דרשו
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • חבורת ש"ס מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב אליהו סטפנסקי
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מאורות הדף היומי
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב אפרים סגל – עברית
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • החיזוק היומי עם הרב אליהו רבי שליט"א
      • החיזוק היומי עם הרב יואל ראטה שליט"א
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • בית היין
  • מידע לנבחני "דרשו"
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • שאל את הרב
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
"הסיפור התפרסם והכה גלים..."
"הנהג נסע שלא כחוק, אבא ביקש מיד לרדת באמצע הדרך..."
החזון איש נהנה ממנו מאוד, וכשסיימו אמר לו: "אינך צריך ניתוח כלל"
לשאלת המנהל, השיבה: "אינני רוצה לחלל שבת, ועל כן אני עוזבת"
"טוב שפגשתי אותך. כמעט קיבלתי היום התקף לב באמצע רחוב רבי עקיבא..."
"אני שומע את השיר ברמקול, אך לא מצליח להבין את המילים!"
לאחר שירד הטרמפיסט, הבחין השליח לתדהמתו כי המעטפה נעלמה..
'השרת של הישיבה' נכנס לחדר-השיעורים והתחיל למסור שיעור...
לתדהמתם, החתן אמר: "איני מוכן לוותר, לא אשלם לו אפילו לא שקל נוסף!"
"אולי תוכל לשיר לי כמה פיוטים תימניים? – אני אשלם לך לפי מונה"...
דף הבית מאמרים פרשת שבוע תצווה גאב"ד חרדים הרה"צ אשר אנשיל כ"ץ שליט"א

גאב"ד חרדים הרה"צ אשר אנשיל כ"ץ שליט"א

בעניין מרבין ב'שמחה של מצווה'
י' אדר תשפ"א
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

פעמון זהב ורימון, פעמון זהב ורימון, על שולי המעיל סביב (כח לד).

כלל גדול בתורה ועבודה טמון בפסוק זה. 'פעמון' רומז לשמחה שבוקע מתוכו צלצלי שמע, ו'רימון' רומז למצווה ע"ד שאמרו חז"ל (ברכות נז. מגילה ו. סנהדרין לז.) אפי' ריקנין שבך מלאים מצוות כרימון. וללמדנו בא כי כך היא דרכה של מצוה שיהיה מתוך גילה רינה ושמחה, ובה יקיים 'עבדו את ד' בשמחה'.

כתב המלך

זה כבר ימים אחדים שמרן רבינו הגר"א זצוק"ל ממתין למכתב תשובה מאחיו, והנה הוא בא. הגר"א פותח את המכתב, ועיניו מצטעפות בדמע מרוגש.

הכל התחיל עם גודל 'חשקת התורה' של רבינו הגר"א שלא ידעה שובע, אי לכך שיגר מכתב לאחיו הגאון רבי אברהם זצוק"ל שיבוא לגור בעיר ווילנא בסמיכות אליו ובכך יכלו המה ללמוד בצוותא יחד בריתחא דאורייתא ולקיים את מאה"כ 'הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד' מתוך אהבת התורה וחמדתה. משקיבל רבי אברהם את מכתב אחיו, חפץ בה אף הוא היטב, אך בסופו של דבר נאלץ לוותר משום מעשה שהיה. וכך היה מעשה, שמעו ותחו נפשכם:

שנה אחת היה מחסור גדול באתרוגים לסוכות ולא היה בנמצא  באיזור כולו ולו אתרוג אחד. בערב יו"ט בפרוס החג הגיע אתרוג יחיד ומיוחד לשמחת בני העיר, אך דא עקא שמחירו היה רב מאוד למעלה מהישג ידם של בני העיר, ואפילו פרנסי הקהל לא יכלו להשיגו. ר' אברהם קיבל את הדברים בשבר לב, ומשסיפר דברים כהוויתן לרבנית, נחרדה מאוד. איך יתכן סוכות ללא אתרוג, היו לא תהיה. היא הרהרה מעט ותיכף פנתה אליו ואמרה בעוז: אמנם עניים אנחנו, אך לא אפסה תקווה לאתרוג, לו אתה שמעני … נמכור את ביתנו שקבלנו בנדוניה, ובתמורתו נקנה את האתרוג לכבוד החג.

