דרשו
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פיקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אריה זילברשטיין
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מאורות הדף היומי
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • סיום הש"ס
  • מידע לנבחן
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • סיפורי צדיקים
    • סיפורים קצרים
  • שאל את הרב
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
בסוף זה היה משתלם...
כיצד מסר ה"בבא מאיר" נפש בפסח האחרון לחייו על קיום מצוות הארבע כוסות, ומכוח זה נעשית חלוקת ה"קמחא דפסחא" עד היום.
רבבות לומדי הדף היומי התחילו בלימוד פרק 'ערבי פסחים'! בדיוק "שלושים יום קודם החג"!
היכן היה קונה מרן ה'חזון איש' את כובעיו? מדוע מעך הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ את מגבעתו החדשה? ומהיכן השיג מקבץ הנדבות 'כובע המבורג' מהודר?
"אני קָרָאִי", אמר האיש למרן שליט"א
"אל תשאלו מה גילה לי ילד בן 10, רגע לפני שחתמתי חוזה"
"הגעתי למסקנה כי זה הדבר הנכון לעשות!"
צפו: ציור הסנה באבני הר סיני
דף הבית מאמרים פרשת שבוע תצווה אני זוכר בצעירותי, זכיתי להסתופף בצלו הקדוש והטהור של מורי ורבי, בעל ה'ברכת משה' מלעלוב זיע"א. פעם בסעודת פורים ערך את שולחנו, והגאון רבי יצחק דוד גרוסמן, רבה של מגדל העמק, שמח ושימח את הנוכחים כטוב לבו ביין, ועלה לרקוד על השולחן, ומשום מה היה מישהו שדחף אותו מעט והוא מעד ונפל. הרבי זצ"ל שהבחין בכך הקפיד, ומיהר לרוץ למקווה ולטבול

אני זוכר בצעירותי, זכיתי להסתופף בצלו הקדוש והטהור של מורי ורבי, בעל ה'ברכת משה' מלעלוב זיע"א. פעם בסעודת פורים ערך את שולחנו, והגאון רבי יצחק דוד גרוסמן, רבה של מגדל העמק, שמח ושימח את הנוכחים כטוב לבו ביין, ועלה לרקוד על השולחן, ומשום מה היה מישהו שדחף אותו מעט והוא מעד ונפל. הרבי זצ"ל שהבחין בכך הקפיד, ומיהר לרוץ למקווה ולטבול

איש החינוך הג"ר צבי פוקס, מסביר את גודל חשיבות הסיפור בנפלאות הפורים וביציאת מצרים, ושאר ניסים ונפלאות שעשה הקב"ה לעמו ישראל לאורך הדורות
ט' אדר תשפ"א
הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו

יעקב א. לוסטיגמן

לרגל ימי הפורים ולקראת חג הפסח, בהם אנחנו עוסקים בזכירת הניסים והנפלאות שנעשו לאבותינו ולנו, ביציאת מצרים ובנס ההצלה של עם ישראל בתקופת מרדכי ואסתר, ביקשנו לשוחח עם המשפיע ואיש החינוך הג"ר צבי פוקס שליט"א, ולשמוע ממנו מעט על גודל מעלת ימי הפורים ועניין הסיפור בנפלאותיו של הקב"ה.

"בספרו 'אגרא דכלה' בפרשת עקב (ד"ה כי תאמר בלבבך) מביא רבינו ה'בני יששכר' דבר נפלא, שקיבל מצדיקי הדורות", פותח הרב פוקס, "אומר האגרא דכלה, כאשר נמצא אדם בשעת צרה חלילה, וזקוק לישועה מכל סוג שהוא, יש בכוחו להשפיע רחמים וחסדים משמי מרומים על עצמו ועל כל הנצרכים לאותה ישועה, על ידי שיספר מעשה מסיפורי הצדיקים, שאירע בו נס ומופת למישהו שהיה נצרך לאותו עניין.

"כך למשל, אדם שיש בביתו חולה חלילה וחלילה, יספר סיפורים מצדיקים קדמונים, שבברכתם או על ידי סגולות שנתנו, נושעו חולים ונרפאו. אדם שנמצא במצוקה כספית גדולה, יספר סיפורי צדיקים שבהם באה לאדם רווחה כלכלית, וכך על ידי הסיפור הזה הוא ממשיך רחמים וחסדים גלויים, ומחלץ את עצמו או את מי שזקוק לכך, מן המיצר.

"כדברים האלו אומר גם רבינו ה'נועם אלימלך' בפרשת בא (ד"ה ולמען תספר), שעל ידי סיפור נסים שעשה הקב"ה לאבותינו, הוא מעורר רחמים על עם ישראל, ולכן התעלל הקב"ה במצרים וציווה על בני ישראל 'למען תספר', כדי לעורר עליהם רחמים.

"לפי הדברים האלו מתרץ האגרא דכלה את השאלה שהוקשתה לו, על מה שאמרו חז"ל במדרש, שמדוע ייעצו אוהביו של המן וזרש אשתו לתלות את מרדכי דווקא על העץ? כי הם אמרו שאם הוא ירצה להרוג את מרדכי במים, הרי אלוקי ישראל כבר הציל את עצמו מהמים, ואם על ידי אש, הרי אברהם אבינו ניצל מכבשן האש, ואם על ידי חיות רעות – הרי דניאל ניצל בגוב האריות, ולכן רצו לתלות את מרדכי דווקא על העץ.

"לכאורה זה לא מובן, אומר האגרא דכלה, כי אם הקב"ה יכול להציל ממים ומאש ומחיות רעות, ומרעב וצמא ומכל סוגי המיתה, למה לא יוכל להציל גם מתלייה על עץ? וכי יועצי המן טיפשים מופלגים היו?

"אלא הפשט הוא, שהם ידעו את הסוד הזה, שיהודי תמיד יכול להינצל מכל צרה, על ידי שיספר מעשה נס ומופת שאירע בדורות קודמים לאנשים שהיו בצרה דומה, ולכן אמרו אם נגזור על מרדכי מוות בטביעה, הוא יספר את מעשה ים סוף ויינצל, ואם נגזור עליו מוות בשריפה, הוא יספר על אברהם אבינו בכבשן האש וכן על זה הדרך.

"לכן נתחכמו אוהבי המן לגזור על מרדכי סוג מיתה שלא היה קודם, על ידי תליה בעץ, והם לא ידעו שעל ידי כך הם מכינים את הקרקע לנס נוסף, שמעכשיו יוכלו היהודים לספר את סיפור ההצלה של מרדכי היהודי מהעץ אשר הכין לו המן, וכך לעורר על עצמם רחמים גם מסוג כזה של מיתה ל"ע".

בדרך לברון  

"וכדי להבין את הדברים באופן שיתקבל יותר על דעתנו, כיצד פועלת הסגולה הזאת של סיפור מעשי ניסים שאירעו עם אבותינו, כדי לעשות את אותם ניסים גם עלינו, נספר סיפור מופלא ששמעתי מפיו של הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א, אודות יהודי שהתגורר בעיירה בריסק, ושמו ר' ישראל.

"והיה ר' ישראל מן יחידי הסגולה שזכו לשני שולחנות, כשמצד אחד היה תלמיד חכם מופלג, ומאידך היה עשיר, והיה תומך בכל קהילת בריסק ביד רחבה.

"ביום מן הימים איתרע מזלו, ונקלע לקשיים גדולים בעסקיו, עד שירד מכל נכסיו ונותר כשהוא כמעט חסר כל.

"אחרי שחלפה תקופה, הזדמנה לו הצעה להיכנס בחזרה לעסקים ולהתעשר, אבל לשם כך היה עליו לגייס סכום אגדי של כשלושת אלפים רובלים כהלוואה. הביט האיש סביבותיו ויפן כה וכה, וירא כי אין איש בכל בריסק, שראה פעם סכום גדול כל כך של כסף מונח בחבילה אחת, ובוודאי שאין שם מי שיוכל להלוות לו כזה סכום.

"הרצון לחזור לאיתנו הראשון לא נתן לו מנוח, ולכן הרחיב את מעגל החיפושים, עד שלבסוף אמרו לו חבריו, שאין לו שום סיכוי למצוא יהודי שיסכים להלוות סכום עצום שכזה, בוודאי לא אחרי שירד מנכסיו ומי יודע אם יוכל להחזיר את ההלוואה. 'רק רוטשילד יוכל להלוות לך כזה סכום', אמרו לו.

"הרעיון חלחל בלבו פנימה, ולאחר תקופה של התלבטות, החליט למכור מעט מהמטלטלים שעוד נותרו בביתו, הצטייד בכסף כדי נסיעה, צייד את נוות ביתו במעט כסף, שתוכל לכלכל את עצמה ואת ילדיהם בתקופה שייעדר, ויצא למסע בן שלושה חודשים עד שהגיע ללונדון הבירה, והחל לחפש את ביתו של הברון רוטשילד שהיה יהודי בעל צדקה.

"אמרו לו שבבית הברון אי אפשר להיכנס בלי תור, רק ביום שלישי בשבוע יש זמן מיוחד לחלוקת כספי צדקה, ואז הוא יכול לבוא ולבקש את עזרת הברון.

"המתין ר' ישראל בסבלנות רבה ליום שלישי, ובהגיע השעה המיועדת פנה לבית הברון, וראה שם עוד כמה עשרות ואולי מאות יהודים שבאו לבקש עזרה, כולם עניים מרודים, לבושים בגדי דלים ומרופטים, והוא שעדיין לבוש בבגדיו המכובדים, ועדיין יש לו כבוד עצמי, עמד שם נבוך ומבולבל ולא ידע כיצד יוכל להשתלב שם יחד עם כל הפושטים יד.

"לבסוף החליט להמתין בקצה הרחבה, כי הרי לברון רוטשילד לא חסר כסף, ובוודאי לא ייגמר לו הכסף גם אם התור יהיה ארוך מאוד.

"והנה מתחילה קבלת הקהל. יושבים שם שני פקידים של הברון, כל אחד מהעניים ניגש אליהם, מסביר את מטרת בואו ומדוע הוא זקוק לכסף, והם נותנים לכל אחד ואחד מתנת יד. לאחד הם נותנים סך של חמש לירות ולאחר עשר לירות. אם מדובר בעני הפושט יד כעניין שבשגרה, נתנו לו את הסכום הקטן, ומי שהגיע כי הוא מחתן בן או בגלל חולי חלילה וכדו', נתנו לו עשר לירות. אבל אף אחד לא מקבל תרומה גדולה יותר.

"עמד ר' ישראל בצד, ודמעות החלו לזלוג מעיניו, עד שנשטפו פניו בדמעות וכתפיו רטטו בבכי חסר מעצורים.

"החלוקה הסתיימה, והפקידים ראו את היהודי הלבוש בבגדים מכובדים, שעומד בצד ובוכה בכי תמרורים. נכמרו רחמיהם עליו ונגשו לשאול למעשיו ולרצונו.

"סירב ר' ישראל לספר להם, אבל אחרי שדובבו אותו מעט, אמר להם שהוא היה גביר גדול, אבל מזלו התהפך והוא התרושש מכל נכסיו, וכעת בא מבריסק ועד לונדון כדי לבקש מהברון רוטשילד הלוואה של 3,000 רובל, וכעת הוא מבין כמה גדולה היתה הטעות שלו, ולחינם הוא בזבז את כספו ושיבר את עצמותיו בטלטולי הדרך משך שלושה חודשים, כדי לקבל נדבה של עשר לירות ותו לא…

"ביום שישי, מגיע הברון כדי לעבור על החשבונות של הנתינות שנתנו ביום שלישי", אמרו לו הפקידים כשחמלה גדולה נשקפה מעיניהם. "אנחנו לא יכולים להגיע אליו, אבל ביום שישי הוא מגיע לכאן, תבוא בשעה 12 בצהרים, ואנחנו נשתדל לאפשר לך לדבר עם הברון, ולשטוח בפניו את בקשתך. אולי יחוס וירחם ויחרוג ממנהגו, וייתן לך מתת נדיבה במיוחד, או ילווה לך את הסכום הדרוש…".

"ביום שישי התייצב ר' ישראל בשנית, והנה הגיע הברון במרכבתו ההדורה, ופנה לסקור את ספרי החשבונות שבידי הפקידים. הללו הציגו בפניו את ר' ישראל שהחל לשטוח את בקשתו.

"הברון ראה כי לפניו אש הדור פנים, ומבין ריסי עיניו ניכר בו שגם תלמיד חכם הוא. 'אולי תתארח אצלי בשבת?', הציע לר' ישראל שכמובן נענה בשמחה, 'נדבר אחרי שבת על מטרת בואך', הפטיר הברון….

"סעודות השבת עברו על ר' ישראל בהתעלות מיוחדת במינה. הברון רוטשילד השתעשע עמו בדברי תורה, והוא מצדו כמובן הרבה בדברים, ותיבל במדרשי חז"ל המושכים את הלב ומרחיבים את הנפש, וגם הנעים בזמירות ובשיחה קולחת, וכמעשהו בליל שבת כך מעשהו בסעודת היום, ולאחר מכן גם בסעודה השלישית.

"לאחר תפילת ערבית והבדלה קרא הברון לר' ישראל וביקש שיספר לו על מטרת בואו. עיניו של ר' ישראל נתמלאו דמעות כשסיפר לברון על כך שירד מנכסיו וכמעט הפך לחסר כל, וכעת הזדמנה לפניו הזדמנות לחזור לאיתנו הכלכלי, אבל לשם כך דרושים לו 3,000 רובלים כהלוואה, ומבריסק עד לונדון לא נמצא אף אדם שיכול להלוות לו סכום כזה, לבד מהברון עצמו ולכן בקשתו שטוחה לפניו שינהג עמו לפני משורת הדין וילווה לו את הסכום הנדרש.

"הברון התעניין אודות מצבו הכלכלי בזמני השיא, וגילה שבשיא עושרו היו לו לר' ישראל עשרת אלפים רובלים…

"יצא הברון מהחדר, ושב כעבור דקות אחדות כשבידיו חבילה של שטרות אותה הניח על השולחן. ר' ישראל הבחין מיד, שמספר הלירות המונחות על השולחן שוות הרבה יותר משלושת אלפים רובלים, והפנה מבט שואל לכיוון הברון.

"'מצאת חן בעיני', אמר לו הברון, 'החלטתי לתת לך לא שלושת אלפים רובלים אלא עשרת אלפים, ולא בהלוואה אלא במתנה גמורה!'

"ר' ישראל לא ידע את נפשו מרוב שמחה. הוא הודה לברון בהתרגשות גדולה, והרעיף על ראשו ברכות לאין שיעור. לאחר ששבה אליו רוחו, הבחין בכרטיס ביקור שהניח הברון על ערימת הכסף ובו רשומים שמו וכתובתו של הברון…

"'לשם מה הנחת פה את כרטיס הביקור?', אמר ר' ישראל, 'הרי אני כאן לפניך, איני זקוק לדעת את כתובתך כשאני כבר נמצא בתוך אחוזתך…'.

"חייך הברון ואמר לר' ישראל: 'היות וכבר איתרע מזלך ואיבדת את כל כספך, חוששני שאולי תאבד חלילה שוב את הכסף, וכשתרצה לבקש ממני נתינה נוספת, תצטרך להיטלטל בדרכים שלושה חודשים בדרך ללונדון, ושלושה חודשים בדרך חזרה לבריסק. לכן השארתי לך את הכרטיס, ואם חלילה תזדקק שוב לנדבתי, תוכל לשלוח מכתב בדואר, ולציין שאתה הוא ר' ישראל מבריסק, אני כבר אזכור אותך, ואשלח לך סכום כסף נכבד בלי שתצטרך להטריח את עצמך'…

"אומר רבי מיילך בידרמן שליט"א: זה הפשט בפסוק 'זכר עשה לנפלאותיו, חנון ורחום ה". למה הקב"ה עשה שנזכור את נפלאותיו ונזכיר אותם? כי הוא חנון ורחום, הוא רוצה לתת לנו שוב מאוצר מתנת חינם שלו, הוא רוצה להשפיע עלינו עוד רחמים וחסדים, לכן הוא נתן לנו את הכתובת, שנוכל לשלוח בקשה ולעורר את האהבה הישנה, והכתובת הזאת היא על ידי סיפור הניסים והנפלאות שאירעו עם אבותינו ועם צדיקי הדורות, וכך אנחנו מעוררים שוב את רחמיו של הקב"ה ביתר שאת וביתר עוז".

ריקוד על השולחן

"לכן חשוב לספר בפורים, וגם בפסח ובכלל בכל ימות השנה, לספר ביציאת מצרים, לספר את הנס שאירע בשושן הבירה ובכל מדינות מלכות אחשורוש. אנחנו צריכים לספר עוד ועוד, להתחזק באמונה על ידי הסיפורים הללו, ולהשפיע עלינו ועל כל ישראל רחמים וחסדים גלויים.

"אבל חשוב מאוד לזכור לנצל את הימים הגדולים הללו, גם יום הפורים וגם חמישה עשר באדר והשנה גם בשישה עשר, פורים המשולש, אנחנו צריכים לנצל אותם גם ובעיקר להתעלות רוחנית.

"אני זוכר בצעירותי, זכיתי להסתופף בצלו הקדוש והטהור של מורי ורבי, בעל ה'ברכת משה' מלעלוב זיע"א, ופעם בסעודת פורים ערך את שולחנו, והגאון רבי יצחק דוד גרוסמן, רבה של מגדל העמק, שמח ושימח את הנוכחים כטוב לבו ביין, ועלה לרקוד על השולחן. משום מה היה מישהו שדחף אותו מעט והוא מעד ונפל. הרבי זצ"ל שהבחין בכך הקפיד, ומיהר לרוץ למקווה ולטבול.

"היה זה בבית המדרש שברח' רבי עקיבא בבני ברק, שם היתה דלת בצד בית המדרש, דרכה היה הרבי יורד לקומה התחתונה בה היתה לו מקווה קטנה, וכך הוא היה יכול לצאת באמצע הטיש או התפילה לטבילה מהירה, ובתוך דקות אחדות כבר היה ישוב בחזרה על מקומו.

"ואמר אז שההקפדה מקורה בכעס, והכעס מגיע מיסוד האש, ואת האש מכבים על ידי מים, ולכן אם קרה לעתים נדירות שהיתה לו הקפדה, ואפילו מזערית, הוא היה ממהר לטבול במקווה.

"על כל פנים, הרבי היה נזהר מאוד בכבוד התורה בכל ימות השנה, וגם בפורים לא היה בכך שום שינוי. אני זוכר שפעם הוא אמר לבחור אחד, שביום הפורים הוא מצפה ממנו שילמד גמרא במשך מספר שעות, והתרה בו: 'אם לא תלמד ביום הפורים מספר שעות גמרא, אל תבוא בכלל לטיש!'. כשהגיע הבחור לטיש אחרי שלמד כמה שעות, האיר לו הרבי פנים ושאל אותו בטון של קובע עובדה: 'נו… למדת כמה שעות גמרא…'".

"ובאמת זה לא היה ייחודי דווקא לימי הפורים, כי הדרישה שלו היתה בכל ימות השנה ללמוד 'גמרא מיט יראת שמים', והיה חוזר על זה בכל עת מצוא: 'גמרא מיט יראת שמים, גמרא מיט יראת שמים', לפחות דף אחד ביום, ובכל פעם היה מחלק ב'טיש' שיריים לבחורים, אבל היה שואל כל בחור אם הוא כבר למד דף גמרא, ורק לאחר שהבחור השיב בחיוב היה מקבל שיריים…

"בעניין זה אספר עוד עובדה, שהיה בחור אחד שלא למד גמרא וניגש לקבל שיריים, וכששאל אותו הרבי אם הוא למד גמרא השיב בשלילה… חייך הרבי ואמר שעבור כך שהחזיק במידת האמת, גם מגיע לו לקבל שיריים…".

הגאון הרב יצחק דוד גרוסמן שליט''א פרשת השבוע פרשת תצווה ר' צבי פוקס

אולי גם יעניין אותך

התפללו: מרן הגאון רבי ניסים קרליץ שליט''א אושפז בבית החולים
במשך כל הנסיעה הרב היה חוזר על המשפט: "אני הולך לגמור אתו החשבון אחת ולתמיד"
'"דרשו' הוכיח שישראל נתבעים ונותנים עוד ועוד שעות ללימוד התורה"
"כשנמנמתי ראיתי את אבא נכנס, פוסע אל החדר עם מקלו כאילו חי ממש ..."
חיים ולדר: על סליחה לעצמינו ולאחרים
בשבוע הבא זה קורה: רכבת קנין ש"ס במחזור הנוכחי יוצאת לדרך, עם קיומו של המבחן הראשון אי"ה ביום א' ר"ח מרחשוון. לקראת הישורת האחרונה של החזרות והשינונים, שוחחנו עם שניים מוותיקי הנבחנים שהואילו לחלוק עמנו מנסיונם, ולהעניק עצות וטיפים לנבחנים החדשים
בסוף זה היה משתלם...
כיצד מסר ה"בבא מאיר" נפש בפסח האחרון לחייו על קיום מצוות הארבע כוסות, ומכוח זה נעשית חלוקת ה"קמחא דפסחא" עד היום.
רבבות לומדי הדף היומי התחילו בלימוד פרק 'ערבי פסחים'! בדיוק "שלושים יום קודם החג"!
היכן היה קונה מרן ה'חזון איש' את כובעיו? מדוע מעך הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ את מגבעתו החדשה? ומהיכן השיג מקבץ הנדבות 'כובע המבורג' מהודר?
"אני קָרָאִי", אמר האיש למרן שליט"א
"אל תשאלו מה גילה לי ילד בן 10, רגע לפני שחתמתי חוזה"
"הגעתי למסקנה כי זה הדבר הנכון לעשות!"
צפו: ציור הסנה באבני הר סיני
בסוף זה היה משתלם...
כיצד מסר ה"בבא מאיר" נפש בפסח האחרון לחייו על קיום מצוות הארבע כוסות, ומכוח זה נעשית חלוקת ה"קמחא דפסחא" עד היום.
רבבות לומדי הדף היומי התחילו בלימוד פרק 'ערבי פסחים'! בדיוק "שלושים יום קודם החג"!
היכן היה קונה מרן ה'חזון איש' את כובעיו? מדוע מעך הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ את מגבעתו החדשה? ומהיכן השיג מקבץ הנדבות 'כובע המבורג' מהודר?
"אני קָרָאִי", אמר האיש למרן שליט"א
"אל תשאלו מה גילה לי ילד בן 10, רגע לפני שחתמתי חוזה"
"הגעתי למסקנה כי זה הדבר הנכון לעשות!"
צפו: ציור הסנה באבני הר סיני

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

ביטול

תגובה אחת

  1. תלמיד של ר' צבי הגב 26 בפברואר 2021 בשעה 7:58

    ראויים הדברים למי שאומרם
    איש חינוך דגול. דמותו לנגד עיניי.

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
כתבות וראיונות

בהגיע שבת ה'אופרוף', החלה תפילת שחרית ברוב עם ועדה, ו... הסבא נעדר. איננו.

שמרו על האווירה, רבותי! בידינו הדבר!

כי תשא

עין טובה - יסוד היסודות

שיעורו של הרב ישראל אשלג שליט"א, לפרשת כי תשא

כי תשא

פרשת כי תשא

פרשת השבוע עם הרה''ג רבי יאשיהו פינטו שליט''א

יהלומים מגדולי ישראל

מרן הגרי"ח זצ"ל אמר בקול: "שכחת לכבדני ב'ארבעס'"...

הפירוש המחודש של מרן הגרי"ח זוננפלד זצ"ל %בפסוק 'אנכי תולעת ולא איש'

כמה קבלת במבחן?
פרשת השבוע
פרשת בראשית
פרשת בראשית
פרשת נח
פרשת לך לך
פרשת וירא
פרשת חיי שרה
פרשת תולדות
פרשת ויצא
פרשת וישלח
פרשת וישב
פרשת מקץ
פרשת ויגש
פרשת ויחי
פרשת שמות

פרשת שמות
פרשת וארא
פרשת בא
פרשת בשלח
פרשת יתרו
פרשת משפטים
פרשת תרומה
פרשת תצוה
פרשת כי תשא
פרשת ויקהל
פרשת פקודי

פרשת ויקרא

פרשת ויקרא
פרשת צו
פרשת שמיני
פרשת תזריע
פרשת מצורע
פרשת אחרי מות
פרשת קדושים
פרשת אמור
פרשת בהר
פרשת בחוקותי

פרשת במדבר

פרשת במדבר
פרשת נשא
פרשת בהעלותך
פרשת שלח
פרשת קרח
פרשת חוקת
פרשת בלק
פרשת פנחס
פרשת מטות
פרשת מסעי

פרשת דברים

פרשת דברים
פרשת ואתחנן
פרשת עקב
פרשת ראה
פרשת שופטים
פרשת כי תצא
פרשת כי תבוא
פרשת ניצבים
פרשת וילך
פרשת האזינו
פרשת וזאת הברכה

קו השיעורים של 'דרשו'
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
צפו: בחצרות החסידים
1/159
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • שומעים ‘דרשו’
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”א
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • זמני כניסת ויציאת השבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
    • ערוץ 2000
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 43064
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר