"מאת כל איש אשר ידבנו לבו"
סיפר הגה"צ אב"ד סאנטוב שליט"א, מעשה ששמע מכ"ק מרן האדמו"ר מוויזשניץ-ירושלים שליט"א.
היה יהודי עשיר אחד, מודרני, שהייתה לו שייכות לבית ויז'ניץ, והיה נותן לאביו הרבי בעל 'תורת מרדכי' זי"ע סכומים עצומים מאוד של כסף.
"פעם" – מספר הרבי – "שאלתי את העשיר הזה: מהי הסיבה שאתה נותן כל כך הרבה כסף לאבי? אמר לי האיש: 'אם אתה שואל, אז אענה לך'. וכך סיפר לי:
"'לפני שנים הלכתי למקום כלשהו שאין רוח חכמים נוחה הימנו, בלשון המעטה, רח"ל. כשיצאתי משם, שמעתי שבמרחק לא רב מתקיימת חתונה בחסידות וויזשניץ, של אביך. נכנסתי פנימה והחלטתי לגשת לרבי עם כל שאר החסידים לאחל לו 'מזל טוב' לכבוד השמחה.
"'נכנסתי, נעמדתי עם כל החסידים בשורה לגשת אל הרבי לברכת 'לחיים', והרבי בירך את כל אחד ואחד. כשהגיע התור שלי, לפתע עצם הרבי את עיניו והתחיל לגלגל את זקנו. וכשהלכתי משם, שוב פקח הרבי את עיניו והקהל המשיך לעבור אצלו לברך 'לחיים'".
"מספר האיש: 'בתחילה חשבתי שזה מקרה, והחלטתי לעבור עוד פעם ולומר 'לחיים' לרבי. עברתי פעם נוספת, והנה שוב עצם הרבי לפתע את עיניו והתחיל לגלגל את זקנו, עד שעברתי, ואז פקח את עיניו והחסידים המשיכו לעבור לפניו".
"סיים היהודי ואמר: 'כשראיתי זאת, עמדתי נבהל ומשתומם כשלשוני דבוקה לחכי. וחשבתי לעצמי: 'הרבי יודע מהיכן אני בא!! ברבי כזה ברצוני לתמוך'"…
(נעם שיח)