'אשת חיל מי ימצא'. רבי אברהם בשמוע עצתה הסכים לאלתר וצהל לקראתה. ולהלכה למעשה – הלך תיכף והחליף את ביתו עם מוכר האתרוגים ונתן לו דירתו בעד האתרוג המיוחל לשמחתם הגדולה ולשמחת בני כל העיר כולה, ונכנס יחד עם משפחתו לגור בצריפי בקתת עצי הקש של עניי העיר. רוחות החורף הקור והכפור אמנם פרצו לתוכה במרובה, אך כל זה היו להם כמאומה, לעומת אותה מצווה חשובה.

רבי אברהם ממשיך במכתבו, וכותב לאחיו הגר"א: עתה, לאור בקשתך שמחתי בה כמוצא שלל רב, אך כאשר בישרתי לאשתי אשר מעתה יהא לנו דירה חמימה בווילנא ולא נצטרך שוב לגור בצריפי השדה. פיה פתחה בחכמה, וענתה, כי בכל יום תמיד בעת שהיא יוצאת מבקתת הקש העלובה ועוברת ליד דירתם הרחבה לשעבר, היא נזכרת בערגה איך מכרו את דירתם זו עבור מצוות האתרוג, וזה גורם לה הנאה וקורת רוח מרובה כל כך 'עד שאין לה בכל העולם כולו הנאה יותר גדולה מזו, ועתה – כותב ר' אברהם – היאך אעשה לה הרעה הגדולה הזו לאלץ אותה לעזוב את העיר ולקחת ממנה שעשועי ותענוגי המצווה הגדולה הזו אשר מסרה בעדה את נפשה', אי לכך נאלץ אני לסרב להצעתך ואינני יכול לעזוב את העיר. (מקור: ספר שלמי תודה בהקדמה).

נוראות נלמדים ממעשה רב זה, גם את גודל המסירות נפש לקיים את מצוות ה', וגם גודל שמחה של מצווה מהו עד כדי כך 'עד שאין לה בכל העולם כולו הנאה יותר גדולה מזו' ! שמחה פורצת גבולות ולוואי שנזכה גם אנו לזעיר אנפין ממנה. אך חידוש גדול נוסף יש ללמוד מכאן: אשר 'שעשועי המצווה' חשובים טפי ויותר ממצווה עצמה, והיינו, שעל אף לימוד התורה בחברותא של הני תרי צינתרא דדהבא עמודי התורה אשר עליהם עמדה עולם ומלואה – עכ"ז וויתר ר' אברהם על תורתם יחד בעבור שעשועי המצווה. הביטו וראו כמה רב כחה וכמה עצום 'שמחה של מצוה'.

ועוד מעשה שהיה:

הרה"ק ה'יסוד העבודה' מסלונים זי"ע עומד בבית מדרשו ביו"ט א' של סוכות, והנה רואה בתוך הקהל חייל יהודי ממחנה הצבא הרוסי אשר בפאתי העיר סלונים, ופניו מאירים באור גדול. אחר התפילה ניגש אליו הרה"ק ואמר לו 'ראה פניך מאירים כזהר הרקיע מזהירים' הגידה נא לי מה מעשיך, נבוך החייל וענה לו הלוואי שיש בידי מעשים טובים, לדאבוני מחמת שירותי בצבא איני יכול לקיים מצוות כראוי. הרה"ק לא הרפה, אמור לי מה עשית דבר טוב לאחרונה. ענה לו החייל שלא עשה שום מעשה מיוחד כי אם זאת אשר אתמול בלילה בעת התקדש ליל חג בעמדו על משמרתו בביתן השמירה, נשבר לבו בקרבו ברצותו לקיים מצוות סוכה, אך איננו, ומשכך הייתה נפשו עגומה עליו 'למה אגרע' מכל בית ישראל המקיימים עתה בהידור את מצוות 'כל האזרח בישראל ישבו בסוכות'. והנה רואה הוא מרחוק הסוכות אשר בעיר סלונים הסמוכה, וכה בער לו ליבו בקרבו לקיים את המצווה עד אשר קם וסיכן את נפשו, הוא נטש את עמדת השמירה – דבר שסיכן את המחנה בכלל ואותו בפרט שבכך דמו בראשו, ואץ רץ באישון ליל לעבר העיר אל הסוכה הראשונה אשר מצא, נטל ידיו, בירך שתי ברכות 'המוציא ולישב בסוכה' אכל כזית 'וברכת המזון', ורץ חזרה לעמדת השמירה.

ה'יסוד העבודה' התפעל מאוד מגודל דרגת מסירות נפשו, אך הגיב מיד, כי אם אמנם מצוה רבה היא שאין לתארה, אך עדיין אין זה סיבת הארת פניך באור יקרות, הרבה מסרו נפשם למצוות ולא זכו לכגון דא. אמור לי מה עוד עשית אתמול בלילה, התנצל החייל ואמר שלא הספיק לעשות שום דבר נוסף באותה לילה כיוון שמיד בעת שחזר 'בשלום' לעמדת שמירתו לא יכול היה להתאפק משמחה על שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, ולכן פרץ בריקוד בשמחה כל אותו הלילה עד אור הבוקר. עתה משסיימתי את משמרתי באתי הנה לנטילת ד' מינים ולאמירת ההלל וההושענות.

הפטיר ה'יסוד העבודה' ואמר, 'עתה אמרת' עכשיו נתגלה לי סיבת מאור פניך. לאו דווקא מעצם המצווה כי אם בעיקר משמחת המצווה – 'שמחה של מצווה'. שבכך 'נהורא ישרי בה'.

א שמחה שיינט – שמחה יהודית אמתית מאירה פניו של אדם. וכך קוראים אנו במגילה את הכתוב 'ליהודים היתה אור"ה ושמחה' היינו שהשמחה גרם לאורה. וכפי שמעיד רבינו בחיי (חובת הלבבות שער הפרישות פרק ד) 'הפרוש צהלתו בפניו'. והיינו שלא רק חכמת אדם תאיר פניו (קהלת ח א) אלא שמח"ת אדם תאיר פניו, אך אכן בכדי להיות בשמחה צריך להיות חכם דיו.

מה נאים דברי השל"ה הקדוש בעניין זה, וז"ל. 'ראיתי בני עליה שהיו מנשקין המצות והמרור וכן הסוכה בכניסתו וביציאתו וכן ד' מינים שבלולב ואשרי מי שעובד ה' בשמחה'. עכ"ל. בעיני זכיתי לראות את כ"ק זקיני מרן אדמו"ר מתולדות אהרן זי"ע בהו"ר אחרי סעודת היום בפניא של שמחת תורה שהיה לוקח הד' מינים ופוצח עמהם בריקוד נלהב בתוך סוכתו תוך שמנשקם ומנענעם שוב ושוב אנה ואנה, ואח"כ הולך למקווה וחזר לנשק את דפנות הסוכה בשמחה עילאה, אשרי שזכיתי.

חידוש נפלא בעניין השמחה של מצוה מצאנו בדברי ה'שפת אמת' (שקלים תר"מ, תרמ"א), והיא שעניינה של קריאת פרשת שקלים לפני פורים אינה רק כי אם זכר ל'אחד באדר משמיעין על השקלים', אלא טעם קריאתה בריש החודש שמרבין בו בשמחה הוא יען שבעת הבאת מחצית השקל בזמן שבית המקדש היה קיים שמחו כלל ישראל במצוותם זו והשתעשעו בה כ"כ עד 'שנשארה רישומיה לדורות והותירה מצווה זו חותם לעולם עד עצם היום הזה'. הוא הסיבה אשר בגינה תקנו שבאחד באדר משמיעין על השקלים כיוון שהקריאה מעורר את הזמן ומתעורר אותה שמחה ישנה שהייתה בעת הבאת השקלים, ועל ידי שמחה זו נוכל לקיים כראוי את מצוות 'משנכנס אדר מרבין בשמחה'.

וזהו מה שאמר רבן שמעון בן גמליאל (שבת קל.) כל מצווה שקיבלו עליהם בשמחה כגון מילה עדיין עושין בשמחה. היינו שאותה שמחה שהיה אז בעת קבלת המצוה עדיין מחלחלת בקרבנו עד עצם היום הזה ולכן עדיין עושין אותה בשמחה. זוהי כוחה של 'שמחה של מצווה', עכת"ד בהוספת אי אלו גרגירי שמחה.

וזהו שאמר שלמה המלך (משלי טו טו) 'וטוב לב משתה תמיד' היינו כיוון שעושה מצוותו בשמחה ובטוב לבב לכן נשארת שמחתה לתמיד.

מסופר על יהודי שעבר דרך העיירה ראדין והיה זה ביום שישי בפניא דמעלי שבתא, וכיוון שפגע במקום נמלך בדעתו לנצל ההזדמנות ולהיכנס אל החפץ חיים זצוק"ל. כשנכנס לביתו מצאהו אחר חזרתו מן המקווה כשהוא רוקד בשמחה סביב שולחן השבת. לא נודע על מה הייתה שמחתו גדולה כ"כ או משום הכנה למצווה, או להיפך שע"י הכנה למצווה זכה לשמחה, או כפי גירסא במעשה (נתיבות הלכה הל' חנוכה) כי הייתה זו בעבור שקיים זה עתה מצוות 'ביומו תתן שכרו' בכך ששילם לעגלון שהסיעו למקווה. כך או כך רואין אנו את שמחת החפץ חיים בעשיית המצוות. והיינו דכתיב (תהילים סח ד) 'וצדיקים ישמחו יעלצו לפני אלוקים וישישו בשמחה'.

וכה עשו אבותינו בצאתם ממצרים שנא' (לעיל יב לד) משארותם צרורות בשמלותם על שכמם ופירשו חכמינו (מכילתא מסכתא דפסחא יג. ורש"י שם לעיל יב יד) שהיו אלא שיורי מצווה של מצה ומרור אותם אכלו במצרים, ומקשה עלה רב נתן (שם) וכי לא הייתה להם בהמה וחמורים לשאת את המצה והמרור, הרי צאן ובקר עלו עמהם ומה ת"ל על שכמם. אלא, שהיו בנ"י מחבבין את המצוות, ועל כך נשאום בעצמם. ע"כ. היינו שטובים המה החמורים לסבול את שכמותם ענייני חומר וגשם ככסף וזהב (כדאמרו שג' מאות חמורים נשאו את מפתחות אוצרותיו של קרח), אך לא כן את שיירי המצוות של המצה והמרור, את זה נטלו בעצמם על שכמם. 'חיבוב המצוות' במלוא תפארתה.

מסופר. בעת שפתח מרן רבינו החת"ס לראשונה את ישיבתו הקדושה, היו כל הדרכים המובילים לפרעשבורג מלאים בצורבים צעירים שיצאו זה עתה לאלתר אחר חג הסוכות לבוא להיבחן על ידיעתם ע"י מרן החת"ס בכדי להיכנס לישיבה בפתיחת זמן החורף. מחזה מפעים של הוי גולה למקום תורה.

באחת של אותם הימים ראה החת"ס מחלונו קבוצה של בחורים שבאים לביתו להיבחן והנה רואה הוא אותם מתקרבים אל חצר הבית בו שכבו ענפי הסכך שהורדו זה עתה מסוכתו והנה כל הבחורים ייקרו וכיבדו את החפצא של מצוה ועקפו את הסכך, מלבד בחור אחד שזילזל בהם ועבר עליהם לקצר את דרכו. ומסופר אשר בעת המבחן עצמו גילה אותו בחור שדרך על הסכך ידיעות מקיפות ונרחבות אף יותר משאר חבריו, אך עכ"ז החתם סופר נמנע מלקבל את הבחור לישיבה ונימוקו עמו שבחור המזלזל במצוות אינו ראוי ללמוד בישיבה זו. בחור ללא חביבת המצוות – לא חביב בישיבתו הקדושה.

גדולים מעשי רבותינו האמורים, אשר ניקח מהם מוסר השכל לעבודת ה'. ומינה נסיק כי ההידור הטוב ביותר בקיום המצוות הוא לא סוג התחפושת והמשלוח מנות, גם לא ה'רחיים של יד' במצות מצווה, אף לא הקוישיק'ל של הלולב או הפיטם של האתרוג, וודאי לא הקרעפל'ך והבלינצע'ס של חג השבועות – אף כי ודאי חשובים המה, וכך אנו נוהגים ויסודתם בהררי קודש, אך עכ"ז הלוא המה הטפל של אותן מצוות היום.  העיקר החשוב ביותר זה אופן עשייתן שתהא בשמחה – עבדו את ה' בשמחה, השמחה חשובה ביותר מכל שאר החומרות וההידורים גם יחד וכל אלו אינם מגיעים לקוצו של י' ממעלת עשיית המצוה בשמחה רבה. ככה מקיימים 'משנכנס אדר מרבין בשמחה' וכדאמר רבא (שבת פח.) הדר קבלוה בימי אחשוורוש, והיינו מתוך שמחה ולא באונס (וראה בשפ"א פורים תרמ"ז).

השמחה בפורים מזרזת הגאולה

הרמ"א מביא המנהג (או"ח תרצ"ו ס"ח, עיי"ש בעניין לא תלבש) להתחפש בפורים משום שמחה, ע"כ. ויש להוסיף רמז בדבריו שאין הכוונה כי אם לאותה תחפושת גשמי, אלא בעיקר לתחפושת רוחני שנתחפ"ש בשמח"ה, כלומר אף שאנו עדיין שרויין בגלות, והמן הוא היצ"ר עדיין מרקד בינינו וקשה להיות בשמחה, עכ"ז 'כח הפועל בנפעל' שע"י שנתחפש ונתאמץ להיות בששון ושמחה, נפעל שנהיה שמחים באמת, ויהא זה סופו של המן הרשע ועמלק, ונזכה לקץ הגאולה 'אז ימלא שחוק פינו'.

ונסיים בדברי הזוה"ק בפרשתן, דברים נוראים, שהאדם השרוי בעצבות מושך על עצמו דינים ה"י, ואם הוא בשמחה בנהירו דאנפין הוא מושך עליו חסדים ורחמים, ע"כ. לכן כשנהיה בשמחה – שתהא 'שושנת יעקב צהלה ושמחה'… נזכה לרחמים וחסדים גדולים ומרובים רפואות וישועות ויתקיים בנו מאה"כ ליהודים הייתה אורה ושמחה.  כן תהיה לנו במהרה בימינו, אמן.

 

(קטעים מתוך שיחת גאב"ד חרדים)

הרה"ג רבי אשר אנשיל כ"ץ שליט"א פרשת השבוע פרשת תצווה

אולי גם יעניין אותך

קושיה שהתחבטתי בה 60 שנה! הפרופסור הצליח ליישב בכמה דקות..
"איך יתכן שהרב לא נסער מהתנהגותה של האשה שפגעה קשות בכבודו?"
היסטורייה בבעלזא; כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א שלח מתנה:
"אם אשמור על מצוות בני נח באדיקות, יהיה זה רק בזכות הקדושה שחוויתי כאן!"
הגבאי ורוב המתפללים יצאו מבית הכנסת, באמצע הדרשה
לא ייאמן: האחים פרחי מניו-יורק, שניצלו משוד אלים בזכות שמירת השבת
"הסיפור התפרסם והכה גלים..."
"הנהג נסע שלא כחוק, אבא ביקש מיד לרדת באמצע הדרך..."
החזון איש נהנה ממנו מאוד, וכשסיימו אמר לו: "אינך צריך ניתוח כלל"
לשאלת המנהל, השיבה: "אינני רוצה לחלל שבת, ועל כן אני עוזבת"
"טוב שפגשתי אותך. כמעט קיבלתי היום התקף לב באמצע רחוב רבי עקיבא..."
"אני שומע את השיר ברמקול, אך לא מצליח להבין את המילים!"
לאחר שירד הטרמפיסט, הבחין השליח לתדהמתו כי המעטפה נעלמה..
'השרת של הישיבה' נכנס לחדר-השיעורים והתחיל למסור שיעור...
לתדהמתם, החתן אמר: "איני מוכן לוותר, לא אשלם לו אפילו לא שקל נוסף!"
"אולי תוכל לשיר לי כמה פיוטים תימניים? – אני אשלם לך לפי מונה"...
"הסיפור התפרסם והכה גלים..."
"הנהג נסע שלא כחוק, אבא ביקש מיד לרדת באמצע הדרך..."
החזון איש נהנה ממנו מאוד, וכשסיימו אמר לו: "אינך צריך ניתוח כלל"
לשאלת המנהל, השיבה: "אינני רוצה לחלל שבת, ועל כן אני עוזבת"
"טוב שפגשתי אותך. כמעט קיבלתי היום התקף לב באמצע רחוב רבי עקיבא..."
"אני שומע את השיר ברמקול, אך לא מצליח להבין את המילים!"
לאחר שירד הטרמפיסט, הבחין השליח לתדהמתו כי המעטפה נעלמה..
'השרת של הישיבה' נכנס לחדר-השיעורים והתחיל למסור שיעור...
לתדהמתם, החתן אמר: "איני מוכן לוותר, לא אשלם לו אפילו לא שקל נוסף!"
"אולי תוכל לשיר לי כמה פיוטים תימניים? – אני אשלם לך לפי מונה"...

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
במדבר

שוב עצר הרוכל משטף דיבורו, אולם הפעם – נראתה דמעה שקופה ונרגשת בזווית עינו

וכיצד הצליח בניין מכובד לרפא ולהבריא לחלוטין?

במדבר

בהגיעו אל הפסוק "נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ" ראוהו נעצר, מהרהר, כאילו נעצב, ובעיניו מנצנצת דמעה...

'למה ניתנה תורה במדבר? לומר לך! שאין אדם קונה את התורה עד שיעשה עצמו הפקר כמדבר'

במדבר

אחרי ברכת המזון הגברים נותנים ידיים זה לזה ורוקדים ריקוד עייף מסביב לשולחן

מתוך הרצאה של מגיד המישרים הג"ר אברהם מרדכי מלאך שליט"א, בענייני חינוך הילדים. ומעשה נורא שסיפר רבינו החיד"א

במדבר

וישב על יד הבימה ולמד בדבקות עצומה עד שלפתע ראיתי אש מתלקחת שמקיפה אותו...

הגאון רבי ראובן אלבז שליט"א על ה'מדבר' - המפתח לשלום בית

קו השיעורים של 'דרשו'
כמה קבלת במבחן?
פרפראות לפרשת השבוע
צפו: בחצרות החסידים
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • שומעים ‘דרשו’
    • מסכת שביעית - משניות מבוארות
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”ב
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • כניסת שבת ויציאת שבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 39061, מיקוד 9139001
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד

לפתוח את היום ברגל ימין

הצטרפו למייל היומי של דרשו
מדהים, מרגש ומחזק.

לחץ כאן
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר