ליהודים, ואכן החלה תקופה שבה שוחררו אסירים יהודים מכלאם, רבים מהם היו מבין אלו שנאסרו על קיום תורה ומצוות ושמירה על גחלת היהדות ברוסיה, וההתנכלויות ליהודים הן מצד השלטונות והן מצד המוני העם, פחתו במידה ניכרת.
"כדבר הזה היה גם בזמן ששררה אימת גזירת גיוס בנות, והמאבק אשר ניהל הציבור הירא לדבר ה', בראשית גדולי הדור לביטול הגזרה. רבינו ביקש שה'שפיל' בפורים יעסוק בנושא זה, שיש גזירה כעין זו וכיצד היא מתבטלת. ואכן זמן מה לאחר מכן, אכן התבטלה הגזירה, בחסדי מלך משען ומבטח לצדיקים".